פרחי כהונה קסב

ולהיות שיסוד דין זה הוא נלמד מדין השקה. כנזכר בדברי הרא"ש לעיל לכן צריך ליזהר בנדון שלפנינו שיוכל לשער שלא נפסק העמוד היוצא מן הבאר. כל זמן שהמים תחת ידו עד שנופלים אל תוך הצינור וזה יכול להיות כשמניע הגלגל פעם אחת ולא ישנה לו שאז יצאו המים עד פי המקלח ולא יצאו עוד מים אחריהם ונפסק העמוד המחבר אל הבאר. ואין כאן דין השקה לכן צריך ליזהר לגלגל פעמים רבות תכופות זו אחר זו עד שיעור שיצאו המים מתחת ידו ואז אין קפידא ודבר זה דומה למאי דאיתא בסוף פ"ז דמקואות מחט שהיא נתונה על מעלות המערה. היה מוליך ומביא במים. כיון שעבר עליו הגל טהורה. ע"כ וכתב הרא"ש ז"ל ובלבד שלא יתלש הגל. דאז לא הוה מטהר אם אין בו מ' סאה. אלא מצד אחד יהיה מחובר למקוה ע"כ וכן פסק רבינו הטור והקשה התוי"ט על דברי הרא"ש דנראה מדברי הרא"ש שאילו היה בו מ' סאה שהיה מטהר אפילו אינו מחובר כלל. וקשייא לי דהא מהוה ע"י דבר המקבל טומאה, ולכן נראה בעיני דלעולם בעינן הכא שיהיה הגל מחובר למקוה ואפילו יהיה בגל מ' סאה. וכן הטור לא חילק, ע"כ וגם הפרישה הקשה כן דאפילו היה בו מ' סאה לא נטהר. דכיון שבא ע"י אדם. הו"ל הויתו ע"י טומאה. כמו לא יאחוז בידו דף ויעבירם וכו'. ואעג"ב דבממשיך ממקוה וממעין שרי אפילו ע"י דבר המקבל טומאה. שאני התם כדכתב טעמא דהו"ל כמחובר למקוה עכ"ל. הרי לדעת התוי"ט והפרישה. כיון דבשעה שנתלש הגל בא ע"י אדם. אפילו יש בו מ' סאה לא מטהר. אלא א"כ מחובר בצדו אחד למקוה והוא הדין הכא נמי בנדון דידן אם בשעה שעולים המים מן הבאר. נפסקו ממקום חיבורן קודם שיפלו לתוך הצינור והרי הם באים על ידי אדם. אפילו יש בהם מ' סאה לא מהני ודו"ק: והט"ז בס"ק ע"ג הקשה על הרמ"א בהג"ה. שהביא פסק זה דכלי המונח בצד המקוה, מנענע בידו המקוה. כדי שיעשה גל במים וכו'. דהא אמרינן בס' מ"ח לא יאחוז בידו דף וכו'. ולהרא"ש דמחלק בין מי גשמים בעלמא. למי מעין ומקוה ניחא. אלא להרשב"א דלא מחלק קשיה, ותירץ דלא אמר הרשב"א אלא כשנוגע הוא במים עצמו. ועוברים ובאים למקוה על ידו. מה שא"כ הכא שהוא מנענע המים שבמקוה וממילא נתלש הגל מעצמו לא הויא ע"י דבר המקבל טומאה. ובזה מיתרצא קושיית התוי"ט והפרישה. וזה דעת הרא"ש ומ"מ כל לגבי דידן שהמים עולין מן הבאר בכחו ממש שהוא כגופו דהוי ע"י דבר המקבל טומאה. לא מתכשר הכא אלא להיותו ממשיך מן המעין שתמיד מחובר אל המעין ולא סגי בלאו הכי. עד שיפלו אל תוך הצינור המושך למקוה. דאז תו לא חיישינן: ואכתי פש גבן לברורי בנדון שלפנינו. שהמים עולין מן הבאר ממטה למעלה. שלא כטבען. ואנו מכשירין אפילו באו ע"י אדם, משום השקה ואמרינן ניצוק חיבור. וע"ז קשה דלא מיבעיא לרבנן דב"פ אין דורשין דסבירא להו דאין חיבור כלל בשום ענין. לא מדין השקה ולא מדין עירוב מקואות, בין ע"י גוד אסיק בין ע"י גוד אחית. אלא אפילו לרבי מאיר ורבי יהודה דפליגי עלייהו דרבנן. היינו בגוד אחית, אבל בגוד אסיק כו"ע מודו דלא הוי חיבור. עיין בהריב"ש ז"ל סי' רצ"ב דכן פירש פלוגתייהו. וא"כ לפי"ז הא בנדון שלפנינו אמרינן דמים שבמעין כאלו הם למעלה ומחוברין בשפיכתן למקוה. וזה נקרא גוד אסיק. ועיין בט"ז ס"ק מ"ו דהרבה להשיב בענין זה. ולבסוף העלה וז"ל ותו נראה דאפילו רבנן דפליגי וכו' היינו לענין שאתה צריך לומר שהמים העליונים אין למטה מ' סאה ויש כאן איסור ברור ואתה בא לתקנו. והא לא אמרינן משא"כ אם יש. למטה שיעור מקוה. רק שיש פיסול משום שאיבה הבאים מלמעלה ע"י אדם הדולה. לזה אמרינן שאין שם שאובין עליהם כיון שלא הופסקו מעולם לא באו לכלל פיסול. ונמצא שלא היה מעולם פוסיל ע"כ. והגם דהט"ז קרי ליה התם למעלה המים בכלי נקוב גוד אחית. מ"מ לפי מה שהעלה לבסוף כדכתיבנא הכא. אין חילוק יהיה מה שיהיה. כיון שהמקוה יש בו מ' סאה. רק שיש עליו פיסול מחמת שבא ע"י אדם. בזה אמרינן שאין כאן פיסול כיון שמעולם לא הופסקו. בין ע"י גוד אחית בין ע"י גוד אסיק: ועיין להרב ויאמר יצחקז"ל בשו"ת י"ד סי' ס"ב שנשאל בענין מקוה וכו' וז"ל שכתב בתוך השאלה. ומצד אחד לבור יש סיסטירנ"א תחת הקרקע וכשהמים עודפים מהבריכה הגדולה. יורדים לתוכה. ולעת הצורך שפוסקים מי המעין מעלים המים מהסיסטירנא ע"י פומפ"א של מתכת ע"י אדם. ושופכים לתוך ארון של מתכת. ומשם יורדין לבריכה הגדולה. ע"כ השאלה. והשיב הוא ז"ל ונראה לומר דעליית המים מהסיסטירנא ע"י פומפ"א. אין עליהם דין שאובים כיון שהסיסטירנא בעצמה המים שבה כשירים לטבול בהם כיון שבאו מהמים הנוטפים מהבריכה שהיו מהמעין ובודאי שיש בהם מ' סאה. וכשמושכים אותם לבריכה ע"י הפומפא כפי הנשמע. המים שבפומפ"א עם הסיסטירנא ואינם נפסקים כלל בעודם שופכים לבריכה. והו"ל ממשיך המים מהמקור להבריכה אמת דהו"ל ממשיך ע"י דבר המקבל טומאה. ולדיעה קמייתא דסתם לן מרן בסעיף מ"ט דממשיך ממקוה או ממעין. אף ע"י דבר המקבל טומאה שפיר דמי. אם כן בנדו"ד כשירה הבריכה ואין עליה דין שאובים עכ"ל. והוא ממש כדברינו: ועיין להרב זכרון יוסף שו"ת יו"ד סי' י"ג שנשאל ע"ע מקוה שמתמלא ע"י אדם שמגלגל בגלגל כעין נדון שלפנינו. והשיב דנראה לו לאסור מתרי ומתלת טעמי אמנם חזר בו וצידד צדדי דהיתירא שלש כנגד שלש. א' ממאי דתנן פ"ה דמקואות מעין שהעבירו ע"ג השוקת פסול וכו' והאי שוקת היינו כלי והו"ל המים העוברים