פרחי כהונה קנג

סימנים ובעורב תרי. ובפרס ועזניה חד חד כמ"ש בדף ע"א בפא"ט וכמ"ש משם הר"ן בכללי השמועה לפי שיטת רש"י שכל עוף הדורס טמא. ועוף הבא בג' סימנים בגופו ואין ידוע אם דורס אם לאו אסור. לפי שיש לחוש שמא מ"כ עופות טמאים הוא ע"כ הרי דלשיטת רש"י אף אם יש לו ג' סימנים בעי מסורת שמא דורס הוא דחיישינן שמא אחד מעשרים עופות טמאים הוא שיש להם ג' סימנים והם דורסים. והרשב"א שכתב כל עוף שיש לו ג' סימנים בידוע שאינו דורס ותו לא צריך למסורת. אזיל לשיטת הר"מ בר יוסף ז"ל שכתב הר"ן משמו. שאין לאחד מן העופות הטמאים ג' סימני טהרה בגופן, ולכן כתב בכללי השמועה לפי שיטת הר"מ בר יוסף דכל עוף הדורס טמא ועוף בג' סימנים בגופו בידוע שאינו דורס וטהור. וכתב ב"י משם הגמי"י שר"ת סובר ג"כ כשיטה זו שכל שיש לו הג' סימנים ודאי אינו דורס. וכ"פ הרשב"א בת"ה ע"כ. הרי דהרשב"א פסק כשיטת הרמב"י. ולכך כתב דכל עוף דיש לו ג' סימנים בגופו תו ליכא למיחש לשמא ידרוס ועיין בד"מ שם שמתחלה סלקא אדעת קודשו לומר דמה שהסכימו הפוסקים לדעת רש"י שאין לאכול שום עוף אלא במסורת. דמשמע אף בשיש לו כל סימני טהרה. וכמ"ש רבינו ירוחם שהביא ב"י עיי"ש. וכ"כ הרב הפלתי שם סק"א דהרב המחבר שכתב אעפ"י שיש לו כל ג' סימנים. סל"מ כשיטת רש"י דג' סימנים בגופן הדרי בכולהו י"ט עופות טמאים. וא"כ יש לחוש דדורס, דשמא הוא אחד מי"ט עופות הטמאים. דלשיטת רמב"י דפירש י"ט עופות לית לכל אחד רק סימן טהרה אחד. רק דהדרי הסימנים בזה סימן זה ובזה סימן זה א"כ אינו במציאות כלל שיהיה לעוף טמא ג' סימנים טהרה בגופו. על כרחיך טהור הוא וברור דאינו דורס ע"כ עיי"ש, הרי לפנינו הלכה ברורה בלי ספק לפי פסק מרן הש"ע. דאף אם יש לו כל ג' סימני טהרה לא מהני עד שיהיה לנו בו מסורת: ואכתי איכא למידק כיון דכל טעמא דרש"י ז"ל דבעי מסורת הוא משום שמא דורס. א"כ היכא דבדקינן ליה והעמדנו אותו על החוט. ונמצא שאינו חולק את רגליו. וגם אינו קולט מן האויר. שזה סימן שאינו דורס כמ"ש בגמ' דף נ"ה. וס"ה שם. וכ"פ רבינו הטור והש"ע שם. מי אמרינן הרי איתחזק לן שאינו דורס. ותו לא בעינן מסורת. או דילמא כל זה איננו שוה אלא עם המסורת. ונראה לברר ספק זה עפ"י מ"ש הר"ן שם וז"ל אם חולק את רגליו אצבעותיו שתים לכאן ושתים לכאן טמא. שלשה לכאן ואחת לכאן טהור. פירוש כללא קמא דוקא. דכל שחולק את רגליו ב' לכאן וב' לכאן טמא אבל כללא בתרא דשלשה לכאן ואחת לכאן. יש מהם טמאין ויש מהם טהורין. ואמרו שכך נראה לעין עכ"ל. וכ"כ מרן ב"י משמו. וכתב דהכי דייקי דברי רבינו הטור שכתב אם אינו יודע אם דורס אם לאו. אם כשמעמידין חולק וכו' בידוע שהוא דורס. ולא כתב ואם אינו חולק טהור. משמע דלא פסיקא ליה באם אינו חולק שיהא טהור. ודלא כדמשמע מדברי רבינו ירוחם שכתב אם חולק וכו' טמא ג' מכאן וא' מכאן טהור עכ"ל הרב"י. וכ"כ בב"ח. הראת לדעת דכלל זה שאינו חולק את רגליו. אינו מוציאו אלא מחזקת שאינו דורס בודאי. אבל מ"מ עדיין הוא בספק טהרה. וכן נמי בשאינו קולט מן האויר. דינו כמו שאינו חולק וכו' דהכי משמע מדברי רבינו הטור דנקטינהו בבת אחת. משמע דדינם שוה. וכ"כ הרב דברי חמודות סי' שי"ט דמדברי הרא"ש לקמן סי' ס"ה דהקולט מן האויר וכו' דינו כמו החולק וכו': ואף גם זאת אם בדקנו בסימני עוף הדורס כפי מ"ש רש"י במשנה דף נ"ט. הדורס. האוחז בצפרניו ומגביה מן הקרקע מה שאוכל. וכן לקמן בגמ' דס"ב כתב עוד סימן אחר. וז"ל ונ"ל שכל עוף הנותן רגלו על האוכל כשהוא אוכלו ומחזיקו ברגלו שלא ינוד ולא ינטל כולו אצל פיו. הוא דריסה עכ"ל. ואחר הבדיקה לא ראינו בו אחת מאלה. עכ"ז לא סגי בלא מסורת. שאין לא ראינו ראיה שאינו דורס. דשמא הסימן הוא רק דוקא אם דורס ברגליו על מאכלו. הוא בודאי טמא וכמ"ש הגאון חת"ס בתשובה יו"ד סי' ע"ד. דמה שפירש"י דורס ואוכל שדורס ברגליו על מאכלו כוונתו היא לומר שזהו סימן שהוא מן הטורפים, כמ"ש הרמב"ם בפיה"מ. וכל עיקר טעם איסור משום שהוא אכזר וטורף כמ"ש הרמב"ן פ' שמיני ע"כ. אבל אם לא ראינו בו שדורס ברגליו על מאכלו. יש מהם דורסין ויש מהם שאינם דורסין והרי הוא עדיין בספק כמ"ש הר"ן ז"ל בענין חולק את רגליו כנז"ל. ואפילו מעולם לא ראינו בו שדורס. שמא לאחר מכאן ידרוס דעוף הדורס לאו כל שעה הוא דורס, וכמ"ש המרדכי סו"פ א"ט וכ"כ סי' תרל"ח לדעת רש"י וז"ל ופסק רש"י בגמ' דשום עוף אין נאכל על ידי סימנים. אעג"ב שיש בו ג' סימנים. וגם ראינוהו שלא היה דורס. מ"מ יש לחוש שמא ידרוס. דהא הך תרנגולתא דאגמא היו מחזיקין אותה בטהור. ולאחר זמן ראוהו שהיה דורס הילכך אין עוף נאכל ע"י סימנין. אלא כל עוף שמסרו לנו אבותינו בטהור, אוכלים אותו. ועל המסורת יש לסמוך כדאמרינן בגמרא עוף נאכל במסורת עכ"ל: וגם לזאת אשר ראינו שעוף זה מטיל ביצים שראשם אחד חד. וראשם אחד כד. וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים שזהו סימני ביצי עוף טהור. לא סמכינן על זה לומר שבודאי עוף טהור הוא. לפי שסימני ביצים אינם סימנים מובהקים להוציאנו מידי ספק עוף טמא כדאיתא בפא"ט דף ס"ד ע"א א"ר זירא סימנין לאו דאורייתא. (פירש"י סימני ביצים לאו הלכה מסיני נינהו. ולא סמכינן עלייהו) דאי לא תימא הכי. הא אמר רב אסי שמנה ספיקות הן. (בעופות כדאמרן לעיל בשמעתא) ליבדוק בביצים דידהו, (ומהם הוא ניכר אם עוף טהור הוא) אלא ש"מ סימנים לאו דאורייתא