פרחי כהונה טו

בעונתה היינו עפ"י מ"ש התוס' בפ"ק דברכות דף ב' ד"ה מאימתי קורין וכו' בא"ד וא"ת היאך אנו קורין ק"ש כל כך מבעוד יום. ותי' ר"ת דקי"ל כרבי יהודה דזמן תפלת המנחה עד פלה"מ ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית ור"י פירש דמה שאנו מתפללין ערבית מבע"י. סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי משעה שקדש היום: ומשעה שבני אדם נכנסין להסב דהיינו סעודת ע"ש והיא היתה מבעוד יום. וגם ראיה מרב דהוה מצלי של שבת בערב שבת: ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע וכו' ע"כ: והרא"ש ז"ל הקשה על דברי ר"ת וקיים דברי ר"י ואעג"ב דלית הלכתא כהני תנאי וכו'. מ"מ בתפלה הקלו. גם מתוך הדחק נהגו כך לפי שמתקבצין הצבור לתפלת המנחה ואלו לא היו קורין את שמע ומתפללין תפלת הערב עד צאת הכוכבים. היה כל או"א הולך לביתו והיה טורח להם להתקבץ לאחר מכאן ולא היו מתפללין בצבור. לפיכך נהגו העם לקרות שמע ולהתפלל קודם צה"כ וסמכו על הני תנאי כדפירשנו אף על גב דלכתחלה אין לקרות ק"ש עד צאת הכוכבים כסתמא דמתניתין. וכרבי יהושע דפליג ארבי אליעזר בבריתא ע"כ ומאי דקאמר מר בתפלה הקילו. גם מתוך הדחק וכו'. פירש הב"ח ז"ל דכיון שהוא דוחק כדאי הם התנאים הללו דמקילין לסמוך עליהם בשעת הדחק. כדאמר רבי בפ"ק דנדה דף ט' כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעה"ד ע"כ: דהשתא עפ"י האמור תורה יוצאה בהינומ'א דשאני תפלת ערבית מתפלת שחרית דבערבית כשיתפלל עם הצבור מבעו"י זמנה הוא לכמה מרבאוותא דסברי מרנן דתפלת ערבית מפלה"מ ואילך. והוי מתפלל בעונתה. משא"כ בתפלת שחרית דזמנה עם הנץ החמה אליבא דכ"ע וליכא מאן דפליג להכי אם הצבור מקדימים רשאי הוא לאחר ולהתפלל בעונתה ביחיד: גם רבינו ה"ג ז"ל דהשיב דמוטב להתפלל עם הצבור מבעו"י וכו' הכי נמי ס"ל כמ"ש הרא"ש על דבריו משום דנראה לו שיותר טוב להתפלל תפלתו עם הצבור מפלג המנחה ולמעלה כר' יהודה ממה שיתפלל ביחיד ויסמוך גאולה לתפלה ע"כ: ומאי דפשיטא לן מעיקרא דלכולהו תנאי דפליגי אזמן ק"ש. שוו בשיעורייהו דזמן ק"ש וזמן תפלה שוה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אתי שפיר לפירוש ר"ת שכתב דק"ש שקורין מבעו"י בבהכ"נ עיקר משום דקיי"ל כר"י כמ"ש לעיל משם התוס' דזמן ק"ש וזמן תפלה שוין. גם לפירוש ר"י כנז' שם דס"ל כהנך תנאי דברייתא וכו' א"ש דזמן ק"ש וזמן תפלה שוו בשיעורייהו אמנם לפירוש רש"י שכתב שאין יוצאין ידי חובת ק"ש מה שקורין בבהכ"נ מבעו"י. אלא במה שאדם קורא ק"ש על מטתו משתחשך. משמע דזמן תפלה מבעו"י כר"י. וזמן ק"ש עם יציאת הכוכבים. וכן מפורש בהדיא במה שהקשה הרא"ש על ר"ת דנהי נמי דתפלת המנחה עד פלה"מ. שהוא כנגד התמיד וכו'. ומשעה שנגמר זמן תפלת המנחה מתחיל זמן תפלת הערב. אבל לק"ש שתלוי בזמן שכיבה. אין ראוי לקרות אז דעדיין אינו זמן שכיבה ע"כ: גם לתיקון שני שכתב מרן ב"י בשם רבינו יונה. דמי שרוצה להחמיר על עצמו יעשה כך. שיקרא ק"ש בבהכ"נ בלא פתיחה וחתימה ויתפלל עם הצבור ואותה תפלה יתפלל לשם חובה. ואחר יציאת הכוכבים יקרא ק"ש בברכותיה בפתיחה וחתימה ויתפלל לשם נדבה וכו' עי"ש: הרי לך לשיטת רש"י והרא"ש ור"י ז"ל זמן תפלה לחוד וזמן ק"ש לחוד. ומ"מ נקטינן דאליבא דכולהו רבאוותא קיימי בחד שיטה מיהת דלענין תפלת ערבית זמנה מפלה"מ ולמעלה. דהשתא אתי שפיר מ"ש מרן הש"ע דאם הצבור מתפללין מבעו"י דיתפלל עמהם וכו': אלא דלבי מהסס קצת במה שהקשה הרא"ש ז"ל על פיר"ת דלענין ק"ש שתלוי בזמן שכיבה וכו' דקשה לי דהא דכתבו התוס' בדף ב' ד"ה אמ"ל ר"י וכו' וי"ל דלדידיה לא קשיא דלא דריש בשכבך ובקומך. אבל לרבנן דדרשי קשייא דאינו זמן שכיבה עכ"ל. דלפי מ"ש התוס' לעיל דר"ת קיים ליה כרבי יהודה. ועל כורחין לומר דאכולה מילתא קאי כר"י ולא דריש בשכבך וכו' וא"כ מאי קפריך הרא"ש ז"ל, ותגדל יותר הקושייא דגם הרא"ש הקשה הקושייא הנז' שהקשו התוספות ותירץ כשיטת התוס' דלדידיה דר"מ דקאי בשיטת רבנן קאמר וכו' עיי"ש. הרי גם הרא"ש ס"ל דר"י לא דריש בשכבך וכו'. ונראה ליישב דהכי כוונת קושיית הרא"ש על פיר"ת. דנהי דקיי"ל כרבי יהודה היינו לענין תפלה דעד פלה"מ מתחיל זמן תפלת הערב. אבל לענין ק"ש לא קיי"ל כרבי יהודה דלא דריש בשכבך, אלא כרבנן דדרשי בשכבך זמן שכיבה וכיון שתלוי בזמן שכיבה אין, ראוי לקרות אז. וכן משמע מתשובת רבינו האי גאון ז"ל כתבוה הרא"ש והרשב"א הביאו מרן ב"י שמתפללין ערבית עם הצבור מבעו"י ואח"כ קורין את שמע בזמנה וכתב עליו הרא"ש ז"ל משום שנראה שיותר טוב להתפלל עם הצבור מפלה"מ ולמעלה כר"י. וכן משמע מדברי רבינו יונה עיין בב"י. דנראה מדברי קודשם דמאי דקאמרי קיי"ל כר"י היינו דוקא לענין תפלת ערבית שמתפללין מפלה"מ ולמעלה. אך לענין ק"ש לא קיי"ל כוותיה אלא כרבנן דדרשי עד זמן שכיבה דזמנה אחר צאת הכוכבים: והן יקר ראתה עיני להב"ח שם סי' רל"ה דלא ניחא ליה למימר דרבי יהודה לא דריש בשכבך. דא"כ