פרחי כהונה רכב
Pirchei Kehunah 222 · פרחי כהונה · free full Hebrew text
Open in the reader →דין זה. אלא דאכתי קשה למה נטתה דעת קדשו כדעת הרמב"ם שהוא יחיד בדבר זה. והרי הרא"ש והתו"ס והר"ן ז"ל חולקי"ם עליו בזה. באופן שכמה דיות נשתפכו בדין זה בספרי דבי רב האחרונים ז"ל. הללו מקיימין דברי הה"מ ז"ל והללו סותרין ולא אתחוורא מילתא על בורייה עיין בס' מים חיים להפר"ח ז"ל על הרמב"ם שם וס' בני אהובה על הרמב"ם שם דף י"ד סוף ע"ד ד"ה ועל אשר השמיט וכו' והרב קרבן נתנאל ז"ל על הרא"ש פ' מ"ש שם. וה' ישא ברכה לאיש טהור הנז"ל שם חבל נביאים הפוסקים ז"ל מ"ש בזה. ואחר כל דבריהם כתב וז"ל באופן דלפי עניות דעתי דברי הרמב"ם ז"ל קשים בעיני. ולא מצאתי כעת תירוץ מרווח בדברים המתישבים על הלב עכ"ל. ומעתה הדרן לדאתן עלה מעיקרא. כיון שמקדשה על תנאי שיגרשנה דהוי תנאי ומעשה בדבר אחד צריך לומר בלשון התנאי על מנת וכו' דבזה הוי כתנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר כמדובר. אך עוד הפעם חזרתי על המקר"א ועיינתי בתשובת הרדב"ז ז"ל סי' רכ"א שם וראיתי שכתב כיון דבנדון שנשאל עליו תלי תנאיה באם ישא אשה אחרת שיגרש אותה דלא הוי תנאי ומעשה בד"א, דלא ישא אחרת ולא יגרש עיי"ש. וה"נ בנדון שלפנינו דכוותה שתלה תנאו באם תקבל ממנו הדיוור"ץ שיפטרנה בגט כשר. דכיון דבידו לפייסה ולרצותה שלא תצא ממנו לעולם ולא יצטרך בגט. ולא הוי תנאי ומעשה בד"א: ומעתה אבוא לגמר הלכה זו בס"ד והנה הרב נושא האפוד ז"ל סי' ל"ד כתב שרבני קושטא יע"א תקנו כמה דברים בקידושין על תנאי שאם לא יתקיימו כולם או מקצתן. יתבטלו הקדושין. אך אנן בדידן די לנו לעמוד בזה שאם תתגרש ממנו בנימוסי הממשלה וכו'. דהיא מילתא דשכיחא גבי דידן טפי מהנך שכתבו הרבנים הנז'. ומה גם בדור יתום כזה שהרבה הדיוטים קופצים לישב בראש לדון ולהיות בפני עמי הארץ. ואין לנו על מי לסמוך שיוציא לאור על קו הצדק משפט אותן התנאים בקיומן או ביטולן. ורק דווקא עוד אחת ראוי לתקן בתנאי שאם תפול לפני יבם שיתבטלו הקדושין וכמ"ש התע"ל ז"ל שהעתקנו דב"ק לעיל וזאת תורת העול"ה אשר חשבתי למשפט בדרך סלולה לפי קוצ"ד בתיקון לשון התנאי אשר יאמר החתן לכלה בשעת הקידושין ערוך בפי כל יודע ספר ומגילה בלשון קצר כולל כללא דכולא. כדי שלא יפול ספק בדבר ולא שום תקלה חס וחלילה: אשר יאמר כי הוא זה. הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל על מנת שאם תתגרש ממני בנימוסי הממשלה ואפטור אותך בגט כשר ביום שתקבל הדיוור"ץ או לאחריו עד משך יב"ח. וכן אם אשאיר אחרי זש"ק שיפטור אותך מן החליצה ומן היבום יהיו הקידושין הללו שאני מקדש אותך בטבעת זו שרירין וקיימים. ואם כשתתגרש ממני בנימוסי הממשלה לא אפטור אותך ביום שתקבל הדיוור"ץ או לאחריו עד משך יב"ח. וכן אם לא אשאיר אחרי זש"ק שיפטור אותך מן החליצה ומן היבום הרי הטבעת זו נתונה לך במתנה בעלמא והקדושין הללו יהיו בטלין למפרע ולא יהיו חלין כלל ועיקר. וכל הבעילות שאבעול אותך יהיו עפ"י תנאי זה: והרב המסדר הקדושין ישביע להחתן בפני עדים על דעת רבים שלא יבטל תנאי זה לעולם. ויכתוב שטר על דלא פתגם לעדות ולראיה ביד האשה לזמן אחר שתצטרך לו. ונוסח השטר עיין להרב פחד יצחק מערכת א"ח. והזכו"ל מע' יבום וה' שערי רחמים שם ואתה הקורא נעים תבחר ותקרב: זאת התורה יוצאה בהינומא. את אשר נדרתי אשלמה מה שאספתי באומרי"ם ובינותי בספרים. מתורתן של ראשונים ואחרונים. ז"ל הצבתי לי ציונים. בדבר הלמד מענינו והלמד מחבירו. מה שנמנו וגמרו אליבא דהילכתא. מחוורתא דשמעתתא. סוף דבר הכל נשמע. לנעמ"י מוד"ע, כי כל דברי אלה אשר העליתי על ספר חוק"ה הוא מראה מקום דוקא לפני ראב"ד תנא דמערבא בישראל גדול שמו מש"ה זכה וזיכה כאשר צוה עלי אני את דכא. והוא בכת"ר ישפוט בצדק היטב הדק לחזק כל בדק. לאשר דעתו הקדושה מסכמת. על הדין ועל האמת. תורה מפיו תצא להלכה ולמעשה. ואם ח"ו שגיתי אתי תלין משוגתי, וכתר וכסאו נקי ותפלתי תסו"ב על חכי. אל ה' ויאר חשכי וישר נתיב דרכי על התורה ועל העבודה. אכי"ר הצעיר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן ב שאלה בתולה שנשתדכה לכהן וקודם לכן יצא עליה שם מזנה בעיר. שזנתה עם בעל אחותה שהוא מחייבי כריתות שפוסלה לכהונה ולא באו עדים בדבר רק קול בעלמא ועמדתי על הענין אם יש בזה חשש לפוסלה על הכהן המשדך: תשובה. איתא בגטין דף פ"ח אמר רבא יצא לה שם בעיר שמזנה אין חוששין לה. מ"ט פריצותא הוא דחזו לה. ופירש"י יצא לה קול לאשה פנויה בעיר שם מזנה לכותי ולעבד שפוסלין אותה מן הכהונה אין חוששין לה לאוסרה לכהונה, פריצותא בעלמא הוא דחזו לה ששיחקה בשוק או שמיעך לה בין דדיה ע"כ ופסקה הרמב"ם ז"ל פי"ז מה' אב' ורביהט"ו אה"ע סי' ו' וכן פסק מרן הש"ע שם: והאחרונים ז"ל הקשו אהא שסותר מה שפסקו הטור והש"ע סי' ד' סעיף ט"ו א"א שיצא עליה קול שהיתה מזנה תחת בעלה והכל מרננים אחריה וכו' אבל היא בעצמה חוששין לה משום זונה וכהן חושש לה מדין תורה וכו' והא הכא בסי' ו' כתבו שאין חוששין אוסרה לכהונה ותי' הא"ח דהכא בסי' ו' מיירי בפנויה