פרחי כהונה ריט

מהני עיי"ש. נראה דלא כתב כן אלא לפי מאי דסלקא אדעתיה מעיקרא למימר דאף אם הקדים מעשה לתנאי ואח"כ אמר שתי החלוקות כהלכתן עיי"ש בד"ה ושיהיה התנאי וכו' אבל בנידון שכתב מרן ז"ל פשיטא ליה מילתא שאין בו קפידא. שהרי מה שאמר בתחלה ה"ז גיטך אינו דבק עם התנאי שנאמר עליו שהקדים מעשה לתנאי אלא מילתא באפי נפשה היא כמ"ש במונח ראשון ותדע שהוא כן שהרי הטור עצמו ז"ל כתב בסה"ג בדין גט שכ"מ שיאמר בשעה שנותן הגט לידה ה"ז גיטך וה"א מגורשת בו ממני ומותרת לכ"א. על תנאי זה. א"ל אמות לא יהא גט. ואם מתי יהא גט מעכשיו. וא"ל מתי לא יהא גט ע"כ. והוא ממש מתאים לנדון מרן ז"ל, וכמ"ש נמי הוא ז"ל בסעיף ק' שם. אשר מוכח שפיר דמרן ז"ל בשיטת הטור קאי ודלא כהרמב"ם ז"ל וכלשון זה כתב הכנה"ג בסה"ב בחלק ט' הנקרא גט מקושר גבי גט על תנאי בבריא ובחלק העשירי הנקרא גט פטורין גבי גט שכ"מ כלשון הטור ומרן ז"ל, וז"ל ה"ז גיטך וה"א מגורשת וכו' על תנאי וכו' עיי"ש. ועיין בסי' קמ"ג בהגה"ט אות ל"ז שהוכיח שם דהרב מרן לא ס"ל כהרמב"ם. דהרי כל המפרשים חולקים על הרמב"ם בזה. והוא יסתום כהרמב"ם שהוא יחיד באיסור א"א עיי"ש וגם כתב דלשון ה"ז גיטך האמור בתחלת אינו מעשה אלא הצעת דברים. ואח"ך מתחיל התנאי דאם לא וכו' וכמ"ש המל"מ וכ"כ הרב מהרי"ך בקונטריס שמחת כהן על סדה"ג שאין לזוז משיחתן של ראשונים ז"ל להחזיק בנוסח ה"ז גיטך וכו': שעלה בידינו מכל האמור. דנוסח לשון קדושין על תנאי כך יש לומר הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל על תנאי וכו' יהיו קדושין. ואם לאו וכו' לא יהיו קדושין. ועיין להרב תעלומות לב שם והשע"ר שם שכתבו בשם הגאון חיים ושלום ח"ב סי' קי"ג נוסח התנאי אשר יתנה החתן עם הכלה לפני ב' עדים כשרים. הוו עלי עדים איך הוא דבר אמת ויציב שאני מקדש את זוגתי פב"פ על תנאי זה. א"ל אמות בלא זש"ק. אז יהיו הקדושין תופסין כדמו"י ואם ח"ו אמות בלא זש"ק אז יהיו הקדושין בטלין ולא יהיו תופסין כלל וכלל בשום ענין ע"כ אך לא פורש מה הלשון אומר כשמדבר בעד הכלה בשעה שנותן לידה טבעת הקדושין וחזו"ן הרביתי להזכו"ל אה"ע מע' יבום שכתב בקדושין על תנאי. הלשון שסידר בהסכמת הרב כמוה"ר מרדכי באסאן ז"ל אם אשאיר אחרי זש"ק שאפטור אותך וכו' הרי אמ"ל בטבעת זו כדמו"י. וא"ל אשאיר וכו' הרי טבעת זו לך במתנה וכו' עיי"ש שנראה מדב"ק דבשעה שמדבר בעד הכלה יתחיל אם אשאיר וכו' שיקדים התנאי דוקא ולא הא"מ וכו' אפילו אינו אלא הצעת התנאי ולפי מה שכתבו הפוס' ז"ל בדעת מרן ז"ל כמש"ל אף אם יקדים הא"מ וכו' לא משתבש. אך מ"ש הרב נושא האפוד ז"ל שם הענין זה נראה אחר הסליחה מהדר"ג תורתו. דאישתימטתיה כשעה מ"ש המל"מ והכנה"ג הנ"ז: ומבירור התנאי הוא שיקבע זמן לתנאי זה. שיאמר לה על תנאי שאם ח"ו תתגרש ממנו עפ"י נימוסי הממשלה ולא אתן לך גט כשר ביום שתקבל הדיוור"ץ או לאח"כ עד משך זמן יב"ח וכו'. דאי לאו חיישינן ללעז שיקלקלה על השני. וכמ"ש מרן בש"ע סי' ל"ח סל"ו במי שאמר לאשה התקדשי לי בפרוטה זו ע"מ שאתן לך מנה ואח"כ אמר שאינו רוצה לקיים תנאו לעולם. אין כופין אותו לקיימו. אלא קדושין בטלין ואינה צריכה גט. ומ"מ בעל נפש לא ישאנה בלא גט. שמא אח"כ יאמר שרוצה לקיים התנאי לקלקלה על השני ע"כ כ"כ רביאט"ו משם מהר"ם נרבוני ז"ל והטעם לזה כתב מרן ב"י לעיל גבי ע"מ שירצה אבא וכו' שכתבו הפוס' ז"ל הבי"ד הרב המגיד ז"ל בפ"ז מה"א ה"א וז"ל ודע שכל התנאים שלא נקבע להם זמן סתמן לעולם וכן מתבאר בדברי רבינו בפ"ה מה"ג כגון שהתנה ע"מ שיעשה כו"כ או שיהיה כו"כ. ולא קבע זמן לתנאו כל זמן שיהיה הדבר ההוא נתקיים התנאי וכו' וכל זה במתנה סתם. אבל אם קבע זמן לתנאו. הכל לפי דבריו כדאיתא בג"מ כך העלו הרמב"ן והרשב"א ז"ל עיי"ש וכ"כ הר"ן ז"ל בפרק האומר לחבירו עיי"ש והכא נמי דכוותה שמא כשתקבל הדיוור"ץ יאמר שאינו רוצה לקיים התנאי וליתן גט. ונמצאו הקדושין בטלים ואח"כ יאמר שרוצה לקיים התנאי וליתן גט וכיון שהוא מהתנאים שלא נקבע להם זמן. וסתמן לעולם. הדין עמו. ונמצא מקלקלה על השני. משו"ה הדין נותן לקבוע לו זמן ומעתה כיון שיגיע הזמן ולא יקיים התנאי. שוב אינו יכול לומר שרוצה לקיים התנאי וכמ"ש מרן בש"ע ס"ו אם אמר לה ע"מ שאתן לך מנה תוך ל' יום. אם נתן לה תוך ל' יום מקודשת למפרע. וא"ל נתן תוך ל' יום אינה מקודשת ע"כ. דמשמע שאינו יכול לומר אחר ל' יום אקיים תנאי, ופשוט הוא: ומ"מ אין בזה חשש איסור רק משום לעז. וכמ"ש מרן ב"י גבי ההיא דמהר"ם נרבוני ז"ל שכתב בעל נפש לא ישאנה. שתמה מרן ב"י ז"ל דמשמע דמדינא ליכא איסורא והול"ל לעולם היא בספק. כמ"ש הטור בדין ע"מ שיאמר אבא הן דהא להא דמייא ותי' בבד"ה דיש לחלק דהתם הוא תלוי בדעת אביו. והכא תלוי בדעת עצמו ע"כ דנקטינן מהכא בנדון שלפנינו שהתנאי תלוי בדעת עצמו אם לא יקבע זמן כנ"ז נהי דאיסורא ליכא לעז מיהת איכא וכ"כ הב"ח והב"ש ז"ל על דברי הש"ע ומסתברא דזמן זה שקובעין לתנאי זה הוא עד י"ב חודש מיום גמר דין הערכאות ותקבל הדיוור"ץ כמ"ש שם רבינו הטור ומרן הש"ע שאם אמר לקיים תנאי אין יכולין לכופו כל יב"ח וכו' ומיב"ח ואילך כותבין עליו אגרת מרד וכו' ע"כ. והכא נמי חשבינן ליה מהשתא כדין מורד שמא לא ירצה לקיים תנאו לפוטרה בגט ויש לו זמן כל יב"ח ומיב"ח ואילך נפקעו הקדושין מעיקרא ויוצאה בלא גט: