פרחי כהונה קכו

עוד בשם הפסקנים דאעג"ב דברבים ליכא חשדא. מכוער הוא להם ע"כ. ופשוט הוא דאפילו במקומות של הדיוט והם של רבים. קאמר רי"ו דמכוער הוא להם. וא"כ במקום קדוש כגון בבית הכנסת ובית המדרש סלקינן דרגא דאף איסורא איכא ולאו מכוער לחוד. כיון שהם מקומות הקבועים לבית תפלה. שייך בהו משום חשדא טפי ממקומות של הדיוט, ואפשר דמשום הכי ר"ג קבע לו צורות לבנות בעלייתו. דמהראוי לו לקובעם בבית מדרשו. מקום אשר לשם יבואו העדים. ושם יקבלו עדותן ושם יקדשו החדש. אלא ודאי היינו טעמא משום דבית המדרש קבוע לבית תפלה לרבנן ותלמידיהון כדאמרינן בברכות דף ח' לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא. וכ"כ הרב דברי יוסף סי' ח' במעשה שציירו בכותלי ההיכל ובדלתות מבפנים של בית הכנסת צורות כוכבים בסממנים ועפרות זהב. וכתב דאפילו להפוסקים המתירים בשל רבים היינו דוקא במקום שאין בו קדושה כההיא דרבן גמליאל שהיו לו בעלייתו. אבל בבית הכנסת שהוא מקום קדוש ומיוחד להתפלל לאלהינו שבשמים. פשיטא ופשיטא דיודו דחישינן לחשדא טפי מביחיד בביתו וההוא אנדרטי דהוה בי כנישתא דשף ויתיב בי נהרדעא וכו' שאני התם שהיה באונס, אבל בדעת וברצון במקום מיוחד להתפלל שם. אין לך חשדא גדולה מזו וכ"ע יודו דאסור. תדע שהרי הרא"ש ז"ל הוא מתיר בשל רבים כמ"ש הטור. ואפי"ה כתב בתשובה כלל ה' סי' נו' וז"ל מה ששאלת בענין מחצלת קטנה הנ"ק סיגאד"א שדרך ישמעאלים להתפלל עליה. ויש בה כמו צורת משקל שחור אם מותר לתלותה בביהכ"נ מצד ההיכל וכו' כיון שכן נ"ל שאסור לתלותה בביהכ"נ כלל. כ"ש בצד ההיכל עכ"ל. הרי דלא התיר בביהכ"נ מטעם רבים. אלמא דבבהכ"נ איכא חשדא טפי מבשאר מקומות וכ"ש דאיכא למיחש לחשדא בנדון שהכוכבים הם מצויירים בדלתות ההיכל. וכל העם משתחוים מול ההיכל ונראה ממש כמשתחוים להם ח"ו. לפיכך צריך למחוק אותם ולהסיר המכשול עכ"ל וכ"כ הגאון חת"ס ז"ל ביו"ד ס"י קכ"ט בשאלה על ענין ביהכ"נ שעשו בחלון זכוכית עגול כצורת חמה וניצוצות בולטות סביבות העיגול כניצוצי חמה בזריחה. ובתוכו כתוב שם קוי"ק ובצדו ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם. דשתים רעות עשו בשגגה דמבואר בש"ך סי' קמ"א סק"ח דעיגול השמש נהי דהמוצאו מותר בהנאה מפני שאינו נעבד, אבל עכ"פ העושהו עובר על לאו דאורייתא. והמשהה עובר על איסור דרבנן משום חשדא. וברבים נמי איכא למ"ד לחד לישנא בש"ס דליכא חשדא. מ"מ מכוער הדבר וכו' והכא מגרע גרע שהרי כתב להדייא בצדו ממזרח שמש וכו'. הרי אומר שמתכוין לצורת שמש ממש וכ"ו ובפרט במקום קדוש ובמזרחו. שהכל משתחוים למולו בכניסה לפתח ביהכ"נ בודאי מכוער הדבר. ע"כ נ"ל מי שיכול לבטל זה יזכה לשמש מרפא בכנפיה ב"ב עכ"ל. הרי שני נביאים נתנבאו בסגנון אחד לאסור בביהכ"נ אף דאיכא רבים משום שהוא במקום קדוש והכל משתחוים למולו: ושורש איסור זה שנראה כמשתחוים לצורה נובע ממ"ש בהג"א משם א"ז במעשה בקולוניי"א שציירו בדלתות של ביהכ"נ צורות אריות ונחשים. ושאלו להרב אליקים ז"ל. והשיב שאסור לעשות שום צורה שלא להתלמד. וגם כיון דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר. והרוצה להעשיר יצפין. יהא נראה כמשתחוה לאותן צורות וכשהיה אבא מרי נער היו מציירין בביהכ"נ צורות אילנות ועופות ודן לאיסור ע"כ הרי מפורש יוצא דמשום שיהא נראה כמשתחוה לצורה קמי עלה באיסור בביהכ"נ מקום מיוחד לתפלה. ועיין לקמן סי' כ"ד מ"ש בעניותין באורך מזה בפלוגתא דרבינו אליקים ורבינו אפרים ז"ל ומה שנאמר עליהם משם הפוסקים ז"ל: ואכתי פש גבן לברר צד אחד בדין זה לפי מ"ש הרא"ש ז"ל וז"ל והא דאסרינן צורת אדם ודרקון דוקא בגולם שלם. אבל צורת הראש בלא גוף שלם מותר ולא תעשון אותי דרשינן, וגם ליכא תשדא אם אין כל הדמות שלם עכ"ל. והביאו הרב"י שם וכ"פ הטור והש"ע שם ס"ז. ואעפ"י שכתבה הש"ע בשם יש מי שאומר לאו משום דאיכא מאן דפליג על הרא"ש בזה. אלא כך דרכו של מרן הש"ע ז"ל. לכתוב על סברא יחידית יש מי שאומר או י"א כמוזכר בכללי הפוסקים. וה"נ לא כתב סברא זו אלא הרא"ש לחוד. דהשתא יש להסתפק בנדון זה שאין העיגול שעשו לצורת חמה שלם שהרי לצד מטה צורת עננים מכסין קצת העיגול. ואינו צורה שלמה ואין בה איסור לפי דעת הרא"ש הנז'. ונראה דאין זה ענין למ"ש הרא"ש ז"ל שהרי צורות לבנות שהיו לר"ג לא היה עיגול שלם לא כיתרא ולא כנפיא. ומאי קפריך הש"ס ומי שרי וכו' הא לא הוו עיגול שלם. אלא ודאי כיון שנראית כך בשמים בצורה ההיא אעפי' שאינה שלימה כך הוא דרכה. והוא הדין נמי בעיגול של צורת חמה כיון שנראית כך בעת זריחתה. לא חשבינן לה לאינה שלימה. וקיימי עלה באיסור לא תעשון אתי כאמור: הרי ברור הדבר להלכה לאיסור ומעתה כל המקנא קנאת ה' לעקור ולמחוק צורה זו מדלתי היכל ה' ולבקר בהיכלו. לאורך ימים ושנים. וברוך ה' שנכנסו דברינו אלה באזני נשיא ראש הקהלה. לשם ולתהלה. פריזידאן קונסיסטואר הר' יצחק שוראקי הי"ו. וגזר אומר לעקור ולהסיר הצורה ההיא. ברוך גוזר ומקיים יזכה ויחיה לחיים הנצחיים. אמן. ואני תפלה לה' אלקים אמת ינחנו בדרך אמיתה של תורה, כמשה מפי הגבורה החותם פה בעי"ת תמושנת יע"א ש' התרצ"א, ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: