פרחי כהונה יד

אורח חיים סימן א' דרך הכבושה לרבים שמקדימים בימי החורף בבקר השכם. ומתפללים תפלת שחרית בעלות השחר ממש. וקורין ק"ש ומתפללין שמע בקדרותא דצפרא קרוב לשיעור שעה עד אשר לא תזרח השמש. ואעפ"י שפסק מרן הש"ע ז"ל בסי' נ"ח ובסי' פ"ט שאם קרא ק"ש והתפלל משעלה ע"ה יצא בדיעבד. מ"מ זמן מצותם הוא עם הנץ החמה. ועוד בה שכתב רבינו הטור בסי' נ"ח. שאם קרא ק"ש משעלה ע"ה בדיעבד יצא. והוא שלא יהא רגיל לעשות כן ע"כ. וכתב הב"ח דאם רגיל לקרות כן אף בדיעבד לא יצא. וכ"כ חדושי הגהות מהרל"ח. וכתב הב"ח עוד שם דהכי נקטינן. ומה שלא הביאו הש"ע לפי שהוא דבר פשוט. וכ"כ הברכ"י שם אות ה'. אשר מעתה נסתפקתי בדבר אי עדיף טפי להתפלל עם הצבור עם שלא בעונתה הן אל כביר לא ימאס או דילמא מ"מ בעונתה עדיף ואפילו ביחיד: תשובה נראה להתיר ספק זה ממה שכתב מרן ב"י ז"ל א"ח סי' צ' על מ"ש הטור דאמרינן בש"סל דאסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור. שפירש הרב רבינו יונה ז"ל כלומר כשעומד בבהכ"נ אין לו להקדים ולהתפלל אלא ימתין כדי להתפלל עם הצבור שתפלת הרבים היא רצויה יותר לפני המקום. אלא אם רואה שהשעה עוברת ואין הצבור מתפללין מתפלל הוא בפני עצמו ע"כ. וגם הכלבו כתב דכדי להתפלל תפלה בעונתה שרי, ורבינו בסי' תר"ך כתב שהרא"ש כשהיה רואה שהיו מתאחרין ביוה"כ. היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה. ואעפ"י שאין בדבריו הכרע אם היה מתפלל בצבור או שלא בצבור. נלמוד מדברי הר' יונה דאפילו בצבור שרי עכ"ל ב"י: ודעת לנבון נקל ללמוד מזה דכשם שאם היתה השעה עוברת רשאי להתפלל בפני עצמו שלא בצבור הוא הדין נמי אם הצבור מקדימין להתפלל שלא בעונתה רשאי לאחר תפלתו ולהתפלל בפ"ע ביחיד. דמאי שנא וכן מובן מדברי הכלבו שכתב סתם דכדי להתפלל תפלה שרי. משמע בין להקדים בין לאחר: אלא דצ"ע ממאי דפסק מרן בש"ע סי' רל"ה ס"א דאעפ"י דזמן ק"ש בלילה משעת יציאת ג' כוכבים קטנים וכו' מ"מ אם מצא צבור מקדימים לקרות ק"ש מבעוד יום יקרא עמהם ק"ש וברכותיה ויתפלל עמהם וכשיגיע זמן קורא ק"ש בלא ברכות ע"כ. דמזה מוכח דאעג"ב דזמן ק"ש ותפלה של ערבית עד צאת הכוכבים והצבור מקדימים לזמן הזה. עדיף טפי להתפלל עם הצבור. אפילו שלא בעונתה. ולא להתפלל ביחיד בעונתה וזה הפך ממה שהוכחנו. ועוד בה שכתב מרן ב"י שם תיקון אחר משם רבינו יונה שבבהכ"נ יקרא ק"ש עם ברכותיה ויתפלל ולא יתכוין לצאת בה י"ח ק"ש באותה קריאה אלא לעמוד בתפלה מתוך ד"ת. ויוצא י"ח קריאת הברכות ואחר יציאת הכוכבים קורא אותה ויתכוין לצאת י"ח וכו'. הרי דרבינו יונה ז"ל בעצמו דסבר לה מר דתפלה בעונתה אפילו ביחיד עדיף מתפלת צבור שלא בעונתה הכא ס"ל דיתפלל עם הצבור מבעוד יום שלא בעונתה. וכן נמי השיב רבינו האי גאון ז"ל דמוטב שיתפלל עם הצבור אפילו מבעוד יום. כמ"ש בטור שם. ואין לומר דזמן תפלה של ערבית הוא מבע"י וזמן ק"ש אחר צאת הכוכבים. ומה שקורין ק"ש נמי מבע"י. הוא כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת. כמו שרגילים לומר אשרי קודם תפלת מנחה וכמש"ל משם ר"י. דלא היא דכולהו תנאי דפליגי בזמן ק"ש. סברי מרנן דזמן תפלת הערב שוה לזמן ק"ש, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה: איברא דמעיקרא אין כאן קושיא. דשאני הכא בערבית מאי דאמור רבנן שיתפלל עם הצבור אף שלא.