פרחי כהונה רנג

שדוחק את הראשון. נמצא שמתעברת עוד בולד של קיימא. והדרא קושיית התוס' לדוכתה. ולגבי גיורת מעוברת עפ"י הדין צריכה להמתין ימי הבחנה דשמא תתעבר עוד ויהיה בר קיימא: איברא דכד דייקת שפיר באמת דהשני הוא שדוחק את הראשון. ממאי דאמרינן שם ביבמות דף מ"ב לא ישא אדם מעוברת חבירו וכו'. גזירה שמא תעשה עוברה סנדל. וסוגיא דהתם מוכח שפיר דחיישינן לתקנת העובר הראשון כיעו"ש. וכן פירש"י בהדיא דף ק' ובהמפלת דף כ"ו דהשני הוא שדוחק את הראשון ופוחת צורתו, וקושית התוס' צ"ל על כרחין דשניהם כאחד ראשון גם שני לפירש"י ז"ל אינם בני קיימא. דהראשון נדחק מפני השני ונעשה סנדל והשני נעשה נפל וכן מוכח מפירש"י בהמפלת דף כ"ה ע"ב גבי המפלת סנדל. דפריך הש"ס למה הזכירו סנדל והלא אין סנדל שאין עמו ולד? ומשני אי וכו'. דבר אחר שאם תלד נקבה לפני שקיעת החמה וסנדל לאחר שקיעת החמה וכו'. ומפרש רש"י ז"ל שאם תפיל שניהם וכו' דמשמעות דברי קודשו דשניהם אינם בני קיימא עיי"ש והא דקאמר התם הש"ס משם רבא ולד דאית ביה חיותא סריך ולא נפיק. סנדל דלית ביה חיותא שריק ונפיק וכו' דמשמע שהולד שעם הסנדל מתקיים. היינו דוקא באותה שעה שיוצא מבטן ותכף מת. וכן כתבו התוס' ד"ה סנדל דלית ביה חיותא וכו' בא"ד כתבו והא דקאמר ולד דאית ביה חיותא וכו' לאו דוקא וכו' ועוד דמשמע בירושלמי דולד שעם הסנדל אינו מתקיים אלא כלומר שראוי לחיות דהיינו שנגמר בצורת פנים וכו' ע"כ עיי"ש. הרי מוכח ונראה בעליל כדברינו. דלפי פירש"י ז"ל שניהם אינם בני קיימא ואין בעיבור זה ממשות של כלום, ובאמת אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת, יתד בל תמוט לכל הדעות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה: ומעתה הדרן לדאתן עלה בענין הגיורת מעוברת מבעלה זה שדעתה להסתופף בצלו בחופה וקידושין דלפי האמור יש לומר דאינה צריכה הפרשה ג"ח ימי הבחנה דלחלק יצאה מדין גר וגיורת נשואים דצריכה להמתין דשאני התם דצריכין להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה. אשר לא כן בנדון שהוכר עוברה שנזרע שלא בקדושה. ולמאי ניחוש לה מעתה. לשמא תתעבר עוד ולא נוכל להבחין. אין כאן חשש שהרי קיי"ל אין אשה מתעברת חוזרת ומתעברת דלפי' ר"ת אין כאן עיבור של כלום. ולפירש"י שניהם אינם מתקיימין וכאמור. ואחר כותבי ראיתי להברכ"י ז"ל בא"ה סי' ד' שדרך לו בזה באורך והקשה על פסק הרב גן המלך עיי"ש: האמנם אכתי פש גבן לברר הצד השני אי גזרינן בה כי היכי דגזרינן בבת ישראל מעוברת כדפסק הש"ע שם ונימא דגם בגיורת מעוברת לא חלקו חכמים בהבחנה. ותרתי אני בלבי לברר עסקי זה בס"ד ממאי דאיתא ודאיתא בפרק החולץ דף מ"א משנה. היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיש לה ג"ח. וכן שאר כל הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיש להם ג"ח אחד בתולות וא' בעולות וכו', רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו וכו'. ושם בדף מ"ב הביאו ברייתא מפורשת דת"ק דמתניתין הוא רבי מאיר דגזר שאינן ראויות לילד אטו ראויות שכולן צריכין להמתין ג"ח. רבי יהודה לא גזר בשאינן ראויות לילד, ופסקו הגאונים הרי"ף והרא"ש ז"ל דהלכה כר"מ, חדא דהא רבי יוחנן דקאמר הלכה כרבי יהודה חזר בו. ועוד דאמרינן בפ' אעפ"י דף ס' אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו ע"כ: ולכאורה נראה לומר דהשתא דקייל"ן כר"מ בגזירה דהבחנה. דהוא הדין והוא הטעם נמי דאין תינוק בין גיורת לבת ישראל בהבחנה. שהרי מצינו שם בג"מ שטעם ההבחנה בכולם שוה דהאמר התם בשלמא יבמה וכו' אלא שאר כל הנשים אמאי. ומשני אר"נ אמר שמואל. משום דאמר קרא להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני ופריך רבא לפיכך גר וגיורת דצריכין. להמתין ג"ח הכא מאי להבחין איכא. ומשני הכא נמי איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע וכו'. רבא אמר גזירה שמא ישא אחותו מאביו. וייבם אשת אחיו מאמו וכו' ופירש"י וגבי גר וגיורת לחדא מהני הוא דאיכא למיחש כגון לשמא ייבם אשת אחיו מאמו שמא מעוברת היתה וכשתלד סבורה היא שבן שבעה הוא ובקדושה נזרע: ותחזור ותלד בן אחריו. וישא אשה וימות בלא בנים וייבם זה את אשתו דסבור שגם הוא נולד בקדושה. וכיון שוא הזרע שלא בקדושה וסתם עובדת כוכבים זונה היא. איכא למימר שמא אינו בנו של זה. ונמצא נושא אשת אחיו מאמו עכ"ל הרי דטעם אחד בהבחנה בין לבת ישראל בין לגיורת שוה לכולם. אם משום הבחנת זרע. אם משום תקנת ערוה. ומעתה איכא למימר כי היכי שלא חלקו חכמים בבת ישראל מעוברת. הוא הדין שלא נחלק בגיורת מעוברת, ובכולהו אמרינן דגזר רבי מאיר להמתין ג"ח ימי הבחנה. אכן אחר העיון נראה דחלוקין הם בדין הבחנה של השוו חכמים מדותיהם בדין הבחנה בגיורת לבת יש' והוא לפי מאי דאיתא לעיל מזה בדף ל"ה בלישנא בתרא דשמואל דנקיטינן כוותה. וז"ל לישנא אחרינא אמרי לה אמר שמואל וכולן צריכות להמתין ג"ח חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה, אבל קטנה בת ישראל א"צ להמתין ג"ח. ובמאי אי במיאון הא אמרה שמואל וכו' אי בגט וכו' ומשני אלא בזנות. וזנות בקטנה לא שכיח ופריך גיורת ומשוחררת דשכיח בהו זנות ליגזור. ומשני הוא דבמר כרבי יוסי דתניא הגיורת וכו' צריכות להמתין ג"ח דברי רי'. רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד אמר רבה מ"ט דרבי יוסי וכו' אלא אמר אביי קסבר רבי יוסי אשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר ע"כ. וכתב רש"י