פרחי כהונה רז

לה מקום חששת הפר"ת לחוש לתערובת חלב גמלים עם חלב טהור ע"י הרכבה ועושה חמאה. ולאסור בבירור: וגם במקומות הללו שאנחנו מסתופ'פ'ים בצלם שאין נמצאים גמלים כל כך. מ"מ יש לחוש לתערובת חלב כמ"ש הפר"ת בחשש שני וכן העידו לו כמה אנשים מצודקים בעדותם, שכאשר התיכו החמאה על האש המה ראו כן מצאו חתיכות וקרומות של חלב. שזה מורה באצבע שמזייפין החמאה בחלב. וכן שמעתי שתים שלש מפי אנשים אמתים שזה דרכם כסל למו שהישמעאלים עושי החמאה מזייפין אותה בחלב שהוא בזול בארך ג' פעמים בחמאה ומי הוא זה אשר לא יחוש לנפשו אשר לא יתגאל בזה וכיוצא בו: ועיין להגאון רבינו חידא בשו"ת חיים שא"ל ח"א סי' מ"ג שנשאל על פיקפוק זה אם אמת הוא דאפשר להיות בחמאה חלב טמא. והשיב דשמיעא ליה משלשה המה מטיבי סע"ד לשמועה זו. הראשון הרדב"ז בשו"ת כ"י סי' ב' אלפים רצ"א כתב שהעידו לו עדים כשירים הבאים מארץ תימן שראו חמאה מחלב גמלים, ואין זה כנגד קבלת רז"ל שהם לא אמרו חלב טמא אינו עומד. אלא לענין נקפה קשה כעין גבינה. אבל אפשר שהוא נקפה קצת ומתעבה. וא"כ מאן לימא לן שלא נתערב שם חלב טמא ונסתבך עם שאר החלב ונתחבר עמה שלא תצא ע"י רחיצה. ואין להתיר דבר זה ולא כיוצא בו. עכ"ל וזאת שנית מ"ש בתשובות מהר"י פאראגי ז"ל דנתאמת אצלו דיש חמאה מחלב גמלים וכו'. ועוד בה שלישייה משם הרב המופלא עיר וקדיש כמהר"ח בן עטר ז"ל בס' פרי תואר כמו שהעתקתי דב"ק לעיל והגאון ח"ש ז"ל עמד על דברי שלשתם ודקדק היטב ובא לכלל ישוב מה שיראה לכאורה סתירה מזה לזה וכו' עיי"ש וכ"כ הרב ליצחק ריח ז"ל בליקוטי דינים יו"ד אות חמאה משם הגאון הנ"ל: עוד חזו"ן למועד מה שראיתי בהמאסף שנת י"ט סי' ל"ח עד' השאלה אשר העידו השוחטים כי ראו בקצב אחד מלקט החלב הזך ושאלו אותו לאיזה מטרה הוא עושה כן. והשיב. כי ישלח אותו למקומות העושים חמאה וכו' ושקיל וטרי בענין הלכה זו. ומסיק דהיכא דחששו חז"ל לאיסור תורה עשאוהו כודאי ע"כ כי גם זה מודה באצבע דשומר נפשו ירחק מגיעולי נכרים כמטחוי קשת וה' יטהרינו ויקדשנו בקדושתו כדת של תורה אכי"ר החותם ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: אבן העזר שאלה סימן א אני פי מלך שמור. מלך ביופיו. מה טובו ומה יופיו דודי צרור המור. תנא ירושלמאה. תורה יבקשו מפיהו חכמתא ומנדעא. הרה"ג ראב"ד מקודש כמוהר"ר המשמ"ח אליקי"ם יחש"ל. היושב על כסא הרבנות בעוב"י "קאזאבלאקא" יע"א. אשר ענותו תרבני וחזקני ועודדני לעמוד על ענין קדושין על תנאי. באשר השעה צריכה לכך ושואלי"ם הלכו בו. כדת מה לעשות באיש אשר עינו הטעתו. והן ישלח איש את אשתו. ונגשו אל המשפט ושפטום בבתי ערכאות ונימוסי הממשלה עפ"י חוקי המדינה. וכאשר יצא המשפט לעמוד על פרק המגרש. נכתב ונחתם בכתב מפרש. הנקרא דיוור"ץ (Divorce) דבר הכורת בינו לבינה לפי דיניה' וחוקותם אך אמנם עפ"י דת משה וישראל עוד היא אגידא ביה כאשתו לכל דבר עד יגרשנה בגט כשר כדת של תורה. ולהיות קנאת גבר עולה טינא בלבו לבלתי לפטרה בגט כריתות. וחפשיות היתה לו למשען ולמבטח שאין מי שיכוף אותו לגרש בגט לא דינא ולא דיינא. ונפקא מינה חורבא. שהרבה ילדות עושה. ורוצה אשה וכו'. תחת אישה תקח את זרים. בין שהוא בן ברית ובין שאינו ב"ב. ומלאה הארץ זמה. וירבו ממזרים בישראל רח"ל ואין תקנה לזה להחיש מפלט לבנות ישראל העגונות. זולת אם יהיו הקידושין על תנאי. בזה האופן שיתנה בשעת הקידושין שאם באולי יבואו לידי גרושין בחוקי הממשלה ולא יתן לה גט כשר שיתבטלו הקדושין למפרע והיו כלא היו מעולם לא קדושין ולא אישות. אשר לזה צריך הדבר תלמוד מפי ספרי דבי רבנן הפוסקים ז"ל אם יהיה פנת יסודתו בהדר"י קודש ש"ס ופוסקים. בדברים המצודקים. על הדין ועל האמת וחזקו עלי דברי פי חכם חן כי נעמו אמריו. והעדיף עלי בטובו הביאני המלך חדריו. בית נכאת ספריו ספרי הפוס' ראשונים ואחרונים וסדרם לפני לעיין בהם לפי קט שכלי ברכות לראש צדיק יחולו. בתשואות חן חן לו ה' יזכהו ויחייהו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. בתוככי ירושת"ו בביאת משיח לישראל בובק"א. ולעשות רצון צדיק חפצתי. בהיותי חוץ למחיצתי. מספרי האחרו' אשר אין מצו"א העתקתי. דברי חכמים כדרבונות. העליתי על הגיליונות וכאשר חזרתי לשלו'ם אל מקומי ולארצי פה עי"ת "תמושנת" יע"א, חזרתי על הראשונות לברר תוכן ההלכה. בסדרן של כתובים מערכה מול מערכה. ועל הבורא יתברך מבטחי שמתי. והוא יהיה בעזרתי. לכוין פרי אמרתי. על קו הצדק זוהי תוחלתי וזה החלי בעזרת צור ישועתי: כתב התה"ד סי' רכ"ג יש נוהגים להתנות בשעת קדושין שלא תיזקק ליבם אם תפול לפניו. וצ"ע בדבר דבמרדכי פרק הפועלים מייתי ירוש' דהמתנה על מ"ש