פרחי כהונה קעג

הרא"ש דברי הרמב"ן שהיה כותבן בשמו. אבל לפי שלא ראה אותם היה מצטער על הדבר. עד שהאיר ה' עיניו ומצא סמך זה וכיוון למ"ש הרמב"ן. כי ע"ז נאמר חכם עדיף מנביא וסוד ה' ליריאיו עכ"ל עיין כנה"ג יו"ד שם מ"ש בדברי הרא"ש ולקוצ"ד שותיה דמר לא ידענא כי כל מ"ש הוא היפך ממ"ש הרא"ש בהלכות ערלה כיעו"ש ועיין ק"נ קידושין מ"ש בדעת הרא"ש דפסק דלא כראב"י ודו"ק. וכן כתב הטור בשם הרא"ש וסיים והכלל היוצא מדבריו שאין מרכיב ומבריך חייב בערלה אלא בא"י ולא בחו"ל. ע"כ: ומעתה א"ש פסקי מר"ן הש"ע שמתחלה כתב בסעיף ט"ז שהמרכיב חייב בערלה שהוא כפי הדין המוסכם מש"ס ופוסקים למר כדא"ל ולמר כדא"ל ואח"כ הביא סמך למה שפשט ההיתר שאין משגיח בדבר ההרכבה כמ"ש הרא"ש. והר"ן בשם הרמב"ן ז"ל ואין לומר דדוקא בדיעבד מותר לשתות יין מכרמים שעובדים ישראל ומרכיבין וכו' עפ"י סמך זה אבל לכתחלה צריך ליזהר בהם. דלא היא שהרי כתב הרמב"ן דכיון דקיל"ן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל לא נהגא ערלה בחו"ל בהברכה ובהרכבה כלל. ע"כ משמע דהכי הלכתא אפילו לכתחלה: אלא דהשתא עכ"פ תיקשי לן כיון דמצינו היתר לכל העניינים שאין נוהגת ערלה בהרכבה ובהברכה כלל ואפ"י לכתחלה למאי ענין כתבו הטור והש"ע מעיקרא דין דמרכיב ומבריך דחייב בערלה. לא הי"ל לכתוב אלא דין ההיתר ותו לא. כיון דהכי הילכתא הניחא לרביהט"ו שלא מצא היתר לבני א"י איכא למימר שכתב דין החיוב לבני א"י. אלא למרן הש"ע דמצא היתר גם לבני א"י כמ"ש בב"י משם תה"ד ופסקו בש"ע הרי לדידיה כל המקומות שוים לפטור במרכיב ומבריך מדין ערלה. וא"כ למה ענין כתבה לחיובא. והנה אם אמרנו דדברי הש"ע דמחייב בהרכבה מתפרשים עפ"י שיטת רש"י שכ' בפ' משוח מלחמה. דהא דתנן המרכיב חייב בערלה, היינו במרכיב זקינה בילדה שאף אותו ענף חייב בערלה. ואעג"ב שקצצו מזקינה נעשה עכשו ילדה שזו היא נטיעתו ע"כ וכמ"ש הט"ז דמפרש דברי הטור והש"ע עפ"י שיטה זו. להשתא א"ש הא דכתב הש"ע דין חיוב במרכיב לאשמועינן דין זה. וגם א"ש אם יתפרש עפ"י שיטת הר"ן דחיוב המרכיב היינו בנוטע לסייג ולקורות או במרכיב באילני סרק. וכמ"ש הגר"א. דהשתא נמי איכא למימר אעפ"י דלבני חו"ל גם באופן זה פטור מערלה כמ"ש הר"ן משם הרמב"ן דקי"ל כראב"י בחו"ל. מ"מ כתב דין זה לבני א"י דלא קי"ל כראב"י דפטר המרכיב בא"י אלא כרבנן דמחייבי אלא אם נפרש דברי הש"ע דמחייב במרכיב עפ"י שיטת הרמב"ם דבמרכיב נמי מפליג בין נפסקה ללא נפסקה דבנפסקה מחייב ואין חילוק באופן אחר בין חו"ל לארץ א"כ השתא דמצא היתר לכולם לבני א"י כדאיתיה ולבני חו"ל כדאיתיה. דבכולהו מרכיב ומבריך פטור אפילו נפסקה קשה למאי הילכתא כתב חיוב מעיקרא ושמא י"ל דמשום שזה ההיתר שמצא לבני א"י לאו מילתא פסיקתא היא. שהוא תלוי בשני דברים כמ"ש בב"י הא' דמסתמא בנטיעה אחת של ערלה יש מאתים של היתר. ועוד שנית דקודם שיעברו עליהם שני ערלה אינם עושים פירות. ואם עושים הם דקים ואין עושין מהם יין, ע"כ. והנה לפעמים לא ימצא מאתים של היתר כנגד נטיעת הערלה ואינה בטלה. וגם לטעם השני לפעמים הגם שעושין פירות דקים וקלושים מערבין אותם עם אחרות טובים והתערובת אינה עולה במאתים של היתר. ונמצא שעדיין באיסור ערלה הם עומדין. ולהכי אשמועינן מעיקרא דין המרכיב בא"י לחיובא. ואח"כ כתב צדדין לפטור אם יוכל להיות מותר ואם לאו הרי הם באיסורן עומדים. אשר לא כן בחו"ל כיון דקי"ל כראב"י בחו"ל לעולם אין דין מרכיב בחו"ל לחייבו בערלה. ודו"ק: ומעתה הדרן לדאתן עלה דלכל הדברות ולכל אמירות אין איסור ערלה במרכיב יחור גפן באילן זקן אם מש"ס ערוך בפ' משוח מלחמה דבטלה ילדה בזקינה ואם למאי שכתבו הרמב"ן והרא"ש ז"ל דקי"ל כראב"י דמיקל בארץ כמותו בחו"ל דונטעתם דוקא אבל מבריך ומרכיב לא. וכדפסק רבינו הטור ומרן הש"ע ז"ל וכ"כ הרב עיקרי הד"ט יו"ד סי' ל"ב אות ז' השיב לשואליו דבר דאין בהרכבת אילן באילן דין ערלה אם כשהרכיב הענף נשלמו כבר שני ערלה לאילן שהרכיב בו הענף, כמ"ש רבי אבוה בפ' משוח מלחמה ילדה שסיבכה בזקינה בטלה ילדה בזקינה ואין בה דין ערלה. ועיי"ש ברש"י. וכו' ורמ"ז ג"כ להר"ן וכו' ומרדכי וכו' וסמ"ג בלאוין סי' קמ"ו והרא"ש וכו' סוף דבר המרכיב יחור של אילן מאכל וקיצצו מאילן שהוא מינו. הכל כדין האילן שאינו מונה משעת הרכיבה. רק מזמן נטיעת האילן שהרכיב בו הענף, שהענף בטל גבי אילן. כן כתב משם שו"ת כ"י מהרב עזריאל דאיינה סי' צ"א. וכתב עוד מדיליה לעיין להרב בשאילת יעב"ץ ז"ל ח"ב סי' י"ט כ' כ"א דהשיב לאחד חכם דכתב דדין מבריך ומרכיב לענין ערלה נוהג גם בחו"ל דליתא דמידי ספק לא יצאנו וכיון שהוא ספק אינו נוהג בחו"ל. ועיין ג"כ להרב ב"ד של שלמה סי' ט"ו דפסק דגם בסוריא אינו חייב בערלה המבריך כשם שאינו חייב בחו"ל. וכמ"ש הטור ומרן בסי' רצ"ד סי"ז וכ"כ בתשובות להרמב"ן סי' קנ"ו ע"כ וענינו תלויות לאבינו שבשמים יאיר עינינו בתורתו. שלא נכשל בדבר הלכה מעתה ועד עולם אכי"ר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן טל נשאלתי מאת פני מע' הח' הש' שוקד על לימודו כש"ת רבי יצחק אלמאליח נרו' משב"ק בעי"ת עין לכיחל יע"א על מין אילן הנק' בלערב"י לכי"ן. ויש בו