פרחי כהונה כה

כל ששוהין שיעור מיל אחר שקה"ח יוצאין ידי ספק ביה"ש ותוספת מחול עה"ק. שהרי שיעור ביה"ש הוא ג' רבעי מיל ורביע אחד לתוספת. וסברא זו יראה המעיין שהיא קרובה לדעת יותר. ויהא שוה עם שיעור הכוכבים שאמרו רז"ל. דאלו לפיר"ת צ"ל שאין אנו בקיאין בשיעור כוכבים בינונים וכו'. ועל כיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר ומנהגן של ישראל תורה היא ויש להם על מה שיסמוכו הגאונים ז"ל. ומ"מ מי שירצה להחמיר על עצמו כפיר"ת תבא עליו ברכה. אכן אין למחות ביד המקילין בזה כסברת הגאונים ז"ל. שאחריה נהגו כל ישראל בקולא זאת נגד ר"ת. ודוקא לענין חומרא טוב להחמיר כסברת ר"ת. אכן לענין הקולא דנפיק מינה. נלע"ד ודאי שאין להקל הפך המנהג. וכמ"ש מהר"ם אלשקאר בסי' צ"ו לענין נולד בע"ש או במו"ש אחר שקה"ח דנימול ביום א' ולא חשבינן ליה יום כר"ת ויהיה נימול הנולד במו"ש בשבת כסברת ר"ת עכ"ל: והמחב'ר ז"ל בסי' רס"א הביא דברי הגמ' הנז' בקיצור ובקונטרס אחרון שם וז"ל לפנים כתבתי שמורי הרב ג"מ זלה"ה כתב שמנהג העולם כסברת הגאונים וכו'. ועתה ראיתי למורינו הרב מהרי"ך זלה"ה בשו"ת בתי כהונה ח"ב סי' ד' שכתב. גם כן דסוגיא דעלמא דלא כר"ת. ופשטה הוראה בכל תפוצות ישראל כסברת החולקים. אף כי לפי הספרים הנמצאים רוב הראשונים כר"ת סבירא להו. הואיל ובמספר הדורות דעלמא סוגיין דלא כוותיה. אית לן למימר דמאז ומקדם סברו רוב הרא' דלא כר"ת. אלא שלא זכינו לדבריהם. וכתב עוד שאחר הכאת י"ב שעות מהיום בתקופת ניסן ותשרי מוחש שהוא אחר השקיעה. ורביע משעה א' העתידה הוא ביה"ש. ואחריו לילה עיש"ב ע"כ. וכתב עליו המחב'ר ז"ל הגם שיש להשיב על דבריו קצת במ"ש דגמרו רוב הראשונים וכו'. דהכא דמרן ז"ל כל יקר ראתה עינו רוב דברי הראשונים וחזינן דפסק כר"ת שמע מינה דבימיו לא פשט המנהג הזה בכל העולם אמנם קושטא הוי דמנהג העולם כך. וכמ"ש הרב המוסמך מוהר"ח אבולעאפיא הזקן שהיה תלמיד מהרימ"ט וקרוב לזמן מרן. ואולי דגם מרן ידע דמנהג העולם דלא כר"ת. ולרוב קדושתו בהיות הדבר נוגע לגופי תורה. לא רצה לומר סוגייא דעלמא היכי אזלא ופסק כר"ת. ודו"ק עכ"ל. ובברכ"י שם כתב משם הגו"ר בתשו' כת"י שהעולם נהגו בכל גלילות ישראל כסברת הגאונים, ובמו"ש בכדי שהות שנים ג' מילין מדליקין ומהרלב"ח פ"ב דקדוש החדש ייחס דיעה זו דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש. ודברי הנגיד רבינו אברהם בן הרמב"ם כסברא זו. וכמ"ש מהר"ם אלשקאר בתשו' סי' צ"ו משמע דקיי"ל כסברת הגאונים, ואפי' תימא שהמחלוקת שקול אין בידינו לבטל המנהג ע"כ: והגם דאכתי יש לפקפק ולומר. מאחר דהכל מודים ואומרים דמרן פסק כר"ת. א"כ אנן בדידן דאשיפולי גלימיה דמרן נקטינן. אין לנו לזוז מאחרי פסקו ואחרי דבריו. אך אמנם ניחא לי במה שראיתי להרב ארץ החיים שם למהר"ח סתהון ז"ל שכתב משם הרב נחפה בכסף זולת מ"ש בספרו גט מקושר כנזכר עוד לו שם בביאורו לתוספי הרא"ם דף קנ"ד ע"ג כתב דגם בעיה"ק ירושלם תובב"א אתריה דמרן ב"י ז"ל לא נהגו כוותיה בהך דפסק כר"ת, וכתב דבודאי שהוא מנהג קדום להתפשטות קבלת הוראות מרן ז"ל ולא קבלנו עלינו הוראתו בפרט זה עיי"ש ע"כ: ונלע"ד טעם שלא קבלו הוראת מרן ז"ל בפרט זה. היינו משום דאמרינן משם הפוסקים דמרן משער בכוכבים היותר קטנים הנראים זמן הרבה אחר השקיעה בזמן דהוי לילה לדעת ר"ת. והויא הוראה שאין יכולין רוב הצבור לעמוד בה. לפי שאין אנו בקיאין בשיעור כוכבים בינונים או קטנים כמ"ש הג"מ ויבואו לשער לפי ראות עיניהם בכוכבים הנראים קודם לזמן ההוא. באשר ישר יחזו כי כל העולם מלא כוכבים לפי המקום ולפי הזמן. ויתחייבו בעשיית מלאכה במו"ש בחושבם לפי ראות עיניהם שהוא לילה גמור ולפי פסק מרן ז"ל עדיין היא שבת. והויא חומרא דאתיא לידי קולא. לכן על צד היותר טוב. תפסו עיקר כסברת הגאונים שהיא דרך היותר בטוחה בלתי שום מכשול ח"ו. שהיא קרובה לדעת. וכולי עלמא יכולין לעמוד בה בקולא ובחומרא. וכיוצא בזה כתב הרב חכמה ומוסר למהר"א ענתיבי ז"ל בה"פ אות צ"ג דאם אבותיו לא נהגו כסברת מ"ד חוזר ונעור. טוב יותר שלא לשנות מנהג של אבותיו. דע"י זה ניצול ממכשולות רבים. וע"ז אמר התנא אל תהי חסיד הרבה ע"כ. והכא נמי מאחר שהיה מנהג אבותיהם בידיהם כסברת הגאונים. לא קבלו עליהם הוראת מרן כר"ת להחמיר על עצמם, כי בזה ינצלו ממכשולות רבים. כמדובר. ונכון הוא: ובפרט שהצד השוה שבשניהם כמו שבסברת ר"ת יש קולא בע"ש וחומרא במו"ש כמ"ש הג"מ כמו כן בסברת הגאונים יש קולא וחומרא. חומרא בע"ש שמקבלין שבת מבעו"י. וקולא ששוהין שיעור מיל ומדליקין. ואין הכרע לצד חומרא בשיטת ר"ת יותר משיטת הגאונים. אשר לפי"ז צריך עיון קצת במ"ש רבינו חיד"א ז"ל בקונטרס אחרון שבמחב"ר הנז'. ואולי דגם מרן ידע וכו' ולרוב קדושתו פסק כר"ת ע"כ דמשמע מדב"ק דבשיטת ר"ת משכחת לה לחומרא אי לזאת. מרן ז"ל לרוב קדושתו פסק כוותה ובאמת אין כאן צד חומרא. ומא לי אפוקי יומא מעיולי יומא (עיין לקמן מה שאכתוב בזה) ומ"ש הג"מ ומי שירצה להחמיר כפיר"ת תבא ע"ב היינו לומר דבעיולי יומא יעשה כשיטת הגאונים ויקבל שבת מבעו"י ובאפוקי יומא יעשה כר"ת ולא ידליק עד אחר שיעור מהלך ד' מילין שהוא שעה וחומש וכמו שסיים שם דדוקא לענין חומרא טוב להחמיר כסברת ר"ת אבל לא לענין קולא