פרחי כהונה טז

הו"ל ר"י כב"ש עיין ברכות דף י"א. וכתב דצריך לפרש לפיר"ת כיון דלרבי יהודה הוי לילה כאחר פלה"מ לענין תפלת ערבית, הוא הדין דהוי לילה וזמן שכיבה לענין ק"ש. עיי"ש מה שפירש כוונת התוס' דקמקשי ר"י לר"מ וכו' בדרך זה. ובהכי מיישב קושיית הרא"ש על ר"ת וכו' עיי"ש. ולפי מה שכתבנו לעיל מוכח דקושיית הרא"ש על דברי ר"ת קושייא קיימת. דאף את"ל דדעת ר"ת כדמפרש הב"ח ז"ל מ"מ לא קיי"לן כר"י לענין ק"ש ולהכי הקשה הרא"ש: ונחזור על הראשונות לקוטב נדון שלפנינו עפ"י מה שהוכחנו דתפלה בעונתה עדיף מתפלה בצבור שלא בעונתה: וכן ראיתי להרב פקודת אלעזר סי' נ"ח שכתב שיותר נכון להתפלל ברגע הנה"ח כוותיקין ביחידות ממה שיתפלל בצבור שאינם מדקדקים לקרות שמע ולהתפלל בשעה וברגע ההוא. והביא ראיה ממאי דאיתא בברכות פ"ג ירד לטבול וכו' ואם לאו יתכסה במים ויקרא. וע"כ איירי שהוא קורא בלא תפלין דהא אסור להניח שם תפלין כשהוא ערום במים ואעג"ב שמעיד עדות שקר בעצמו משום שיותר טוב לקרות בזמנה בלא תפלין ממה שיקרא אח"כ בתפלין ואלו לגבי תפלה בצבור כתבו הפוס' עיין מ"א סי' ס"ו ס"ק י"ב, מי שאיחר לבוא לבהכ"נ ואם יניח תפלין אין לו פנאי להתפלל עם הצבור. יותר נכון שיתפלל ביחידות בתפלין ממה שיתפלל בצבור בלא תפלין שמעיד עדות שקר בעצמו. והנה נראה מכאן דלענין תפלה בצבור אמרינן דבלא תפלין מעיד עדות שקר בעצמו. משא"כ בענין ק"ש בזמנה מעט קודם הנה"ח אמרינן שיקרא במים בלא תפלין ולא משגיחין על עדות שקר. ומוכח בבירור שמשובח יותר תפלה בזמנה ביחידות ממה שיתפלל בצבור שלא בזמנה. וסיים שכן נראה לו להלכה ולמעשה. ושכן הסכים לדבריו רבו נ"ע עכ"ל: והשתא חל עלי חובת ביאור אימת מיקרי זמן הנץ החמה שהוא זמן התפלה. והנה כתב מרן ב"י בסי' נ"ח משם מהרי"א ז"ל מה שפירש בכוונת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"א ד"ה ק"ש ששיעור הנה"ח הוא שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש ע"כ דר"ל משיתחיל גוף השמש לעלות עד שיעלה כולו הוא שיעור שעה אחת. והנץ החמה הוא מיד כשיתחיל גוף השמש לעלות ע"כ. וכתב הד"מ דהאמת הוא כמו שפירש מהרי"א ז"ל עיי"ש. וכן הוא דעת המ"א ס"ק ב' וכמו שפירש הרב לבושי שרד המשך דברי המ"א דהנץ היינו בתחילת הנץ יאמר גאל ישראל ויתחיל להתפלל. וכתב עוד דגם לכולהו פירושי א"ש הנץ היינו תחלת הנץ גם לפי גירסא ב' דעישור שעה וכו' אין חילוק לענין דינא דתרוויהו מיירי בתחילת נץ עיי"ש. ועיין אשל אברהם שחילק לענין דינא בין ב' הגירסאות. אלא שכתב שלדעת המ"א בסי' פ"ט דתפלה מצותה עם הנץ החמה הוא תחלת הנץ מיד עיי"ש: דנמצא לפי שיטה זו זמן הנץ החמה. הוא בשיעור י"ב מינוטין אחר שיעלה עמוד השחר. שהרי קיי"ל דמעלות השחר עד שיעלה גוף השמש כולו על הארץ הוא שיעור שעה וחומש שעה. וכ"כ המ"א סי' פ"ט בשם הרמב"ם ז"ל. והוא שיעור ד' מילין, טול שעה אחת שיש מתחלת הנץ עד שיעלה כל גוף החמה נשאר חומש שעה שהוא י"ב מינוטין מעלות השחר עד תחלת הנץ וכ"כ הרב א"א שם עיי"ש: וכ"כ הרב ב"ד ז"ל סי' ל"ו דף י"א דזמן הנץ החמה הוא שעה אחת קודם שיעלה השמש על הארץ ויראה לנו. עיי"ש הביא דבריו ה' בן איש חי פרשת שמות או"ג מכוון למה שכתבנו דוק ותשכח ואף שכתב דבתשובות רב פעלים שלו פקפק על סברת הרב ב"ד הנז'. מ"מ כתב כאן משם הרב החסיד מהר"א מני ז"ל דרוב הצבור בירושת"ו עושים כמ"ש הרב ב"ד ז"ל. אמנם יש מדקדקים שאינם מתפללים כ"א אחר יציאת החמה ממש עיי"ש. דנמצאת אומר מעתה דהצבור המתפללים תפלת י"ח בבוקר השכם קודם לזריחת השמש על הארץ בשיעור שעה אחת יש להם על מה שיסמוכו סברת הרב ב"ד ז"ל הנז' דאותה שעה הוי זמן הנץ החמה כמ"ש לעיל. אך אמנם עוד חזו"ן הרביתי להרב כף החיים החדש סי' נ"ח אות ז' שכתב תוכחת מגולה על זה משם הרב יפה ללב ז"ל אות א' בשם מו"ק וז"ל הוי משכימי בבוקר בימי החורף. לחטוף ק"ש ותפלה בחשך ואפלה וקוראין אותה תפלת ותיקין. ורבים מעמי הארץ מתיהדים שכר ירדופו על ידי כך. ולא אור נגה עליהם בחשכה יתהלכו: דלא כמר ודלא כמר לא יצאו י"ח כלל. ואינה אלא יוהרא ורוח יתירה. והנהו דרדקי או עתיקי דלא דייקי. תלו בוקי סריקי בוותיקי ואעג"ב דחזינן לרבנן קשישאי דהוו עבדי הכי. אינהו הוו דייקי טפי וידעי ובקיאי טובא לכווני שעת כהוגן שכל מעשיהם לש"ש. אבל לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ע"כ. ורמז עוד לעיין בספר לב חיים ח"ב סי' י"ט מ"ש בזה. ועוד נמשך מזה משכימי בבוקר חשך ואפלה קנאת איש מרעהו. וכל הזריז להתחיל ולגמור קודם הרי זה משובח. ועי"ז באין לחסר אותיות ותיבות וכוונת השמות. והחי יתן אל לבו גם לזאת שלא תהיה זאת לפוקה ליום הדין ח"ו עכ"ל והבוטח ביי חסד יסובבנו אכי"ר הצעיר ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן ב' למעלת מר מאהבה. יתיב בתווני דליבא. הח' השלם כהה"ר פינחס טבול נר"ו בעי"ת גירויל יע"א שאלת על ענין מה שעשה אחיטו"ב כה"ר שלום יצ"ו שהעלה לבר מצוה ישראל לס"ת ראשון. במקום שהוא בעצמו כהן והיה שליח צבור. וקרא הפרשה ונמצא שם מי שערער על זה. באמור שאסור לו לקרות הפרשה מאחר שהוא כהן. והיה צריך לצאת מבית הכנסת עד כאן תורף שאלתך: