פרחי כהונה קפ

ו' על ההוא מעשה דכתב הפר"ח שכתב משם הרב שיו"ב משם מהר"ש עמאר ז"ל ומשם הרשד"ם כמ"ש משם מהר"ש אבן צור ז"ל: איברא דאינו עניין לנדון שלפנינו דאינהו בדידהו מיירי בס' טריפות כגון שנמצא הגף שבור ואינו רחוק מהגוף גודל דחיישינן שמא ניקבה הריאה והקולית וכו' והשוק וכו' ובהא שייך לחלק אם נודע האיסור תוך מעל"ע א"ל דבנודע האיסור תוך מעל"ע הוי ספק אחד שמא ניקבה הריאה שמא לא ניקבה ואם ניקבה הוי דאורייתא ולא מהני תו להשהותה עד אחר מעל"ע להיות ס' שני משום דהוי כוודאי איסור וחזר הספק השני כאלו ס' אחד ואסור דבעינן ס"ס בדאורייתא והרי אין כאן אלא ס' אחד. משא"כ אנן בדידן דאפילו תוך מעל"ע אין כאן ספק דאורייתא אלא ספק דרבנן דשמא פלט כל דמו ע"י מליחה ואת"ל לא פלט ע"י מליחה ופלט ע"י בשול מ"מ לא הוי אלא מדרבנן דדם שבשלו דרבנן ובהא לא שייך לחלק בין נודע האיסור תוך מעל"ע א"ל דאף דאין כאן תוך מעל"ע ספק אחד די לנו בדרבנן: ועיין בדיני ס"ס שכתב הש"ך ז"ל סעיף ט"ו וז"ל אם יש כאן ס"ס בענין שהוא מותר מן התורה אלא שהוא אסור מדרבנן ויש ספק בדרבנן הרי זה מותר. כגון ספק אם נמלחו דגים טמאים עם טהורים מותר משום ס"ס ספק לא נמלחו ואת"ל נמלחו ספק אין כאן שומן. ואעפ"י שגם ציר דגים שאין בהם שומן אסור מדרבנן. מ"מ הרי יש ספק אם נמלחו עמהם או לא וספק דרבנן לקולא עכ"ל והוא דומה ממש לענין שלפנינו דמדאורייתא מותר מכח ס"ס ספק פלט כל דמו ע"י מליחה ואת"ל לא פלט ופלט ע"י בישול הרי מדאורייתא דם שבשלו מותר. ואף עפ"י שאסור מדרבנן מ"מ הרי יש ספק שמא פלט כל דמו ע"י מליחה וספק דרבנן לקולא. אלא משום חומרא הגאונים חשבינן ליה כאלו לא יצא בודאי ואסרינן התבשיל מ"מ לגבי הכלים אין להחמיר ואפילו נודע האיסור תוך מעל"ע נוכל להשהותן שיהיו נטל"פ ומותר לכתחלה להשתמש בהם: ועיין בעיקרי או"ח סי' י"ט אות ט' במעשה שבשלו בקדי' בה ביצה ונמצא דם בביצה ולא נודע אם יש ששים בתבשיל שכבר נאכל התבשיל והורה הרב בית יהודה דנאסרה הקדירה וכתב עליו הד"ט ולנע"ד דסגי בשהייה מעל"ע דדווקא בוודאי איסור גזרי שאינו ב"י אטו בן יומו ולא בספק איסור וה"נ לא אסר הקדירה רק מספק וכ"כ הרשד"ם בי"ד סי' ל"ח דאם הכלי בלוע מספק מותר להשהותה לכתחלה מעל"ע לבשל בה אח"כ וכ"פ הר"ם פרובינצאלי והש"ך דאם גזרו שאינו ב"י אטו ב"י היינו דווקא בוודאי איסור אך בספק איסור לא גזרו וכ"כ הרב לחה"פ סי' נ"ה משם באר עשק ובסי' צ"ג ג"כ ולהרב דבר שמואל סי' שי"א ולהרב שמש צדקה י"ד סי' ג' ולהרב בנו וכו' וסיים, ומן המקובין יצאנו לישע הקדירה הנז' דנראה ודאי דאחר מעל"ע מותר אפילו לכתחלה ואפשר דגם הרב המחבר יהיה משלנו ולא כתב דתאסרה רק בתוך מעל"ע לכלול בהוראתו גם בשל מתכות דאיכא תקנה בהגעלה וכו' וכתב עוד שכ"כ בס' זרע אמת דמסיק להקל בהפ"מ א"נ בבליעת דבר שאינו אסור מדינא רק משום חומרא בכגון אנו יש לסמוך להתיר לאחר שהייה מעל"ע עכ"ל: הרי זכינו לדין דבנדון שלפנינו דאינו אלא ספק איסור מחומרת הגאונים דמותר להשהות הכלים ולהשתמש בהם אחר מעת לעת לכתחלה עוד יש בידינו צד אחר להקל בענין נדון שלפנינו והוא מ"ש העה"ש סי' ס"ט אות כ"ו שכתב משם מהר"א ששון סי' קע"ט כיון שהראב"ד ס"ל אפילו בבשר בלא מליחה דבמאי דנפיק מניה משערינן אפי' אין המים רותחים וכו' כדאי הוא לסמוך עליו בבשר ששהה ג"י וכו' שאינו אלא חומרת הגאונים ומ"מ לא עשינו מעשה וכתב עליו העה"ש שכבר כתב לעיל שכן הסכים הגו"ר אף בבשר בלא מליחה מטעם דהוי איסור דרבנן. וכן נראה לו להקל בשאר איסורין דרבנן בכלי שחוזר להכשרו דאין לשער אלא במאי דנפיק מניה כמ"ש סי' צ"ח ע"ש וכ"ש בבשר ששהה ג"י בל"מ ועתה נמלח והודח כדינו ועיין במהר"ש הלוי וכו' עכ"ל וכן כתב הרב שבת אחים הנד"מ לרבני תונס ז"ל וסיים דלא כההגה דבסעיף הקודם דר"ל דלא אמרינן בבשר ששהה ג"י ונמלח שדינו כאלו לא נמלח וצריך ס' כנגדו דלא היא אלא במאי דנפיק מניה משערינן. ואף שמרן בבית יוסף כתב משם האגור בששהה ג"י ומלחו ובשלו כיון דמליחה לא מיהנייא ביה הוי דינו כדין בשר שנתבשל בלא מליחה. ובבשר בלא מליחה גילה דעתו בסעיף י"ב דבכוליה משמרינן. מ"מ יש לומר דקיי"ל לאינך רבנן העה"ש ודעמיה. דכיון שלא כתבה בש"ע לא סבירא ליה להחמיר בבשר ששהה ג"י וכו': ומעתה שנוסף על אוהבינ"ו האי קולא שכתב העה"ש ז"ל נוכל לסמוך עליו להתיר מיהת בכלים מוכח ספק ספיקא ספק שיצא כל דמו ע"י מליחה כדעת הריב"ש ואת"ל לא יצא ע"י מליחה ויצא ע"י בישול שמא כדעת הראב"ד דס"ל אפי' בבשר בלא מליחה במאי דנפיק מניה משערינן. ומהני ס"ס זה להתיר מיהת בכלים אחר שהייה מעל"ע לצאת ידי כל הדעות ועיין בהרב שבת אחים בדיני כלים שנתבשל בהם איסור שכתב משם הרב בן אברהם סי' מ"ט דאפילו בשל בשר שלא נמלח אם יש אומר יפה שיש ס' נגד הדם דנפיק מניה אע"ג דאנן קייל"ן דבכוליה משטרינן מ"מ מידי פלוגתא לא נפקא א"כ לענין הכלים יש להכשיר דהוי ס"ס וכו' ויותר טוב להשהותם עד שיעבור מעל"ע וכו' עיי"ש עכ"ל: ועיין שם בדיני מליחה אות כ"ו שכתב משם גו"ר סי' כ"ט כלל אחד וז"ל לכל המרבה דם שנוזל מהתרנגולת יהיה כשיעור ביצה עיי"ש ע"כ ומעתה נוכל לומר בנדון דידן שהבשר ששהה היה כמו חצי כטל לכל המרבה דם הנוזל ממנו יהיה כשעור שליש ביצה לפי שיעור תרנגולת