פרחי כהונה שא

ז"ל כיון דעי"ן של עיש"א משפטה להנקד בציר"י על משקל עיפה כנז'. אמטו"ל צריך לכתוב עיישא בב' יודי"ן להורות על הברת הציר"י ודלא כמ"ש הרב אבני שיש ז"ל הטעם כאלו נקודה חיריק וכו'. דלא מן השם הוא זה: איברא שעכ"ז אין דבר מכריחנו לכתוב עישא בב' יודי"ן לפי מ"ש הרבבות דוד סי' י"ט הביא דבריו הפ"ת בשמות הנשים אות פ"א בענין גט שנכתב בו שם האשה פיג"א בב' יודי"ן פייג"א. שהקשה דברי הב"ש אהדדי דבשמות אנשים בשם וריידמן. ובש"נ בשם ברייד"ל מבואר דשני יודי"ן מורים ג"כ על נקודת הציר"י ואילו בשם ביל"א שיג"א פיג"א שהם בציר"י כתב דכתבינן בחד יו"ד. ועל כרחין צריך לחלק דהיכא דאיכא שני שמות חד בחירי"ק וחד בציר"י כגון ורידמן וריידמן. צריך לכתוב שני יודי"ן. על שם זה שנקרא בציר"י דלא למיטעי בשם ורידמן בחירי"ק. אבל בשם ביל"א ופיג"א ודומיהן. דליכא עוד שם דכוותיה בחיריק. וליכא למיטעי כתבינן חד יו"ד לנקודת ציר"י כמשפט לשון הקדש ע"כ. ומעתה בדרך זו נלך בדעת הכנה"ג דכיון דאיכא ריבצ"א צריך לכתוב שני יודי"ן על שם שנקרא בציר"י דלא למיטעי לקרותו בחירי"ק. אבל היכא דליכא שם אחר דכוותיה בחירי"ק, א"צ לכתוב רק יו"ד אחת לנקודת ציר"י. וכ"כ עוד הפ"ת שם לקמן משם שו"ת מהר"מ מינ"ץ ז"ל סוסי' ל"ו בענין שם ריבצ"א וכו' שכתב הכנה"ג. ואפשר שמשם שאב הכנה"ג ז"ל את דבריו. וכתב שם מהרממ"י ששאל להרבה אנשים היודעים לכתוב לישנא דעלמא ולשון אשכנז. ורבים אמרו כיון שקורין באלו מדינות בציר"י. יש לכתוב בתרי יודי"ן. ומיעוטא דמיעוטא אמרו בחד יו"ד. ואמינא עדיף טפי. דהוי ידים מוכיחות. דקורין בציר"י אבל בחד יו"ד איכא למיטעי לקרות בחירי"ק. וזה ליתא דכ"ע בהאי מדינה קורין בציר"י וכו' על כן טוב יותר לכתוב בתרי יודי"ן. דבזה ליכא כלל הברה אחרת ע"כ הראת לדעת דמ"ש מהר"מ מינץ דעדיף טפי לכתוב בתרי יוד"ן הוא משום דאיכא למיטעי לקרותו בחירי"ק בני המדינה שקורין אותו בציר"י. הלא"ה היכא דליכא למיטעי אין כותבין רק בחד יו"ד במשפט לשון הקדש כמ"ש הרב"ד. אשר עפי"ז השתא הכא לגבי שם עיש"א אף שהוא נקוד עי"ן ציר"י. כיון דליכא עוד שם דכוותה בחירי"ק. וליכא למיטעי כתבינן חד דוקא כמשפט משקל עיפ"ה בלשון הקדש. וכ"כ עוד לעיל הפ"ת אות למ"ד בשם לייצ"א משם הרב טיב גטין סק"ד שכתב ויש נקראים הלמ"ד בציר"י ואחר הצדי"ק נרגש הברת היו"ד. יש לייצי"א ע"כ וציין עליו במסגרת עיין בתשובת מים חיים סי' ס' וסי' ס"ג שכתב שהוא ט"ס מה שנרשם לכתוב לייציא בב' יודי"ן אחר הלמ"ד. ואין לכתוב רק יו"ד אחד להרות על נקודת הציר"י רק כשקורין הלמ"ד בפתח חריף. יש לכתוב לייצא. וכבר הגיה כן הגאון בעל ט"ג בעצמו בלוח הטעות ע"כ: אשר עפ"י הדברים האלה איתברר לנא מן דינא שא"צ לכתוב שם עישא בב' יודי"ן. אך להיות דהואיל ונפיק מפומיה דגברא רבא כמוהריעב"ץ ז"ל. אמרתי אל לבי נבוא עד הלום על צד היותר טוב לקיים דברי ק"ו ולכותבה בב' יודי"ן. האמנם ראיתי אחרי רואי דיש חשש בזה להכנס בחוג שינוי השם שהרי ב"ב יודי"ן אתו למיטעי לקרותה בעת"ח העי"ן עיישא. וכמו שעלה ונסתפק הרב אבני שיש ז"ל שצידד לומר שמא הרב ז"ל לא דבר בשם עישא כלל וכתב עיישא להודיע שאין צריך לכתוב אלפ' אחר העי"ן. וכן מצאתי כתוב במהריט"ץ סי' רל"ב וז"ל וכן תמצא בשמות הכתובים בילקוט לנשי ישמעאל עייש"א ופאטמ"א בלא אלפ' אחר העי"ן ע"כ הרי דעיישא ב"ב יודי"ן אתו למיקרייה העי"ן בפתח והוי שינוי השם לגבי דידן שקורין עישא העי"ן בציר"י וכ"כ בהדייא הט"ג בש"נ אות וי"ו על שם פריד"א. וז"ל שם שיש בו יו"ד להברת הציר"י, צריך לכתוב רק יו"ד אחת. שאם כתב שני יודי"ן הוי שינוי השם שהיו קורין השם בפתח ובהרגשת היודי"ן. ואתו לחשש לעז שהיא אשה אחרת ממדינות שקורין שם בפתח ע"כ הבי"ד התד"ח סי' ל"ג אות ג.. וכבר למדנו מתורתו של מוהריק"ו ז"ל בשורש ק"ו. והביאו מרן ב"י ומור"ם בהג"ה סוסי' קכ"ח וז"ל וכן תמיד יותר יש ליכנס בספק חסרון. מלספק שינוי עכ"ל. וא"ף שהגאון מוהר"ם מילבאווי"ץ בצ"צ סי' קפ"ט אות ה' כתב על זה דמוהריק"ו מיירי בחסרון ענין שלם. דהיינו כתיבת ענין נהר כמבואר שם. משא"כ בחסרון אות שמא לא נכתב שמה יפה. ומה לי חסר ומ"ל יתר ע"כ הביאו השד"ח סי' ל"ב אות זיי"ן. מ"מ בסי' ל"ד אות ה' כתב משם ספר חיים ושלום חא' סי' ל"א וש"פ דביתר אות אחת הוי שינוי השם עיי"ש שהאריך בזה: ומעתה לכל דברות ולכל אמירות קם דינא שאין לכתוב עישא ב"ב יודי"ן כפי דקדוק לשון הקדוש שהיא נקודה העי"ן בציר"י. רק ביו"ד אחת שהיא נמשכת אחר הברת הציר"י כמדובר. וגם אין מקום לטעות לקרותה בחירי"ק. דליכא שם דכוותה בחירי"ק, לכאמור וכל זה. אם הרב מוהריעב"ץ ז"ל מיירי בשם עישא אשר רגיל ומצוי בינינו. אך עם הוא ז"ל מיירי בשם עיישא בפתח כשמות נשי ישמעאל שהזכיר ילקוט כנז' לעיל וכמ"ש הרב מהריט"צ ז"ל. מעתה אינו ענין לנדון שם עישא. ואיהו ז"ל בדידיה. ואנן בדידן. אלא דממה שהשיב הרב רמס' אשר הוא חי' משמע שפיר שבשם עישא מיירי. אחר זמ"ר ראיתי מ"ש החיד"א ב"ת חיים שאל סי' ל"ח אות ע' וז"ל עישא העלה ה' מהר"י זיין בתשובתיו כי' במעשה שבא לידו לכתוב עישא ביו"ד א' ואין לחוש לעיישא וכיוצא עכ"ל והוא תנא דמסייע לן. ונראה לענ"ד כתבתי. וצור ישראל יאיר עינינו בתורתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו. לכיון אמת לאמיתו אמן ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: