פרחי כהונה רמא

כאלו לא דברה כלל, ואיך נחזיקנה כישראל טרם יודע לנו מפיה עכ"פ או מהתנהגותה כישראלית. איברא דהא נמי מידי פלוגתא לא נפקא יעויין בפ"ת שם, ועוד כתבנו מזה במקום אחר בס"ד, מ"מ הדר הו"ל ספק ספיקא ולחומרא. דילמא הלכה כדעת הסוברים שאין לסמוך על אמירתה אפילו בתחלה. ואת"ל דבתחלה יש לסמוך. מ"מ אדיבורה השני לא. ובפרט לפי דברי הגאון הרשב"ש ז"ל דאמרינן בזה כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד יש לומר דאפי' ע"י אמתלא לא מהני. ויש לעיין בזה במ"ש בשו"ת אור לי סי' קכ"ט. ובשד"ח מערכת הא', ואכמ"ל באופן דהשאלה והבירור צריכים הם: ואמנם נחזי אנן אחר הבירור אם לא נחוש כנז"ל דנהי דקרוביה ואפילו עדים מעידים שיש להם בת בשם זה וכו'. ולזאת חשבתי דרכי לתקן הדבר על ידי שיביאו בני משפחתה את הפוטוגראפיא"ה שלה ויעידו עליה העדים לפנים שזאת היא פלונית בת המשפחה הנ"ל, ונשלח אותה ליד כת"ר ושמה יבחנו דבריה אם היא היא. ובכל זאת אם יש כאן חזקה גמורה שהיא נכרית כגון שהתנהגה כזאת בהליכתה לבית תפלתם כאחת מהן וכיוצא. באופן שהרואה אותה שם. ראה והבין שהיא נכרית. הא ודאי צריכה עדות ברורה. וקשה הדבר לסמוך בעדות זה עפ"י הפוטוגראפי"א (אמ"ה הנה הרב הפוסק האריך הרבה להביא ראיות על עדות הפוטיגראפיי"א אם לסמוך עליה או לא. ולהיות שאין לי עסק מה להשיב עליו בענין הפוטוגראפיא לא רציתי להטריח על עצמי להעתיק דב"ק כי אמרתי כי בודאי שדברי קודשו הם נכתבים בספר זכרון לפניו ורק דוקא אזכיר סיום דברי קודשו שסיים) סוף סוף עדות ברורה להוציאה מחזקתה. ומיהו אם אין כאן חזקה גמורה רק שהיא אמרה כן. נוכל לסמוך על המתירים בעדות הפוטוגראפי"א וידעתי כי הרבה דברים נאמרו בזה בפוסקים ובפרט בענין החזקה. ואין הפנאי אתי כעת לעמוד על הבאר. ואני אמרתי בחפזי להערה בעלמא. ולדינא הא איכא מר באתריה ועליה דמר תליא מילתא. והיה ה' עם השופט לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. ואחתום בברכת שים שלום טובה וברכה ובכל רגשי כבוד ויקר. ממלא מקום החותם הרב הראשי חיים רפאל חביב סי"ט: סימן ט למעלת הרב הפוסק הנז' ישצ"ו תשובה על דברי קודשו. ומקום הניח לי להתגדר ולהשתעשע באמרותיו הטהורות, והוא דהנה כת"ר יצא לידון בדבר לצד חומרא שצריכה בירור עפ"י הדין. ובנה עליה מצדות סלעים באשר עיני צדיק חזו בו בהני מילי קטיני שיצאו מתחת ידי נמצא כתוב שהחזי' עצמה כנכרית וכו'. ומפליא להקשות שאין מי שיתיר בנדו"ד שהוא נגד החזקה. ויסודתו בהדר"י קודש כההיא דאמרינן הוחזקה נדה בשכנותיה אינה נאמנת ואפילו אם תתן אמתלא לדבריה. כמ"ש בש"ע יו"ד סי' קפ"ה ס"ג. ואחר המח"ר לא כן אנכי עמדי דהא דאמרי אנא זעירא החזיקה עצמה כנכרית. לא למימרא דעבדא עובדא בנפשה להחזיק עצמה כנכרית זה לא עלתה על דעתי. אלא רצוני לומר שלא גילתה על עצמה שהיא ישראלית. ומסתמא כל אדם חזו בה אומר בלבו שהיא נכרית. אבל לא שמענו לא מפיה ולא מפי מעשיה שהיא נכרית בודאי. ומעתה אין לנו לדמותה לדין הוחזקה נדה בשכינותיה וכו': והוא עפ"י מ"ש רבינו הטור סי' קפ"ה משם הרמב"ן ז"ל שכתב הוחזקה נדה בשכינותיה. ואח"כ אמרה טהורה אני, אפילו נותנת אמתלא לדבריה שאומרת לא לבשתי בגדים אלו אלא וכו' שלא תטרידיני וכו' אינה נאמנת ע"כ. ותמה עליו וכי עדיף הוחזקה נדה בשכ־ ינותיה מכשאומרת בפירוש טמאה אני שנאמנת שוב לומר טהורה אני ע"י אמתלא ע"כ. והרשב"א בת"ה תירץ קושיא זו דמשום בושת ואונס מיקרי ואמרה טמאה אני. אבל לעשות מעשה כולי האי ללבוש בגדי נדה אינה לובשת. ולפיכך כל שחזרה ואמרה לא נטמאתי הרי היא כמכחשת מה שאמרה ואינה נאמנת ע"כ. והביא דבריו הרב"י שם. וכן תירץ הב"ח שם בענין זה דודאי עדיף דכיון דלבשה בגדי נדותה ודאי ראתה. דאי כדי שלא יטרידינה היה די לה שתאמר בפה טמאה אני. ולאחר זמן שתבריא תתן אמתלא. ולא היה לה ללבוש בגדי נדותה. ומדלבשה הוי כאלו ראינו שראתה ע"כ וכ"כ הט"ז והש"ך שם בשם הרשב"א עיי"ש: ולפי"ז היכי תיסק אדעתין לדמות הנדו"ד להוחזקה נדה בשכינותיה. דשאני התם דעבדא עובדא בגופה בלבישת בגדי נדה. וחזקה שלא טרח איניש בכדי וכאלו ראינו שראתה. ולהכי לא מהני לה תו אמתלא וכמש"ל. משא"כ הכא דלא עבדא האשה הזאת שום עובדא בנפשה להחזיק נפשה בנכרית. דאי משום שלא שמרה שבת כהלכתה וכיוצא. הלא רבים המתפרצים מבני עמנו שאינם נזהרים בכך (אוי לעינים שכך רואות) ומעולם לא שמענו ולא ראינו שהלכה לבית תפלתם. ליכא למימר שהוחזקה לנכרית.. ואין להקל בנדונה נגד החזקה. דאין כאן מקום לזה: וכן יש להוכיח מש"ס פרק בתרא דקידושין דף פ' ע"א מתניתין אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה מביא ראיה על האשה וא"צ להביא ראיה על הבנים וכו'. גמרא אמר רבה בר רב הונא וכולן בכרוכין אחריה. פירש"י וכולן דקתני מתניתין אין צריך להביא ראיה על הבנים בכרוכין אחריה. נדבקין אצלה וכו' אמר ריש לקיש ל"ש אלא בקדשי הגבול. אבל ביוחסין לא. פירש"י אם יש להן בנות אינן נישואות לכהונה עד שיביאו ראיה שהן בנותיו של זה. ור"י אמר אפילו ביוחסין סמכינן אחזקה שהן כרוכין אחריה.