פרחי כהונה כב

משתכר במלאכה שלו. הו"ל כבעל שדה לגבי אריס וכו'. וגם ליכא מפני שנקראת על שמו. דכיון שהכל יודעין שמרחץ זה יש לגוי חלק בו. הו"ל כשדה דכיון דעביד לאריסותא. אמרינן אריסותיה הוא דעביד וכו' וכתב הרב"י שם להשוות דעת הר"ן בזה עם מ"ש הרמב"ם בפ"ו שכתב המשתתף עם הגוי וכו' ולא התנו כשיבואו לחלוק. נוטל הגוי שכר השבתות וכו' דמיירי שהגוי מתעסק ביום השבת והישראל מתעסק יום אחד כנגדו. ומשו"ה אסור לישראל ליטול חלק בריוח השבת אבל אם היו שניהם מתעסקים יחד תמיד במלאכה או בסחורה. ובשבת מתעסק בה הגוי לבדו שרי לישראל ליטול חלקו מריוח שבת. דדמי ממש לההיא דמרחץ שכתב הר"ן עיי"ש. ופסקה מור"ם בהגה שם י"א: והשתא הכא היה נראה לעשות תיקון זה שיהיה הגוי בגביית מכס זה בתורת שותפות לשליש או לרביע. ובימות החול יתעסקו יחד בגבייה זו. וביום השבת יעסוק הגוי לבדו. ויחלקו על תנאי הראשון ריוח שבת עם שאר הימים. דכיון שיש לגוי חלק בשותפות זו. אדעתא דנפשיה קעביד. ושרי ליה לישראל ליטול מריוח כמ"ש הר"ן ז"ל. אך אחר העיון נראה שאין לסמוך על זה. מאחר דמרן הש"ע לא פסק כן כדעת הר"ן וכתב סתמא כדברי הרמב"ם. משמע דלא סמך על חילוק זה. אמטו להכי מור"ם הביאו בשם י"א. ואנן אדעתא דמרן הש"ע סמכינן. וכ"כ המט"י שם. וכ"כ הנה"ש הבי"ד הרב כף החיים החדש שם: והדרך הנכונה היא שיתן עסק זה לנכרי בתורת עיסקא. דהיינו שכל עסק זה של גביית המכס (לא ריגי) יהיה מוטל על הנכרי בין בחול בין בשבת והרווחים יתחלקו ביניהם כפי תנאם למחצה או לשליש או לרביע. ולא יחשבו הרווחים מדי יום ביומו. רק שבת בשבתו. או מדי חדש בחדשו באופן שיהיה שכר שבת מובלע בשאר ימות החול. וכ"כ מרן ב"י משם ספר התרומות בסי' רמ"ה וז"ל אם נכנס הגוי בשדה לחרוש ולזרוע חלקו של ישראל בשבת למחצה לשליש ולרביע מותר. דאריסותיה קא עביד. ופשוט הוא. וכן פסק מור"ם בהגה סי' רמ"ג ס"א. ואף שדבר זה לא מהני אלא בשדה דקיימא לאריסות. ולא יטעו לומר שהוא שכיר יום: אבל בשאר דברים שנקרא שם ישראל בעליו. עליו לא מהני תיקון זה. כדאיתא בפ"ק דע"ז לא ישכור אדם מרחצאו לעכו"ם מפני שנקרא שמו עליו ועכו"ם עושה בו מלאכה בשבת. ודייק בגמ' אבל שדה מותר מ"ט ומשני. שדה קיימא לאריסות. מרחץ לא קיימא לאריסותא ועיין פירש"י שם. והביאו הטור סי' רמ"ג וכ"פ בש"ע ס"א שם. מ"מ כיון שעדיין לא נקרא שמו עליו ולא נתפרסם שם ישראל על גבייה זו. מותר ליתנו לנכרי בתורת עיסקא. וכמ"ש ב"י משם תשובת הגאונים נשאל מלפני רב נטרונאי ישראל שקנה מרחץ או "פורנו" מגוי. והשכירם לגוי. והגוי עושה בהם מלאכה שכרו מותר או לא. כי יש גאונים אוסרים מפני שנקרא על שמו. ויש מי שמתיר משום שהוא לא בנאו ולא ישב בו הוא בעצמו. אלא מגוי קנאו ולגוי השכירו ולא נקרא שמו עליו ואין בו חשש מראית העין כל עיקר אין אנו רואין בו איסור ע"כ. וכ"פ מור"ם שם בס"ב. והכא נמי כיון שעדיין לא נקרא שם גבייה זו על שם הישראל אין לאסור להשכירו לנכרי בתורת אריסות שיטול חלק מהריוח למחצה לשליש או לרביע אבל לא מהני שיתן לו דבר קצוב לחדש והישראל יקח הכל דבכגון האי לא אמרינן נכרי אדעתא דנפשיה קא עביד. עיין מטה יהודה סי' רמ"ד סק"א: זהו מה שנלע"ד וצור ישראל יצילנו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות: אכי"ר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן ז' בענין בין השמשות זה לי עידן עידנין ולבי ער ברעיונו' עתים ממללות עתים חשות. באמור אלי קום קרא בספרא דבי רב ופשיט הערות המתרגשות ואשתבנש כהנ"י בסברות שונות והפוכות מקצות הארץ ועד קצות. עד עמוד כה"ן על פרק במה מדליקין במסכת שבת אגב לימודי אמרתי עת לעשות. ואשפוך את נפשי לפני רוקע שחקים וארצות. יעזרני וינחני במעגלי צדק לכוין את שיחותי אליבא דכולהו רבוואתא בדעות הקדושות. בעזרת צורי וגואלי: איתא בפרק במה מדליקין דף ל"ד ע"ב ברייתא. איזהו בין השמשות משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון ביה"ש הכסיף העליון והשוה לתחתון זהו לילה דברי ר' יהודה ופריך הא גופא קשייא וכו'. ואיפליגו האמוראים בפי' הברייתא. ואמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל כרוך ותני איזהו ביה"ש משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין. והכסיף התחתון ולא הכסיף העליון נמי ביה"ש וכו' ורב יוסף אמר וכו'. ואזדו לטעמייהו דאיתמר שיעור ביה"ש בכמה אמר רבה אר"י אמ"ש תלתא רבעי מילא. ורב יוסף אמר וכו'. ופסקו גדולי הפוסקים הרי"ף והרמב"ם בפ"ה מה"ש והרא"ש כרבה דמשתשקע החמה מתחיל ביה"ש עד תשלום ג' רבעי מיל שזהו שיעור שיכסיף העליון וישוה לתחתון ואז הוי לילה. ולקמן בדף ל"ה ע"ב איתא עוד אמר רב יהודה אמ"ש כוכב אחד יום: שנים ביה"ש ג' לילה. תניא נמי הכי וכו' אר"י לא כוכבים גדולים הנראין ביום. ולא כוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה. אלא בינונים ע"כ: וגם זו פסקוה להלכה גדולי ההוראה הנז' ושנאה הרמב"ם עוד בהלכות קידוש החדש פרק כ' ה"ט: אלא שצריכין אנו למודע"י. אם דעת רבה דנקטינן כוותיה דביה"ש הוי ג' רבעי מיל. משתשקע החמה ועד הלילה. הסכמת להא דרב יהודה אמר שמואל. כוכב אחד וכו' והוי שיעורם שוה דמשיצאו ב' כוכבים עד שיראו ג' הוי ג' רבעי מיל. או חלוקים בשיעורם. והנה רב"י בכסף משנה בה"ש שם הביא