פרחי כהונה יז

תשובה. מפי הורה אחיטו"ב הי"ו וכדין עשה וכן עשינו תקנה בקהלתנו עי"ת תמושנת יע"א מזמן שראינו דוחקא דצבורא לעלות לס"ת ביום שמחת החינוך בר מצוה. או בעלי ברית. או חתונה. וכיוצא ומכריחים להכהנים לצאת חוץ לביהכ"נ. וכמה פעמים נמצאים שם ששה ושבעה כהנים בפ"י. וקשה להם לעמוד בחוץ ובפרט בימות החורף. לזאת תרתי אל לבי לתור ולחפש אחר הענין. ומצאתי און לי בס"ד דטבא להו עבדי להו. שיהיו מוחלים על כבודם שלא לעלות ראשון. וישארו בבהכ"נ ולא יראו החוצה. ויריתי אבן פנת יסוד דין זה עפ"י מ"ש רבינו ב"י ז"ל באו"ח סי' קל"ה תשובת מהרי"ק שורש ט' על קהל שהיו נוהגין בשבת בראשית. היה אחד מהקהל מתנדב מעות לצורך ביהכ"נ כדי שיקרא ראשון בהתחלת התורה וגם נהגו שאם יש שם כהן הוא קונה אותה מצוה. או מוחל על כבודו ויוצא מביהכ"נ וכו' עיי"ש. והקשה עליו הרב"י ז"ל וז"ל ואינו יודע למה הכהן צריך לצאת מביהכ"נ כשהוא מוחל על כבודו, דהא רב ורב הונא כי הוו קרו בכהני. לא משמע שהיו יוצאים הכהנים מבהכ"נ דאם יצאו הכהנים. לכל אדם נמי קורא ראשון ומאי רבותייהו דרב ורב הונא. דאין נראה לומר דהיינו רבותייהו שהיו הכהנים יוצאים מפני כבודם ולא היו יוצאים מפני כבוד אדם אחר. דא"כ הו"ל לתלמודא להזכיר שהיו הכהנים יוצאים מבהכ"נ. מאחר שזהו עיקר הכבוד הנעשה להם. אלא ודאי שבפני הכהנים עצמם היו עולים רב ורב הונא לקרות ראשון ולא מצינו שיצטרך הכהן לצאת מבהכ"נ אלא גבי נשיאות כפים: לפי שאם אינו עולה לישא כפיו עובר בג' עשה אם אמרו לו שיעלה. ולגבי קריאה בתורה ראשון. אינו עובר בכלום דקרא דוקדשתו קאי אישראל שיקדשנו. ואפילו קאי אכהן כיון שאינו נמנע מלעלות ראשון אלא מפני כבוד הצבור שלא יבטלו מנהגם או מפני כבוד התורה. אינו עובר כלל. ומהאי טעמא גם הישראל שנמנע מלקרותו ראשון אינו עובר בכלום. ואין לומר שאעפ"כ צריך לצאת משום פגמו כשיראו שישראל קורא בפני כהן. אתו למימר דחלל הוא. דהא מינכרא מילתא דכדי לקיים מנהג הצבור או מפני כבוד גדול הדור הוא נמנע מלעלות. ולא אתו למימר דחלל הוא. ואפילו ביום ג' תעניות שאחר פסח וסוכות שמבואר בסי' תצ"ב כשאין הכהן מתענה וקורא הישראל המתענה. כיון שידעון שאין הכל מתענים באותם ג' תעניות. אתו למימר שמפני שלא התענה לא עלה. ולא מפני שהוא חלל עכ"ל השייך לעניננו בקיצור: הראת לדעת כשהכהן מוחל על כבודו ונמנע מלעלות ראשון בשביל כבוד מנהג הצבור וכיוצא. קורא אותו הישראל המתכבד לעלות ראשון בפני הכהן ואינו צריך לצאת מבהכ"נ. וליכא חששא בדבר שיאמרו פגום הוא. דכולי עלמא ידעי שמפני הצבור עשה כן ועיין להרב דרישה שחולק על דעת מרן ב"י וכתב שצריך הכהן לצאת. וכ"כ הט"ז סק"ה דמה שהוכיח בב"י מהגמרא דאי"צ לצאת. ועל כן כתב המ"א טוב שילך דמשמע ולא מצד הדין. אין זו תוכחה כלל דודאי צריך לצאת שלא יאמר שהוא חלל ופסול לכהונה עיי"ש. אך אמנם הסכמת האחרונים ז"ל כדעת מר"ן ב"י וכמ"ש הכנה"ג הגהב"י משם כת"י למוהר"ר לוי טרוויץ צרפתי ז"ל שאפילו לא יצא הכהן מבהכ"נ יקרא הישראל שהתנדב לעלות ראשון עכ"ל. וכ"כ המ"א סק"ז משמו וכ"כ הבאה"ט שהכנה"ג והפר"ח הסכימו לדעת מרן ב"י. וכ"כ הברכ"י אות ה' בשם מהר"ש שער אריה בכת"י. דיש נוהגים שביום שבועות. רב המקום קורא במקום כהן לכבוד התורה. וא"צ לצאת הכהן. ואומר בפירוש הש"צ יעמוד הרב וכו' ע"כ. וכ"כ הגאון מהר"ש קלוגר בקונטרס פרט ועוללות דף פ"ז ע"א שנוהגים האשכנזים בא"י שקורין ישראל במקום כהן. ולפעמים אומר החזן אעפ"י שיש כאן כהן. משום שמצוי אצלם בכל פעם אורחים שצריכים להעלותם לס"ת ומסתמא מוחלים להם הכהנים. דכיון שידוע שהוא דוקא משום כבוד אורחים. ליכא חשש משום דאתו לאנצויי. דהא בזמן דליכא אורחים אינם מוחלים וכו' ועוד דגדול כבוד הבריות וכו' כיון שהדרך הוא להעלות האורחים לס"ת ע"כ: כ"כ משמו הרב ארץ החיים סי' זה. והרב כף החיים החדש אות י"ד: דממוצא דבר נמצינו למידין גם אנן בדידן שדרך הוא להעלות לס"ת כל הקרב הקרב לבר מצוה ביום שמחת חינוך מצותו לטלית ותפלין. וכל כיוצא בזה. אם הכהנים מוחלים על כבודם ונמנעים מלעלות ראשון מפני הכבוד, אינם צריכים לצאת חוץ לבהכ"נ אלא נשארים במקומם ואין דבר. וכמ"ש מרן ב"י והסכמת רבני הפוס' האחרונים ז"ל הנ"ל. ואתה ידידי דע לך כי לא נהגנו כן כ"א ביום שני וחמישי שאין רשאין להוסיף על תלתא גברי. אבל בשבת ויו"ט דאיכא רווחא להעלות לס"ת כל מאן דבעי. אין הכהנים מוחלים על כבודם להעלות ישראל בפניהם יהיה מה שיהיה: ואכתי פש גבן להתיר ספק שאלתך אם הכהן ש"צ אם רשאי הוא בעצמו לקרות בשם ישראל במקום כהן. הנה כתב המרדכי בפרק הקורא את המגילה עומד. שרבינו אפרים היה מוחה לש"צ שהוא כהן לקרות כהן חבירו לס"ת. וכן לוי שהוא חזן לקרות לוי חבירו לס"ת מפני פגמו. כדאמרינן כהן אחר כהן לא קרא משום פגמו של ראשון וכו'. ורבינו יואל דחה סברתו וראייתו. ואמר כי מנהגינו טוב. כי הכל יודעים שכהן מותר להיות שליח צבור ואי משום אורחים מאין הם יודעים שהוא כהן. ואי משום המכירין אין לחוש עכ"ל. והביאו ב"י בסוס"י קל"ה וכתב משם האגור דאין הלכה כרבינו אפרים ז"ל וכן נוהגין העולם כרבינו יואל עכ"ל. וכ"כ מור"ם בהגה שם סי"א. וכ"כ הט"ז המ"א עיי"ש. ונמצאת אומר לדעת רבינו יואל