פרחי כהונה רטז

ההיתר ולאח"מ היו למפרע בעי"ז כשנתבטלו הקדושין ממילא הוא ולא קפיד. ואף דהתם בגמרא דחי סוף סוף קרו לבניה בני גזלנא. הכא לא שייך זה. שהרי אין לו בנים: אשר על פי הדברים האלה טובים השנים התירוצים הללו. יקום דבר המקדש על תנאי שאם תזקק ליבם מומר שיתבטלו הקדושין. וכן לפני אח חרש כמ"ש הנש"ב והמעיל צדקה. וכן לפני אח נעלם כמ"ש הגאון חת"ס שם בכל הני איכא צד למעליותא. באשר כל עוד אשר הוא חי. הדבר תלוי בספק, ורק לאחר מותו כשתפול לפני אחד מאלו יתבטלו הקדושין ואין כאן לא משום חשש בעי"ז כמ"ש נחלת שבעה. ולא משום שתטחן לאחר אשתו בחייו כמ"ש המעי"צ. אך אמנם למאי דס"ד למימר במקדש על תנאי שאם יגרשנה בנימוסי הממשלה ולא יתן לה גט כשר. שיתבטלו הקדושין למפרע. קשה הדבר להקל. דכולהו לגריעותא הא איכא. שיתבטלו הקדושין בחייו. ויהיו בעילותיו בעי"ז. ותטחן לאחר אשתו בחייו וגם בניו יהיו בני פנויה. וזה לא מצינו: ברם הן איתי אחד קדוש מדבר בענין זה. הלא הוא הרב תעלומות לב ז"ל בח"ב סי' מ"ח מ"ט שנשאל על זה. והשיב אף שנראה שלא הקילו בדבר רק דוקא באח מומר בצירוף סברת מ"ד שאינו זוקק ליבום. מ"מ הביא עוד כמה פוסקים שהקילו גם באח חרש כמ"ש הנש"ב. וכן להרב ראש משביר באח רחוק מן העיר. וכן להגאון נוב"י באח חרש. והגאון חת"ס עשה מעשה באח נעלם. עפ"י תשובת הרב מעיל צדקה. עיין בחת"ס אה"ע ח"א סי' קי"א. וסיים התע"ל הרי מבואר דלאו דוקא באח מומר עשו מעשה. ומעתה יש לסמוך על המתירין באותם עיירות אשר רבו בהם התקלות שתצלנה אזנים משמוע כאשר נשאל מעוב"י "פאריז" יע"א על אודות הגירושין הנקרא סיווי"ל. שלפי דיניהם הרי היא מגורשת גמורה. אבל לפי משפט התוה"ק עדיין היא א"א גמורה. ולהשיג גט כשר מהבעל קשה עד מאד. כי על הרוב הוא נותן עיניו בממון, או אפילו להכעיס. ולא יתרצה בשום אופן לתת גט כשר. ונפקא מינה חורבא רח"ל שיוצאות מדרך נשים צדקניות להנשא לאיש אחר נכרי או זולתו ובניה אשר תלד ממזרים ה' יצילנו ועל זה השיב. אם יסכימו עמו שנים מהרבנים המפורסמים. דעתו נוטה שבאותם המדינות יעשו התנאי באופן זה בשעת קדושין ונשואין ובשעת הייחוד שאם יגרשנה בנימוסי הממשלה ולא יתן לה גט כשר בו ביום או במשך זמן מה. או אם תפול לפני יבם שיהיו הקדושין בטלים למפרע. ואם אפשר ישביעו אותו להחתן על דעת רבים שלא יבטל התנאי. כמ"ש הגאון רעק"א ז"ל. ויעשו מעב"ד כמ"ש החת"ס. ובהגיע הדבר לידי מעשה. ישתדלו להשיג גט או חליצה אם אפשר. ואם לא תשיג ידם הרי עכ"פ יש לסמוך על המתירים לתקנת בנות ישראל. כדי שלא להרבות ממזרים בישראל עיי"ש: אשר עין בעין נראה מדברי הרב ז"ל שהשוה מדותיו בדין מקדש על תנאי שאם יגרשנה בנימוסי הממשלה ולא יתן לה גט שיתבטלו הקדושין למפרע שוה לדין אם מתנה שאם תפול לפני אח מומר שיתבטלו הקדושין וכו' ולימוד אחד לשניהם. ובאמת לא שוו בשיעוריהן. דשאני דין אח מומר ודומה לו. שלא יתבטלו הקדושין רק לאח"מ דבכה"ג אין חשש בעי"ז כמ"ש הנש"ב ולא שתטחן אשתו לאחר בחייו כמ"ש המעי"צ. ובזה הוא דהקילו הפוס' משא"כ במתנה שא"ל יתן לה גט כשר כשתתגרש ממנו בנימוסי הממשלה. שיתבטלו הקדושין בחייו דכולהו איתנהו ביה. מאן לימא לן דיקילו הפוסקים גם בזה: וצריך לומר דהרב ז"ל סתמו כפירושו. משום תקנת בנות ישראל העגונות. נטתה דעתו הקדושה להחיש מפלט להם ע"י תנאי זה הגם דלא שוו בשיעוריהן לתנאי אח מומר וכיוצא. דאם אמרנו דחובתנו היא למשכוני נפשין לתקוני גברא שלא יהיו בעילותיו בעי"ז למפרע וגם עיניו לא תמקנה בחוריהן בראותו אשתו יוצאה ממנו בכדי ותטחן לאיש אחר הלא דאשה עדיפא מדאיש. שהרבה ילדות עושה וצערא דגופא עדיף. ותחת אישה תקח את זרים. ישראלים או נכרים, ותרבה בישראל ממזרים ח"ו. כי על כל אלה. הדין ניתן ליאמר דמוטב שיהיו בעילותיו בעי"ז. כשיתבטלו הקדושין בחייו. ולא תצא אשה מדרך נשים צדקניות ובכגון דא אמרינן ניחא ליה לחבר למיעבד איסורא זוטא ולא ליעביד עם הארץ איסורא רבה. כדאיתא בפרק בכל מערבין דף ל"ג. שעל זה הקשו התוס' שם ובפ"ק דשבת ד"ה. ממאי דאמרינן שם בשבת. גבי מדביק פת לתנור עם חשיכה. אין אומרים לאדם חטוא כדי שיזכה חבירך. ותירץ דשאני הכא שהחבר גורם לו לע"ה למיעבד איסורא רבה. שאמר לו לקוט תאנים מתאנתי וסבור שעשרן עיי"ש. וכן נמי כתבו שם אההיא דפרק השולח דף ל"ח גבי חציה שפחה וחציה בת חורין. וכפו את רבה ועשאה בת חורין. וא"ר נחמן בר יצחק מנהג הפקר נהגו בה. אעג"ב דהמשחרר עבדו עובר בעשה כיון שהיתה שפחה האסורה לעבדים ולבני חורין והיתה להוטה אחר הזנות. אי אפשר שלא תכשיל בני אדם. והו"ל מצוה דרבים. כדמשני שם רבי אליעזר ששחרר עבדו להשלימו לעשרה. דמצוה דרבים שאני ע"כ. דהשתא הכא נמי מישך שייכי הנך טעמי בנדון זה. שהבעל גורם לה למיעבד איסורא. כיון שלא פטרה בגט כשר למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבי כדת של תורה והיא אסורה להיות לאיש אחר. הרבה ילדות עושה. וממציאה עצמה לזנות: ואי אפשר שלא תכשיל בני אדם. אשר על כן אמרינן מוטב שיתבטלו הקדושין בחייו. ויהיו למפרע בעילותיו בעי"ז. דהוא איסורא זוטא. לגבי הך שיכשלו בה בני אדם באיסור א"א רח"ל