פרחי כהונה רנד

ז"ל בד"ה הוא דאמר כר"י וכו' מיהו בישראלית גזר שמואל זנות אטו נישואין שמתעברת. ולא סבר כרבי יוסי דלא גזר בהו. כדאמר לקמן באנוסה ומפותה אבל בגיורת לא גזור זנות שבנכרית משום נישואין דבנכרית דאפילו גיורת נשואה כיון דדעתה לאיגיורי מתהפכת נמי כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה עכ"ל: וכ"כ הרז"ה ז"ל במאור הגדול והביאו הרא"ש ז"ל וז"ל כיון דמחמרינן כולי האי בהבחנה דפסיקנא כר"מ דעקרה וזקינה ושאינה ראויה לילד צריכות להמתין. ואין הלכה כר' יהודה במה שמקיל בענין זה. וכ"ש שאין הלכה כר' יוסי בהא שהוא מיקיל יותר. וחיישינן שמא לא נתהפכה יפה יפה. ועוד דשמואל בלישנא בתרא לא ס"ל כרבי יוסי באנוסה ומפותה מדלא קא ממעט אלא קטנה בת ישראל בזנות. אבל גדולה צריכה להמתין אעג"ב דבגיורת ומשוחררת סבר שמואל כרבי יוסי. באנוסה ומפותה מיהא כרבי יהודה ס"ל ולאו מטעמיה דלא נתהפכה יפה יפה. אלא משום דגזר בגדולה בת ישראל זנות אטו נישואין כי היכי דגזרינן שאינן ראויות לילד אטו ראויות לילד. ובקטנה דלא שכיח בה זנות לא גזרו בה וכו'. אבל גיורת ומשוחררת אפילו גדולה לא החמירו בהבחנה דידה למיגזר זנות אטו נישואין. אבל בנישואין אפילו גר וגיורת צריכות להמתין כדתניא לקמן פרק החולץ דף מ"ב ע"כ: נקטינן מכל האמור דאעג"ב דשמואל מחמיר בהבחנה כרבי מאיר דגזר בכל הנשים שאינן ראויות לילד אטו ראויות לילד. מכל מקום שאני ליה בין הבחנה דגיורת ומשוחררת להבחנה דבת ישראל, דבבת ישראל גדולה גזר זנות אטו נישואין והרי היא בכלל גזירה דגזרינן שאינן ראויות לילד אטו ראויות לילד. ובגיורת ומשוחררת לא גזר זנות אטו נישואין דלא החמירו בהבחנה דידה. והיינו טעמא כמ"ש רש"י והתוס' לעיל בד"ה אבל קטנה וכו' דאפילו גיורת נשואה כיון דדעתה לאיגיורי מנטרה נפשה ומתהפכת כדי להבחין בין זרע וכו' ולא אסירא אלא אטו בת ישראל. והבו דלא להוסיף עליה דהו"ל גזירה לגזירה. ואף למאי דכתבו התוס' שם בד"ה חוץ מגיורת גדולה שהקשו מהא דתניא בהחולץ לפיכך גר וגיורת צריכות להמתין שלשה חדשים. ותי' דאתייא כר' יהודה דחייש שמא לא נתהפכת יפה יפה. וכו' ועוד אור"י דיש לחלק דלא מינטרא נפשה כלל כשמתגיירת עם בעלה. כיון שכל הזרע מאותו איש אין חוששת להבחין זרע הנזרע מבעלה זה בקדושה. לשלא נזרע בקדושה עכ"ל. דהשתא לתי' ר"י מדינא צריכה להמתין ג"ח דהא לא מינטרא נפשה, ואיכא למימר דגזרינן בה זנות אטו נישואין דבנכרית גיורת דהא אסירא מחמת עצמה כיון דלא מינטרא נפשה להתהפך כדי שלא תתעבר. דיש לומר דמ"מ לא גזרינן בה משום נישואין דבנכרית גיורת דהוי מלתא דלא שכיחא וכמו שכתב הרב קרבן נתנאל ז"ל על דברי הרז"ה שהביא הרא"ש ז"ל דבגיורת לא גזרו זנות אטו נישואין משום דאפילו גיורת נשואה כיון דדעתה לאיגיורי מתהפכת וכו' והקשה וז"ל ואעג"ב כשמתגיירת עם בעלה ס"ל לרבינו כיון שכל הזרע מאותו האיש אינה חוששת להבחין ואינה מתהפכת כס' ר"י בעל התוס'. לא גזרינן משום גר וגיורת איש ואשתו דהוא מילתא דלא שכיח ע"כ: נמצאת אומר מעתה דשני לן בין הבחנה דבת ישראל להבחנה דגיורת דבבת ישראל גזרינן בה זנות אטו נישואין. ובגיורת לא גזרינן כמדובר מעתה זכינו לדין דאתן כילא אירה רינן דשאני לן בהבחנה בין בת ישראל אאא ענית מעוברת. דבבת יש' גזרינן בה כי היכי דגזרינן שאינן ראויות לילד אטו ראויות לילד. אבל בגיורת מעוברת לא מחמירינן בה אטו נישואין דגיורת. אי משום דהיא גופה גזירה ואי משום דהיא מילתא דלא שכיחא. וכאמור וכל זה בהני"ח לפי דעת הגאונים הרז"ה והרא"ש שפסקו כרבי והודה באנוסה ומפותה הגם דלאו מטעמיה משום דלא נתהפכה יפה וכו' אלא משום דגזר שמואל בישראלית גדולה זנות אטו נישואין וכו' ולא גזר בגיורת גדולה כן וכן פירש הטור דהשתא אתי שפיר דשאני לן בין הבחנה דבת ישראל לגיורת. ומינה נלמוד לענין גיורת מעוברת. האמנם לפי דעת הרי"ף שדעתו לפסוק כרבי יוסי משום דקיי"ל דר"י ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי. דלא גזר בזנות אטו נישואין אפילו בגדולה בת ישראל. כמ"ש שם באנוסה ומפותה דהוי זנות. דרבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד וכן פירש הרמב"ם בפי"א מה"ג דמזנה ואנוסה ומפותה. אין צריכות להמתין מפני שמשמרות עצמן שלא יתעברו. שפסק כרבי יוסי כמ"ש הה"מ שם. וכ"פ בש"ע א"ה סי' י"ג ס"ו. דלפי זה אין בידינו להוכיח דשאני לן בהבחנה בין בת ישראל לגיורת. דהא בכולהו לא גזרינן זנות אטו נישואין: ונראה דאי משום הא לא תברא. דכל עצמנו לא באנו אלא להוכיח דלא גזר רבי מאיר בהבחנה דגיורת כמו שגזר בהבחנה דבת ישראל שאינן ראויות לילד אטו ראויות לילד. והא מילתא איפשיטא לן ממימרא דשמואל דאמרה בשיטת רבי מאיר וגזר בבת ישראל גדולה זנות אטו נישואין. ולא גזר כן בגיורת גדולה. כדקאמר כל הנשים וכו' חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה, אבל קטנה בת ישראל וכו' דמשמע דוקא בקטנה בת ישראל הוא דלא גזר בה. משום דזנות בקטנה לא שכיח. הא בגדולה בת ישראל דשכיח בה זנות גזר בה וכן נמי משמע מדפריך הש"ס וליגזור בגיורת ומשוח' גדולה דשכיח בה זנות. דמשמע דפשיטא ליה להש"ס דגזר שמואל בגדולה בת ישראל בזנות ופריך דליגזור נמי בגיורת גדולה ואי לאו דשמיע להו לשמואל ולסתמא דתלמודא. דרבי מאיר לא גזר שאינן ראויות לילד אטו ראויות אלא בבת ישראל אבל לא בגיורת. לא הוו מחלקי בגיורת לבת ישראל בהכי ואף לדעת הרי"ף