פרחי כהונה נד

מאחד מהן ממהר את הכיבוי וחייב עד כאן: דנראה מדברי הרא"ש ז"ל. דג' חילוקים יש כאן בגרם כיבוי. ב' לאיסור ואחת להיתר. א' לאיסור גם לדעת התוס' כההיא דמסתפק מן השמן שבנר הדולק שמכהה אורו והוי ככיבוי בידים ב' לאיסור לדעת הרא"ש דוקא. אם חותך מן הנר של שעוה לקצרו או עושה מעשה בגוף השמן והפתילה למעטו. אעפ"י שאינו מכהה אורו. רק שממהר כיבויו. לדעת הרא"ש אסור ולדעת התוס' מותר. והג' להיתר אליבא דכו"ע אם אינו נוגע בדבר הדולק אלא עושה דבר חוצה לו הגורם את כיבויו. ועל פי חלוקה שנית זאת דקדק רבינו ב"י מדברי הרא"ש לבאר דברי רביהט"ו. שכתב בסי' תקי"ד וז"ל דנראה מדבריו דקנדיל"א של שעוה בעודו דולק אסור לחותכו לשנים אף באור. דכיון שעושה מעשה בשעוה ובפתילה חשוב מכבה ואסור. וכך הם דברי רבינו שלא מצא תיקון לנר של שעוה אלא לתת סביביו דבר המונע מלשרוף קודם שידליקינה. כמו שנראה מדקאמר נר של שעוה שרצה להדליקו ביו"ט משמע דכשרוצה להדליקו ועדיין לא הדליקו מיירי. אבל אם היתה דלוקה כבר. אינו יכול לעשות שום תיקון. וכן משמע מדברי הרא"ש שכתבתי עכ"ל. הא קמן דמה שמדקדק ב"י שאין תיקון לנר של שעוה לתת סביבו דבר המונע מלשרוף. דוקא קודם שידליקינו אבל אם היתה דלוקה אינו יכול לעשות שום תיקון. מיירי בגרם כיבוי שעושה מעשה בגוף הנר. ועפ"י הנחה זו פסק הדין בש"ע והניח התנאים הנז'. שיהיה הגרם כיבוי סביבו. ויתן אותו קודם שידליקינו. אבל אם הוא כפי חלוקה שלישית שהגרם כיבוי אינו עושה מעשה בגוף הנר. אלא חוצה לו מותר ליתן אותו אף אחר שידליקינו: אלא דצריך עיון דהשתא דאמרת דהש"ע מיירי בעושה מעשה בגוף הנר. אמאי נקט לשון זה לתת סביבו דמשמע דלא מיירי בגופו וי"ל כמ"ש הרב משבצות זהב שם וז"ל אזכיר כאן מה שיש עושין "בוואק"ש שטא"ק" כורכין אותו בכלי מתכות. ויש בכלי כעין מספרים חותכין בשעוה ומונע לשרוף יותר. עכ"פ לעשות זה קודם הדלקה. דלאחר הדלקה. להמחב"ר והוא דעת הרא"ש יש לאסור זה ע"כ. דלפי"ז א"ש דנקט סביבו דבאמת הוא סביבו אבל הוא חותך בגוף הנר. איברא דעין רואה להמפרשים ז"ל שלא דרכו בדרך זו בדעת הש"ע. מהא שתמה הרב"ח על מה שדקדק הרב"י מדברי הטור. וכתב דא"כ מאי אירייא שיכול ליתן סביבו דבר המונע מלשרוף. אפילו לחתוך ממנו באור יכול כיון שלא הודלקה עדיין או דליתן סביבו דבר המונע מותר אפילו כבר הודלקה כיון שאינו עושה מעשה בגוף הקנדיל"א. ומ"ש שרוצה להדליק לאו דוקא קאמר. דאפילו הוא דולק שרי מאחר דגרם כיבוי הוא זה שעושה דבר חוצה לו. אלא דאורחא דמילתא הוא ליתן סביבו קודם שידליקינו ע"כ דנראה דהרב"ח הבין בדעת הב"י דאף בגרם כיבוי שעושה דבר חוצה לו. צריך ליתן דוקא קודם שידליקנו. וכן משמע במ"א סק"ז, וכן דקדק המשבצות זהב שם וז"ל מדקדוק אדונינו מרן המשבי"ר ז"ל בב"י נראה כי להרא"ש מיפשט פשיטא ליה. דלחתוך באור משעוה שהודלק אסור משפופרת. הא ליתן עליו דבר המונע חוצה לו. ספק הוא. ומטור משמע ליה דאסור גם זה. ומשו"ה חזר וכתב הב"י וכ"נ מהרא"ש שאף זה אסור כשהודלק ע"כ. דנראה מדעת קדושים הללו שדעת מרן הב"י שאף שאינו עושה מעשה בגוף הנר לגרום לו כיבוי. אלא חוצה לו. עם כל זה אין יכול לעשות אחר שהודלק: ולפי האמור יקשה ממאי שפסק בסי' של"ד סכ"ד בטלית שאחז בה האור שהכריע כסברא שנית שיכול ליתן עליה משקין שתכבה האש כשיגיע לשם. והרי הטלית כבר אחז בה האור. ועכ"ז מתיר לעשות בה גרם כיבוי. והרב משב"ז תירץ בזה. דמ"ש הרא"ש חוצה לו מותר היינו בטלית שאחז בה האור. אעג"ב שתעבור ותגיע האש לכל הטלית. מ"ד לא הוקצה להדליק רק נפל עליו אש באונס. ולכן מותר גרם כיבוי כזה. משא"כ השעוה והפתילה שניהם הוכנו להדלקה כל שממעט מאחד מהם אחר שהודלק. גרם כיבוי כזה אסור ע"כ. ולכאורה דברי קודשו ולא כמאן דלכל הדעות בין להתוס' בין לדעת הרא"ש והטור. לאו מדין הכנה קמיירי בגרם כיבוי. ואפשר דרצה לומר דבטלית כיון דלא הוקצה להדלקה. אף שנותן דבר הגורם כיבוי על קצתו. לא הוי כעושה מעשה בגוף דבר הדולק. ורואין אנו אותו מקום שעדיין לא הגיעו האור כאלו אינו מגוף דבר הדולק. ושפיר קרינן ביה חוצה לו משא"כ בנר שהוקצה להדלקה. אף שנותן הגרם כיבוי חוץ למקום הדולק. ה"מ רואין אותו כאלו הוא דלוק כבר. ובזה יתורץ קושית הרמג"א סק"ז שהקשה על הב"י מ"ש מטלית וכו' ופי' המחה"ש כוונתו דהא בטלית ג"כ עושה מעשה בגוף דבר הדלוק ע"כ. ולפי מה שכתבנו בדעת המשב"ז א"ש ודו"ק: וממוצא דבר אנו למידין דדעת מרן הב"י דמ"ש הרא"ש חוצה לו מותר. היא סובלת שני פירושים פירוש האחד. שעושה דבר הגורם כיבוי חוץ להנר כגון שנותן על הנר סכין או שתוחבה בחול וכיוצא. אעפ"י שאינו עושה מעשה בגוף הנר. מ"מ כיון שנוגע בנר לא שרי בכה"ג רק קודם שידליקנה. וכ"כ הרב משב"ז שם שסיים שהרוצה להחמיר לכתחלה כפי הבנת הב"י בטור וכפשט משמעות המחבר כל שהודלק אף לשום על השעוה דבר המונע אסור. ואף לתחוב בחול. וכ"ש "בצוונגי"ל". או במספרים לחתוך בקצת שעוה אסור לפי"ז עכ"ל. והפי' השני במלת חוצה. שעושה דבר הגורם כיבוי חוץ להנר הדולק ואינו נוגע בו כלל כהאי גוונא שרי אף לאחר שהודלק אף לדעת הב"י. וכההיא שכתב בסי' של"ד סעיף כ"ב עושים מחיצה בכל הכלים ואפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו