פרחי כהונה קיז

אינה עשויה להתפרק ע"כ. וא"כ הכא נמי שנכפלה ונדבקה באונה עצמה. אינה סי' אלא הפשחת ליחות ודינה כדין סי' מניה וביה. ואינה עשויה להתפרק: אלא דהכא איכא חדא לגריעותא. כיון שהסירכא קצרה. והבשר מקמיט וכמ"ש הרמ"א שם ס"ח משם מהר"א מפראג דדוקא שאין הסי' קצרה מבשר הריאה כשנופחין הריאה. אבל אם קצרה עד שמכח הסי' הבשר שתחתיה מקמיט ואינו עולה בנפיחה היטיב כשאר הריאה טריפה עכ"ל. ומבואר בד"מ משם מהרא"מ הנ"ז. דהטעם הוא שסופה להתפרק. ואף שהד"מ תמה על טעם זה ונתן טעם אחר משום דכיון שאינו עולה בנפיחה הו"ל אטום בריאה וטריפה מ"מ הש"ך ס"ק כ"ח כתב על טעם הד"מ שדחוק הוא. והעיקר כמ"ש מהרא"מ שהטעם הוא מפני שסופה להתפרק ואע"ג דסי' זו לא מחמת נקב בא כמו שהקשה הד"מ. מ"מ כשתנתק יהיה נקב. ע"כ, וא"כ הכא נמי שהסי' קצרה יהיה הבשר מקמיט וחיישינן שמא תתפרק ותינקב הריאה: אכן מצאתי כתוב במנהגי כתי' בדין סירכא מניה וביה ונקמט בשר תחתיה. דלפעמים ימצא הכפל משיפולי לרחוב והסי' בחודה ממש. כפל כמו זה כשר. ולא מטריפינן אלא אם ישאר בשר מעט אחר הסי' דאמרינן כח הבשר ההוא מושך הסי' ועתידה להתפרק. אבל אם לא נשאר בשר למעלה דהיינו על החוד ממש. היא הסירכא שאין לה מניע ולא כח בגוף. אינה עתידה להתפרק. ואין לה דין קמט כלל. וכבר נהגו הבודקים בזה עפ"י הרב המומחה כמוהר"ר משה אדהאן ז"ל הוא נכון עכ"ל. הכי זכינו בדין דבכפל אף אם יהיה הבשר מקמיט כשר. כיון שהוא על החול ממש אינה עתידה להתפרק. מאחר שאין לה עוד מניע חוצה לה: איברא דה"ן נסת"ר הנחה זו ממ"ש הרב שבת אחים סי' ט"ל משם הכנה"ג הגב"י אות ס"ב בשם בדיקות הרי"פ והרי"ס וז"ל ריאה שנכפלה בשיפולי באיזה מקום שתהיה ונדבקת הטיב, הו"ל כדין סי' מניה וביה. וא"כ לדידן דמכשירין סי' מניה וביה. ה"נ יש להכשיר. ואעג"ב דהתם אם היה הבשר מקמיט טריפה. היינו דוקא אם יש חלוק. אבל אם נדבקה כולה בלי פילוש כשרה. וכ"כ במנהגי המערב סי' ט"ל סכ"א אם הקמט בלי פילוש המנהג פשוט להתיר ע"כ משמע דהא דהתירו בכפל אף אם היה מקמיט. ה"ד באין פילוש. אבל אם יש בו פילוש כנדון הבא לפנינו טרפה. דבודאי מתנתקת כיון שאין כל הכפל דבוק והחוש יעיד על זה והנה כל זה איכא למישמע אפילו היכא דלא נדבק הכפל על הבועה. וכ"ש הוא אם דבוק על הבועה כדאמרינן בסירכה תלויה היוצאת מן הבועה טריפה שפסקה מור"ם בהגה משם ב"י עיי"ש. וכבר כתבנו משם ב"י דדין סי' מניה וביה כדין סי' תלויה. וכ"כ במנהגים שסי' תלויה היוצאת מן הבועה טריפה. אמנם כתב הרב צרור החיים שאם יש בועה ויוצאת ממנה סי' מניה וביה. דכשירה בלא בדיקה למנהגי המערב דסי' אין כאן בועה אין כאן. וכן משמע מהש"ע שכ' סי' ממקום למקום דינה כדין סי' תלויה. וכבר ביארנו דבסי' ובועה כשרה בלא בדיקה למנהגנו עכ"ל. א"כ למנהגי אוראן ותלמסאן דסי' תלויה היוצאת מן הבועה טריפה. ה"ה סי' מניה וביה היוצאת מן הבועה טריפה ועפי' זה הטרפתי בנדון זה. תמהתי על המראה מה שראיתי בהשמטות למנהגים שכתב וז"ל נכפלה הריאה בשיפולי ונסרכה על מקום הכפל טרי' כמנהג שאלוניקי דהוי סי' מניה וביה עכ"ל. דזה אינו אלא למנהג שאלוני' דמטריפין בסי' מניה וביה. כמ"ש בכנה"ג. אבל לדידן דקיי"ל כפסק מר"ן דכשרה. וכ"כ המנהגים בסי' שכ"ד דכשרה אם אין הבשר מקמיט, הוא הדין בכפל כזה דכשר וכמ"ש הרב שב"א הנז"ל. וכ"כ הזב"ת סקט"ו דבא"י דמכשירין סי' מניה וביה כפסק מרן גם זה הכפל כשר היפך ממ"ש. ובודאי איזה תלמיד טועה כתבו ואין לסמוך על זה. וצור ישראל יצילנו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות, אכי"ר החו"פ בסיון המב"ת התרצ"ז ע"ה מסעוד הכהן ס"ט: סימן יט מעשה שבא לפני בשור שדחפו הלוטומובי"ל פתאום דרך הליכתו. ונדרשתי להשיב מה דינו: תשובה. כתב מרן הש"ע ביו"ד סי' נ"ח ס"א נפולה אסורה כיצד. בהמה שנפלה אם היתה עומדת על רגליה כשנפלה. אם יש מכריסה עד המקום שנפלה שם יו"ד טפחים. חוששין שמא נתרסקו איבריה וכו'. והא דבעינן גובה י"ט דוקא כשנפלה מעצמה. או הפילוה אחרים וידעה שרוצים להפילה. אבל אם הפילוה אחרים שלא מדעתה. או אפילו ידעה בכך אלא שהפילוה בבת אחת אפילו בפחות מי"ט חוששין לה עכ"ל. הרי דבנפלה שלא מדעתה. או נפלה בבת אחת אפילו מדעתה לא בעינן גובה יו"ד טפחים אלא אפילו בפחות מעשרה טפחים חוששין לה. אלא דהט"ז והש"ך ז"ל הקשו על דברי מרן המחב"ר כאן אמ"ש לקמן בב"י דבבית המטבחים אין בו משום ריסוק איברים אעפ"י שגבוה י"ט ואפי' שמפילים אותו בכח, וכמ"ש בסעיף ו'. ותי' הש"ך דדעת מרן המחב"ר ז"ל דהא דשרי בבית המטבחים. היינו כדיהבי טעמא הרשב"א והר"ן ז"ל משום דאמודי אמיד נפשיה ונועץ צפרניו בקרקע עד שתגיע לארץ. והיינו בדאית ליה מידי למסרך במקום שמפילין אותו. אבל כאן ביודעת שרוצים להפילה. מיירי בדלית ליה מידי למסרך ולא שייך לומר שנועץ צפרניו בקרקע, ומ"מ היא מתאמצת בכל כחה. ולא הוי נפילה בבת אחת. הלכך בפחות מי"ט שרי. אבל בבת אחת ממש. כגון שמפילין אותו פתאום. הרי אין לו שהות לנעוץ צפרניו בקרקע וליפול בנחת. ולהכי אפי' בפחות מיו"ד חוששין לו