פרחי כהונה רא

בגידין כמ"ש הש"ע. ואם משום שמא יתייבש הדבק ויתרפא מעל העמודים כסברת מהרי"ו שלא נחלקו עליו בזה: גם מה שהביא מעכ"ת ראיה מהפוס' דחשו לגנוז אפי' דף א' משום אזכרות שבו. לגבי דידי לא שמה מתייא דשאני התם דכל הפוסקים שהביא כת"ר מיירי במילתא דבמחלוקת שנויה ויש שם צדדים להקל. ומשום אזכרות שלא יבואו לידי גניזה נטתה דעתם להקל ולא להחמיר כאשר יוצא מפורש בספר חיים שאל לרבינו חיד"א ז"ל שהביא כבודו. שהקיל בקרע הבא בתוך ה' שיטין כדעת התשב"ץ משום דהריב"ש דפליג בזה ולא התיר רק בג' ותו לא חזר והודה לו כמבואר שם, ולהכי לא חשש כדעת האומרים דהריב"ש לא חזר בו. וכן הקיל בקרע העובר תוך תיבת אלהיכם. וצריך לגרור השם או יגנוז היריעה כולה שהיא בת ה' דפין. ונטתה דעתו להקל כדעת מהר"מ מלובלין ז"ל שהקיל באותיות הנטפלות לשם מאחריו וכו'. משום דהכא נמי אין צריך לגרור רק כ'ם מאלהיכם, וכן דעת העיקרי הד"ט ממה שחשש חסצת גניזת אזכרות וכו' בהכי מיירי וכע"זה הש"פ שהביא כת"ר. משא"כ בנדון אשר לפנינו שלא מצינו לשו"א מהפוס' רא' ואחרונים ז"ל שהקיל בדבוק היריעות מהיכי תיסק אדעתין לומר דמשום אזכרות שבו שיבואו לידי גניזה נעשה מעשה להקל. שאם חששנו מחטאת גניזת אזכרות שהיא בשב ואל תעשה, מה נעני אנן בחשש ברכה לבטלה. אם הוא פסול מן הדין. שהיא בקו"ע. וכמו שכתב הרב"ח בשו"ת סי' ק"ח בנדו"ד משום לא תשא וכו' עיי"ש. באופן שאם כת"ר יודע בעצמו שכחו גדול לדחות דעות הפוסקים אשר הבאתי לפניו עפ"י שיקול דעתו. לא כן אנכי עמדי. כי ידיעתי מכרעת כי מ'ך ערכו עלי ואיני זז מסברת הפוסקים אפילו כמלא נימא עד אשר יתברר לפני כשמש בגבורתו בראיות ברורות ונכוחות. ומעתה אין להעמיס על כבודו להשיביני דבר. כי כבר הסכימו בעליו לסלק היריעה ונקנית בחליפין. ומצד ר"ש עמאר אין פרץ ואין יוצאת רק אהבה ואחוה ושלום. וה' יברך את עמו בשלום: ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: למעלת הח' רבי חיים אלזרע נר"ו "ינקרמאן" יע"ה שאלת. ס"ת שהוא כבד משא אם מותר לחתוך ממנו הגליונות מלמטה ומלמעלה שהם רחבים יותר מהשיעור שאמרו חז"ל. כדי להקל כובדו כדי שיוכלו להגבירו להראות הכתב לעם: תשובה. כתב הרמב"ם ז"ל פרק ה' מהלכות תפלין ה"א אין כותבין מזוזה על הגליונים של ס"ת לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ע"כ ופסקה רביהט"ו ומרן בש"ע יו"ד סי' ר"ץ וכן כתב הריב"ש בתשובה סי' ל"ב שנשאל אם מותר ליקח מגיליוני ס"ת שנקרע בגזרת שמד רח"ל ולדבק בהם ס"ת אחר חדש שנקרע, והשיב בודאי שאסור. שאפי' לכתוב עליו מזוזה אסור שאין מורידין וכו', וכ"ש לדבק בו הקרע שאינו משמש אלא מעשה דבק בעלמא ומאחורי הספר עכ"ל. וכ"כ הד"מ משם מהר"מ פדוואה בס"ת שנקרע והוצרכו לקרוע מן גיליונותיו ולתקנו מניה וביה. שהשיב אם מתיאשים שלא יוכלו למצוא שום תיקון באופן אחר כ"א לחתוך הגיליונות לתקן בו. אז ודאי נראה דשרי כיון שהיא בלתי מתוקנת עומדת לגנוז, א"כ פשיטא יותר טוב הוא לחתוך הגיליונות ולתקן הס"ת ולגנוז מותר הגיליונות. מאשר יגנוז כל הספר. ודומה להא דאמרינן ס"ת שבלה אין עושין ממנו מזוזה לפי שאין מורידין וכו'. הא אין מורידין עושין. אך אם אפשר להמתין עד שימצא גויל או קלף אחר לתקנו. ס"ת זו בקדושתה קיימא ולא עומדת לגניזה. ולא נקרא ס"ת שבלה. וגם הגיליונות בקדושתייהו קיימי, ואין ראוי לחותכם ולגנוז המותר. וסברת הסופר שאמר שהוא הידור להקל למשא נ"ל דיש איסור בדבר וראייה וכו' עכ"ל. ופסקה בהג"ה רבינו הגר"א ז"ל. ראייה זו מדאיתא בפ"ק דב"ב דף י"ד. ת"ר אין עושין ס"ת לא ארכו יתר על היקפו. ולא היקפו יותר על ארכו וכו' רב הונא כתב שבעים ס"ת ולא איתרמי אלא חד. ופירש רש"י ולא איתרמי ארכו כהיקפו אלא חד ע"כ. ואם איתא שמותר לחתוך הגיליונות. יגדיל הכתב ואז ודאי יהיה היקפו גדול ויאריך הגיליונות מאד ואח"כ יחתוך עד שיהא שוה להיקפו אלא ודאי דאסור לחתוך העודף ולגנוז כל שאפשר בלא"ה עכ"ל. וממוצא דבר נמצינו למידין כל צרכנו בנדון שלפנינו שאין היתר לחתוך מהגיליון כדי להקל ממשאו שהרי מעיקרא הגיליון הזה הוא מחובר לגוף הס"ת וקדוש כקדושת הס"ת כדאיתא בפ"ג דמסכת ידים מ"ד גיליון שבספר שלמעלה ושלמטה וכו' מטמא את הידים ע"כ. ופירשו המפרשים שגיליון הוא מאי דאמרינן בהקומץ רבה שיעור גיליון למטה טפח. ולמעלה שלש אצבעות הרי שהוא מטמא את הידים כס"ת כמפורש שם והיינו טעמא מפני שהוא קדוש כקדושת ס"ת וא"כ כשאתה חותך הגיליונות וגונזם. הרי הורדת אותם מקדושתם לגמרי שאינם ראוים לכלום מעתה. ואית ביה להא דלא תעשון כן לה' אלהיכם. אזהרה לנותץ אבן מהמזבח דרך השחתה. וכמ"ש המ"א בהג"ה או"ח סי' קנ"ב וכו' עיי"ש ואין לומר דדוקא אם היה הגיליון כשיעור שנתנו בו חז"ל בפרק הקומץ רבה למעלה שלש אצבעות ולמטה טפח, אבל אם הוא שהגיליון רחב יותר משיעור זה לא חלה עליו קדושה, ויכול לחתוך ממנו כמ"ש הרב בית הלל שם שאף שהגיליונות הם רחבים משיעור שצריך להיות אעפ"כ הם בקדושת ס"ת ואם רוצה לחתוך אותם מה שעשה יותר מכשיעור אסור לחתוך וראייתו מהא דאמרינן בפ"ק דבתרא דרב הונא כתב שבעים ס"ת ולא איתרמי ליה אלא חד שארכו כהיקפו. ואם איתא דמותר לחתוך היה יכול לעשות יריעות ארוכות מאד ולהעדיף בהם הגיליונות ולהגדיל