פרחי כהונה קצט

אפילו פסוק א' בדף א' ופסקה הש"ע שם. והיינו טעמא כמ"ש הש"ך סק"ו משום שאי אפשר בענין אחר שלא נשאר מה לכתוב עוד. ואם הוא דאם אפשר להחליף לא מיקרי דיעבד. וצריך לכתוב אחרת כתקנה למה התירו דף א' בסוף הספר. הרי אפשר לחלק היריעה שלפני זאת ולכתוב אחרת גדולה הימינה כדי שתוכל להכיל כל מה שנשאר לכתוב. כגון שהיריעה שלפני זאת האחרונה היא בת ארבע או בת חמש יעשה אחרת בת חמש או בת שש. ולמה יעשה בת דף אחד אלא ודאי צ"ל דהיכא שנכתבו בדיעבד כל שלפני זאת אין צריך לחלקם ולתקן אחרת תחתיה והוא הדין נמי הכא בתחלת הספר ואחר שהתבוננתי ביריעה הנז' מצאתי שהיא בת שלש דפין אלא שאין כתוב בה רק דף אחד. ונחה דעתי על פי מ"ש הברכ"י ז"ל שם אות ד' משם מהר"י הכהן בעל בתי כהונה בכת"י וז"ל עמ"ש הש"ע ס"ג אין עושין יריעה פחות מג' דפין וכו' לפי דברי רש"י בש"ס והרב הנמק"י ומן האחרונים משמע שהיריעה יהיה בה שיעור זה. אבל שיהיו כתובים בה ג' דפין אין קפידא והיינו בתחלת הספר שאם אותה יריעה תכיל ג' דפין כל דף ג' למשפחותכם אף שאין כתוב אלא דף אחד כשר ואולם בדברי הרמב"ם פ"ט כתוב אין עושין ביריעה פחות מג' דפין. ואולי ט"ס הוא וצ"ל היריעה או יריעה וכן הוא בלשון הש"ע ובכל אותן ההלכות ברובן תפש כלשון הרמב"ם. ודייק מאמר עושין דאל"ה הול"ל אין כותבין. ומ"מ דעתו ברור לפי מ"ש ריש פרק עשירי שאין זה מעכב וכ"כ בסמ"ג וכפי"נ בט"ז. אמור מעתה כל שיש ביריעה שיעור לכתוב ג' דפין. אף אם לא נכתב אלא דף אחד נראה להכשיר בפשיטות בדיעבד וכ"ש במגילה. עכ"ל והביא ג"כ הזל"א ביו"ד הלכות ס"ת סימן נו ס"ת שמקום התפירות שבין היריעות נרקב ונקרע וכשבא הסופר לתקנו קצץ על כל אורך היריעה נגד מקום הקרע ולא נשאר בו בגיליון שיעור לתופרה עם החוברת השנית ולזאת עשה לו רצועה ארוכה כמדת היריעה מקלף כשר רחבה קרוב לג' אצבעות. והדביק חצי רחבה אחורי היריעה מבחוץ. וחצי רחבה עודף על שפת היריעה ואותו עודף תפרו עם היריעה החוברת השנית באופן שהיריעה הקצוצה אינה תפורה עם חברתה רק מדובקת עם הרצועה בדבק והרצועה העודפת היא שתפורה עם היריעה השנית. מה דינה: תשובה איתא בד"מ סי' רע"ח בשם מהרי"ו בפסקיו סי' סב"ב נשאלתי אם מותר לדבק בדבק היריעות סביב העמודים ואסרתי דצריך לתפור בגידין כמו שפסקו כל הפוסקים. ועוד סברא הוא. כי כשיהיה ימים רבים הדבק מתייבש ויתרפה מעל העמודים משא"כ בגידים עכ"ל והרי אתה דן ק"ו אם העמודים שרבו המקילין בהם אם לא היו תפורין ביריעות כמ"ש בדגול מרבבה שם דאפילו לא נתפרו כלל בהיריעה ואין שם במה לתפור כשר ועיין בפ"ת סק"ג משם כמה פוסקים לענין קולא בתפירת העמודים שעם כ"ז חיישינן לאסור בדבק שמא יתייבש ויתרפה מעל העמודים. כ"ש וק"ו בחבור היריעות להדדי שמדינא צריכין תפירה דאפילו אם תפרן שלא בגידין פסולה בודאי פשוט הוא דאסור לדבק יריעות להדדי מחשש שמא כשהם גוללין ומהדקין הספר יתפרק הדבק והו"ל כיריעה שאינה תפורה עמו אפילו היא מונחת עמו אין קורין בו כמ"ש הש"ע בסוס"י רע"ח. וכן כתב להדייא הברכ"י בסי' ער"ב אות זיי"ן משם הרשב"א וז"ל ס"ת שחיבר הסופר דף אחד עם שני דפין בדבק טוב שאינו ניכר אלא בעינן רק יפסיקו היריעות שנתחברו בדבק ויתפרום בגידים וכשר עכ"ל (והיינו לפי מ"ש לעיל דבדיעבד אף יריעה בת דף אחת כשרה) הרי דחיבור היריעות בדבק אסור ועיין בביאור הגאון מוהר"ר מרדכי בנעט ז"ל על הלכות קטנות דמרדכי הס"ת סי' תתקס"ו דכתב על ההיא ברייתא דמס' אין דובקין בדבק וכו' דמיירי בס"ת דאינו ר"ל היריעות להדדי. דפשיטא דלא מהני דבק דהרי נקרע בגלילה. אע"כ דקאי אקרע ביריעה עצמה שירצה לדבק ע"י מטלית וכו' וכ"כ בפירוש הירושלמי הלמ"מ שיהיו כותבין בדיו וכו' וטולין במטלית ודובקין בדבק. דקאי גם אס"ת אם נקרע בשני שיטין היכא דמהני תפירה עיי"ש שפי' כן משם הריב"ש סי' ל"א. וכן כתב הב"ח בתשובה סי' קל"א בסוף התשובה שמדייק בדברי מוהריק"ו ז"ל: וכן מצאתי לגאון בדורנו ראב"ד בתונס הרב כמוהר"ר משה שתרוג ז"ל בשו"ת ישיב משה ח"ב סי' קפ"ט שהשיב לשואלו ע"ע מגילה שלא נתפרו יריעותיה בגידין אלא היא דבוקה בדבק ודאי דפסולה דבעינן תפירה בגידין כס"ת. והביא ראיה מהא שדבקו היריעות בעמודים בס"ת וכו' ואפילו מור"ם שהכשיר בשעה"ד אלא בנדבקו לעמודים שאינם אלא למצוה מן המובחר אבל במקום שצריכים תפירה מן הדין לא מהני וצריך לתופרם בגידין וזה פשוט עכ"ל: אמור מעתה לפי האמור דמה שדבק היריעה ברצועה הארוכה ע"פ כולה ותפר הרצועה בשפת העודף בחוברת השנית לא מהני ולא מידי דכיון שהיריעה הנקצצת אינה מחוברת בתפירה עם חבירתה רק היא דבוקה בדבק עם הרצועה אסורה משום שסופה להתפרק ופשוט נאם הצעיר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן נז למעלת הרב הגדול. מר בריה דרבינא יושב בשבת תחכמוני אבן בוחן אבן פנה. מר דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא, כקש"ת כמוהר"ר יוסף משאש נר"ו רב בעי"ת תלמסאן יע"א: רב נאור אורו עיני בכתבי הקודש בתשובתו הרמת"ה