פרחי כהונה רנה

והרמב"ם אדרבה נוכל לומר בהרוחה. דלא גזר ר"מ בגיורת בין בזנות בין במעוברת. דהא טעמייהו דפסקו כרבי יוסי משום דאשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר ולא חשו לגזירה דר"מ דגזר אף בזקינה ועקרה וכו' דעדיפי מאשה מזנה מתהפכת, היינו כמ"ש הרי"ף שם דהני כולהו דגזר בהו ר"מ לא שייכא בהו לא אנוסה ולא מפותה ופירש"י דשם. דבנישואין איירי ולא בזנות דשייך למימר ביה אשה מזנה ומתהפכת ע"כ. וכ"כ הר"ן שם דטעם הרי"ף משום דזנות אונס ומפתה לא שכיח ע"כ. ומהני טעמי נמי נוכל לומר בפשיטות דלא גזרינן בגיורת מעוברת, אם משום דלא גזר ר"מ כ"א בנישואין. ואם משום דגיורת לא שכיח כמ"ש משם הקרב"ן דגיורת הוי מילתא דלא שכיח: ואכתי עומד לנגדנו תמיהת רבינו ב"י שתמה על הה"מ שכתב דהא שכתב הרמב"ם שם הלכה כ"א שפחה שנשתחררה וגיורת שנתגיירה ממתינין צ' יום היינו בנשואות לבעלים בגיותן ובעבדותן. הא לאו הכי אין צריך להמתין. והכרח הוא שהוא סובר כן דכשאינן נשואות פלוגתא היא דרבי יהודה ור' יוסי וכן נחלקו באנוסה ומפותה דרבי יהודה אומר צריכות להמתין ג"ח. ורבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד. ואחר שרבינו פוסק כרבי יוסי באנוסה בת יש'. ודאי דהלכה כרבי יוסי בשפחה וגיורת כל שאינן נשואות שהרי בפירוש פסק כן שמואל הלכה כרבי יוסי בגיורת ומשוחררת ללישנא בתרא עכ"ל הה"מ. וכתב עליו רב"י ויש לתמוה שאם זה היה דעת הרמב"ם. הי"ל לכתוב דין שפחה וגיורת בשאינן נשואות ולפסוק כר' יוסי. ולכן נראה שאפשר לומר דאעג"ב שפסק הרמב"ם כר' יוסי באנוסה ומפותה מ"מ בגיורת ומשוחררת לא פסק כוותיה אלא כרבי יהודה דאמר צריכות להמתין ע"כ. דהשתא לפי דברי רבינו ב"י נפל פיתא בבירא דאדרבה מצינו דגיורת חמירא מבת ישראל בהבחנה. שהרי באנוסה ומפותה פסקו כרבי יוסי דאמר אשה מזנה מתהפכת כדי אלא תתעבר. ובגיורת פסקו כרבי יהודה. דאמר חיישינן שמא לא נתהפכה יפה ומעתה לא מצאנו ידנו ורגלנו לומר דאעג"ב דגזרו במעוברת בת ישראל. לא גזרינן בגיורת מעוברת: ועיין שם בדרישה שתמה על תמיהת ב"י וכתב וז"ל גם מה שסיים ב"י וטעמיה מדתניא בהחולץ דגר וגיורת צריכות להמתין דהא ע"כ צ"ל דההיא מיירי בגיורת שנתגיירה עם בעלה ונעשה גר ור"ל הואיל שנתגיירו יחד לא היו פורשין בגיותן. משא"כ בכותית שנתגיירה לחוד שמפרשת עצמה מזנות ג"ח קודם שבאה להתגייר וכמ"ש לדעת רבינו. וא"כ ראייתו היא סתירתו עכ"ל. ועיין במל"מ שם בגיליון מ"ש על זה: גם אנן בעניותין תמיהא לי טובא בדברי קודשו במלחך עפר שעל קבר מנוחתו. דהיכי תיסק אדעתין לומר שהרמב"ם באנוסה ומפותה פסק כרבי יוסי. ובגיורת יפסוק כרבי יהודה. מ"מ בגיורת פסק כרבי יוסי דמתיר ליארס ולינשא מיד ובודאי הרמב"ם דפסק באנוסה ומפותה בת ישראל כרבי יוסי. פשוט הוא דודאי בגיורת שאינה נשואה יפסוק כרבי יוסי נמי. וכמ"ש הה"מ. ומהיכא תיתי להחמיר בגיורת משום זנות יותר מבת ישראל. ואפשר דמשום הכי חזר בו מתמיהתו ופסק בש"ע כדעת הה"מ. כמ"ש שם סעיף ה' וז"ל שפחה וגיורת שהיו נשואות לבעלים בגיותן וכו' צריכות להמתין וכו' וכ"כ הב"ש סק"ז שחזר בו הב"י ממ"ש על הרב המגיד ע"כ. ונמצא דפסק כרבי יוסי בין בגיורת בין בבנות ישראל וכמו שכתבנו לעיל בדעת הרי"ף והרמב"ם דאתי שפיר לענייננו דלא גזרינן בגיורת מעוברת או משום שהיא מילתא דלא שכיח ואי משום דל"ג כ"א בנישואין. ועיין להמל"מ שם בגיליון וז"ל א"ה ז"ל מהר"א רוזאניס ז"ל בגליון הטור סי' י"ג מעשה בא לידנו בגר וגיורת שנתגיירו והיתה אשתו מעוברת הימנו בגיותו. ונסתפקנו אם צריכה להמתין ג"ח ימי המתנה דומייא דקטנה וארוסה דקי"ל כר"מ בגזירותיו וקצת מן חברייא הצריכוה להמתין ולדידי חזי לי דאינה צריכה דכל דבר דליכא למיחש משום היא גופה. דומייא דגר וגיורת דאיכא למיחש שמא מעוברת היא ואתו לידי תקלה בהא הוא דמצריכין להמתין אבל במקום דלא נפיק מינה חורבא לא גזרינן דומייא דקטנה דעלמא דמילתא דלא שכיח לא גזרינן. ועוד דמילתא דליכא גירושין ונישואין לא גזרינן כ"כ דלא אתי לאיחלופי באשה דעלמא. ולא גזרינן בקטנה ואיילונית אטו שאינה קטנה ואיילונית. אלא בדאיכא גירושין לזה וקידושין של אחד. ולזה יש בו בנותן טעם במ"ש לפנינו ודו"ק עכ"ל הרי שו"ר לפניך דהרב הנז' נמשך בדין זה אחר שיטת הרי"ף והרמב"ם דלא גזרו במזנה ואנוסה ומפותה משום גזירה דר"מ. היינו טעמא דלא גזר ר"מ כ"א בנישואין. אשר ל"כ באנוסה ומפותה. או משום דזנות לא שכיח. והכי נמי דן את הדין בגיורת מעוברת שלא לגזור בה מהנהו טעמי: וכ"כ הרב עיקרי הד"ט ביו"ד סי' כ"ט אות ט' וז"ל הוכיח במישור מההיא דיבמות דף מ"ב דגר שנתגייר באשתו מעוברת א"צ להמתין ימי הבחנה. כשם שהי"ל להמתין אם לא היתה מעוברת. דשאני הכא שכבר מעוברת ואין לחוש לשמא תחזור ותתעבר. דקי"ל לרבנן דאין מעוברת חוזרת ומתעברת וסיים דשוב ראה במל"מ מ"ש שלא להצריכה להמתין ע"כ: וכן פסק הרב יש"א איש באה"ע סי' ז' בגיורת מעוברת שהיתה נשואה לישראל בגיותה ונתגיירה כשהיא מעוברת. שלא להצריכה להמתין ג"ח ונסתייע ובנה יסודתו בהדר"י קודש עפ"י המל"מ הנ"ל: וכיוצא בזה עלה ונסתפק הרב חלקת מחוקק שם סק"ד בגיורת קטנה או זקינה אי גזרינן בה כמו גבי ישראל או לא. וכתב עליו הדגמ"ר וז"ל הא דנסתפק הח"מ בזה. היינו בנתגיירה היא ונשאת אח"כ לאחר ובזה נאמר שדינו כמו בישראל. אבל בנתגיירו שניהם