פרחי כהונה קסט

במאה עוכלי. שכתב דהדבר תמוה מאד להחזיק במנהג ההוא אחר שהוא סיוע לכת המינים. ואדרבה מן הראוי היה להעיר שמצוה לטבול בתוך פ' לנקבה ומ' לזכר. ומצינו שכמה שקדו רז"ל להוציא מלבן של צדוקים שהיו או' במעורבי שמש היתה נעשית וכיוצא. וזהו ודאי טעמו של הרמב"ם ז"ל שכתב מצוה לבטל המנהג ההוא אף במקום שנהגו כן. וכמדומה שכבר נשתקע מנהג זה. ואדרבה טבילת אותם הימים חשובה מכל טבילות כי הוא היתר שאין בו ספק נדנוד. וכל מה שיוכל האדם ליהנות מן העולם הנאת היתר מוסכמת לכל העולם הוא הטוב. ולא ראיתי מן האחרונים מחזיק במנהג זה זולת הב"ח ז"ל ודבריו תמוהים וכו' וסיים ואחר שלא נמצא שום טעם למנהג זה. מה לנו להחזיק מנהג זה ולעשות סמוכות למנהג הצדוקים. גם הטעם שהוא משום גדר וסייג. איני רואה שום סייג לאסור המותר חנם. תינח זה שאמרו שלא לבעול על דם טוהר קצת טעם יש שלא לפרוץ בנדה. אבל זה שהיא נקייה. למה נאסור חנם. ומה מזיק אם עשינו ימים אלו כשאר הימים. וסיים דבריו ז"ל ואומר אני שכל הנוהג כן. שתים רעות עשה. או שמבטל פו"ר. או לפחות אינו ניצול מהרהור חטא ב"מ. ולעילא מכל זה. שממציא תורה חדשה ומחקה את הצדוקים ב"מ. וכל הפורץ גדר זה ומנהג זה, עליו נאמר והחכמה תחיה בעליה ע"כ תוד"ק: עין רואה דברים ניאותין למי שאמרן. דמדבק"ו מוכח שפיר דהגם דנימא דבדורות הראשונים היה מנהג זה מיוסד עפ"י ותיקין בכל ערי המערב. מ"מ בדורות הבאים אחריהם. כבר נשתקע המנהג. אמטו"ל כתב הר"ב ז"ל שמצוה לפרוץ גדר זה ולא לחדשו עוד. או זיל לאידך גיסא דהגם שקיימו וקבלו מנהג זה בפאס יע"א, מ"מ לא נתפשט בכל ערי המערב. וחזי מאן גברא רבא דאתי ממערבא הר"ב הנז' ז"ל שפקפק במנהג זה. גם אנן בעניותין ראיתי אור כתב ידי"ק מהרב גדול אדונינו אבי'ר יעקב אביחצירא ז"ל שהשיב לשואלו דבר בענין זה. בלשון ערבי שהיולדת זכר תשב מ' יום. ויולדת נקבה תשב ששה וששים יום. והמפלת בין זכר בין נקבה תשב אחד ועשרים יום ע"כ. וטעמו מפורש ז"ל כמ"ש הרב סדרי טהרה על מ"ש הרב ת"ת שמואל כמש"ל שעד תשעה שבועות הדמים מצוים בהם ביולדת ולא יותר. וכהאי גוונא בזכר ששה שבועות. ובמפלת לא החמירו כלל כאשר נכתוב לקמן משם הרב חכם צבי ז"ל. הרי דלא נתפשט מנהג זה בכל ערי המערב: גם שאלתי את פי קדוש חסיד שבכהונה כמוהר"ר דוד הכהן יחש"ל יושב על כסא ההוראה בעוב"י אוראן יע"א אם ראה או שמע מחכמי הדור שהיו לפניו. על מנהג זה אם נהגו כמ"ש הרב בית יהודה ז"ל. ואמר שלא שמע מאן דמחמיר בזה ומר נינהו בדידיה נקיט ואזיל לקולא לכל שואלו דבר הלכה מענין זה. דמכל זה נראה נמי דגם בערי המזרח לא נתפשט מנהג זה כמ"ש הרב בית יהודה. ונהרא נהרא ופשטיה קנצי למלין אחת היא על כן אמרתי. דבמקום שאין ידוע ומפורסם מנהג זה עפ"י ותיקין. אין כאן ריח מצוה להחמיר ולנהוג כמנהג מ' לזכר ופ' לנקבה. אפילו לגדר ופרישות שיוצא שכרו בהפסדו שלא ינקה מהרהורי עבירה ה' יצילנו. וכמ"ש הגאון הרב נובי"ק יו"ד סי' נ"ד שאפילו אם היה המנהג מיוסד עפ"י ר"ת או עפ"י בה"ג כמש"ל שהמנהגים הללו נגעו בהן משום גדר ופרישות. והרי זה כמו דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור. אי אתה רשאי להתירן בפניהם. מ"מ כתב כי לדעתו ז"ל אם היה בידו לכתוב לכל המקומות הנוהגים כן. שיתאספו להתיר להם, היה נחשב בעיניו למצוה. כי לפי ששמעתי בעוה"ר. ע"י מנהג זה באים באשכנז לכמה מכשולים. ובמקום שיש לחוש למכשול עבירה. לא שייך לומר אי אתה רשאי להתיר בפניהם וכו' ע"כ ואף שלדעת הגאון ז"ל אפילו אם היה המנהג מיוסד עפ"י ותיקין. היה נחשב למצוה אם יתירו להם מ"מ יד עניי אנן. להשיג גבול אשר גבלו ראשונים, רק ואך מיהת במקום שאין ידוע מנהג זה עפ"י ותיקין, אין לחדש מעתה מנהג זה לחומרא. אלא ימתינו עכ"פ עד ארבעה שבועות אחר הלידה. שתהיה נקייה מדמים ויהיו ימי טהרתה מרובים. שתוכל לספור שבעה נקיים ותטבול בין לזכר בין לנקבה. וכשתראה אח"כ אפילו טיפת דם כחרדל. תפרוש עצמה כשאר ימי נדה עד שתטבול והמפלת אין להחמיר בה כלל. רק אם היא נקבה ודאית תשב י"ד יום ימי לידה, ואחריהם ז"נ כמבואר בש"ע סי' קצ"ד ס"א. וכן בזכר ודאי תשב ז' ימי לידה וז"נ אחריהם. ואם אם אינו ניכר היטב אם זכר אם נקבה. תשב מספק כ"א יום ואפשר שזהו דעת פה קדוש גדול אדונינו כמוהרי"ע אביחצירא ז"ל כנז': וטעם שלא החמירו במפלת לישב מ' לזכר ופ' לנקבה הוא כמ"ש הרב חכם צבי ז"ל בתשובה סי' ח'. שני טעמים ושניהם כאחד טובים. טעם א' הוא מ"ש הריב"ש ז"ל דטעם מ' ופ'. מפני שבאותם הימים דמים מצוים. וראו הנשים שאין דמי המפלת מרובים ונמשכים כדמי היולדת. לכך החמירו ביולדת ולא במפלת. וטעם השני הוא. כי אחרי שאין זה אלא חומרא רחוקה לכל הדעות. ראו הנשים להחמיר ביולדת ולא במפלת, כי רוב יולדות מיניקות את בניהן, ואין באיחור הטבילה שום ביטול פריה ורביה. ולא הו"ל חומרא דאתיא לידי קולא. אבל במפלת שיש באיחור הטבילה ביטול פו"ר. לא רצו להרחיק הטבילה משום חומרא זו. דהו"ל חומרא דאתיא לידי קולא שמבטלות בעליהן מפו"ר. נמצא דכל האומר שהמפלת גם כן תמתין מ' ופ' אחרי רואו דברי זה. אין רוח חכמים נוחה הימנו. וחוששני לו מעונשו של מבטל ישראל מפו"ר רח"ל עכ"ל. והבי"ד הרב סדרי טהרה שם. וכתב שהרב בה"י חידש מדעתו שהמפלת גם היא צריכה להמתין מ' לזכר ופ' לנקבה. וכתב עליו