פרחי כהונה שג

ונמצאת אומר מעתה. דאפשר דעפי"ז נתיסד מנהגו של הרב רבו של ב"י הנז' דבכל אופן כותבין דמתקרי. אם מפני שהכינויין הנמצאים ביניהם רגילים לקרותם לשם העצם או מפני דלא פלטי מספיקא היאך כותבין. אמטו"ל קבעו להו מנהג לכתוב דמתקרי בכל אופן והשתא הכא אנן בדידן שאין לנו קבע למנהג זה ואין גם אחד נקרא בשם כינוי אלפונ"ץ לשם העצם. וגם ברור לפנינו בלי ספק אליבא דכ"ע דכותבין המכונה מעתה אין לזוז מפסק מרן ז"ל וכותבין פריג'א המכונה אלפונ"ץ: אבל מה שיש ללמוד עוד מתורתו של הכנה"ג ז"ל. אל השלישי לא בא. שלפענ"ד אינו ברור אצלי והוא מ"ש דאפילו לכתחלה אם רצה כמו שירצה כותב וכו'. והגם שידיעתי מכרעת כי מ"ך ערכי עלי ומה מני יהלוך לפני דעת פה קדוש הכנה"ג ז"ל. מ"מ אחר לחיכת עפר שתחת כיפת מנוחתו לא אמנע את מתקי לפני בני גילי. והוא שכל עצמו של הכנה"ג ז"ל סמך בזה על מ"ש מוהריק"ו ז"ל בשורש פ"ו שכתב שלכתחלה יכתוב דמתקרי באל"י או המכונה ע"כ. והמעיין שם בגוף התשובה יראה בעי"ן הבדול"ח שמוהריק"ו ז"ל ספוקי מספקא ליה מילתא בכינוי באל"י אם ניתן לשם העצם או רק כינוי בעלמא וכמ"ש בתחלת דברי ק"ו אם בני המדינה רגילים להיותם נקראים בשם באל"י גם בשעת המילה גם כשקוראים אותם לתורה. גם כשחותמין בשטרות או באגרות וכו' או אם הוא דשם באל"י אינו אלא שם כינוי בעלמא. שאין רגילות בני אדם שם להיות נקראים כן כלל לעיקר השם כאשר הוא בינינו שכל אחד יש לו שם בלשון הקדש לעלות בו לתורה וכו' ושם אחר לכינוי בעלמא וכו' עיי"ש. ומשו"ה כתב מוהריק"ו ז"ל יכתוב דמתקרי באל"י או המכונה דלצדדין דאמר. שאם הוא ששם באל"י ניתן לשם העצם היה לו לכתוב אליאו דמתקרי באל"י. ואם הוא דשם באל"י לא ניתן לשם העצם. הי"ל לכתוב המכונה. ומעתה אין ראיה לומר דאפילו לכתחלה כמו שירצה כותב וכו'. גם מ"ש ז"ל דמוהריק"ו בשורש ק"ו כתב שיש לכתוב בגט בלשון המכונה ותו לא והרב"י הוסיף מדיליה ולא יכתוב דמתקרי ונדחק ליישב דבריו אדרבה היא הנותנת כיון דנחית מרן ב"י ז"ל להוסיף על דברי מוהריק"ו ולא יכתוב דמתקרי. נראה שיש קפידא. דאל"כ הו"ל להעתיק דברי מוהריק"ו בגופן שלהן והיה משמע כמ"ש הכנה"ג. ששורש הדין לכתוב המכונה. ואין קפידא אם יכתוב דמתקרי. אלא ודאי דיש קפידא עכ"פ. לכתחלה. ובר מן דין דהכנה"ג ז"ל בעצמו. במסקנא דמילתיה כתב ובין הכי ובין הכי. יותר יש ליזהר וכו' וכיון שכן הוא במקום ספק כותבין דמתקרי וכו' דנראה דלא פסיקא ליה מילתא דכמו שירצה יכתוב לכתחלה. אלא דוקא במקום ספק. ועד נאמן על זה השד"ח מע' גט סי' ו' אות א' שאסף איש טהור להקת הפוסקים דסברי מרנן דבדיעבד ובמקום ספק כותבין דמתקרי. ומכללם דברי הרב הכנה"ג ז"ל. ואם איתא דהכנה"ג אף לכתחלה ברירא ליה מילתא דכמו שירצה יכתוב. הי"ל לכתוב משמו כן. דעדיפא מכולהו קאמר אלא ודאי דלמסקנא לא כן דעתו אלא דבמקום ששורת הדין לכתוב המכונה יכתוב המכונה ולא דמתקרי. ובדיעבד או במקום ספק אם כתב דמתקרי כשר: והא לך מ"ש הג"פ בספרו עזרת נשים בשמות אנשים אות מ' דף י"ב סוף ע"ב והבי"ד הרב ארץ החיים למהר"ח סתהון ז"ל סי' קכ"ט סי"ז וז"ל דע דראיתי רבים בצפת"י דקרו להו מורינו ושאלתי על מהות השם ואמרו דמי שנולד אחר שמת אביו או קרוב אחר קורין אותו בשעת המילה כשם המת. וכשגדל הנער קרו ליה מורינו. מפני עגמת נפש שלא להזכיר שם המת כל שעה וכן לבת כהאי גוונא קרו לה מורינא. והוקבע להם שם זה של מורינו ומורינא עד שכמעט אינו ניכר וידוע אם עיקר שמו אברהם או יצחק לבן. או שרה ורבקה לבת. ואין מכירין רק שם מורינו ומורינא בכי האי גוונא יכתבו בגט אברהם המכונה מורינו. שרה המכונית מורינא ע"כ וכ"כ עוד שם אות ח' דף ז' בכינוי שם חכם וכו' ובאות ב' דף ד' גבי כינוי בכור. דבארץ ישראל ומצרים רבים אנשים דקרו להו בכור. וכמעט שאינו ניכר שם העצם רק כשעולין בתורה. בכה"ג יראה לי דכותבין בגט אברהם המכונה בכור כמ"ש מרן ז"ל בסי' קכ"ט סי"ז דכל חניכא כותבין המכונה אף שהוא בלשון עברי עכ"ל ובס' ג"פ סי' זה ס"ק פ"ד וס"ק צ"א כתב ג"כ כי כן צריך לכתוב לפי דעת מרן ז"ל וכ"כ הרב מהר"ח מודעי בתשובה חיים לעולם אה"ע סי' ל"ד אות ל' ואות ס"ט ובס' טיב גטין סוף אות ט"ז. והרב קול אליאו ח"ב בקונטרס מחנה ישראל סי' פ"ז סעיף ז'. וכ"כ הרב גט מקושר למהר"י נבון ז"ל דף ק' ע"ג שכן נוהגין בעהק"ו ירושת"ו לכתוב המכונה בכל כינוי. אף שהוא בלהק"ו כגון בכור וכיוצא כסברת מרן ז"ל ע"כ: הראת לדעת שאף בכינוי שהוא בלהק"ו כגון חכם או בכור וכיוצא. מאחר שאינו לא קיצור השם הראשון ולא פירושו כותבין המכונה. דלא כמור"ם ז"ל שמחלק בכך כנז"ל. ומעתה בנדון שלפנינו שהוא כינוי בלשון לע"ז. כ"ש הוא שכותבין המכונה ולא דמתקרי ועד אחרן חזה הוית מ"ש הגאון ב"ש ז"ל שתירץ יתיב מה שהקשה על דברי מור"ם ז"ל בסי' קכ"ט סי"ד שכתב אם נקרא בפי ישראל בשם א'. ובפי כותי בשם אחר כותבין שם ישראל. ודמתקרי על שם כותים ע"כ דלכאורה סותר למ"ש בסמוך דבשם לעז כותבין המכונה ומסתמא שם כותים הוא שם לעז, ותי' די"ל דאיירי אותו השם דנקרא בפי ישראל. הוא ג"כ שם לעז ואז כותבין דמתקרי כששניהם הם שמות של לעז. וכמ"ש בתשובת מהר"ם מלובלין ז"ל ובסדר שמות שחברתי מבואר יותר ע"כ. ובסדר שמות אנשים אות א' בשם אקסי"ל רא"ד כתב דכותבין דמתקרי בענד"ט ודלא