פי אריה ט

לס"ד קשה. ובפרט למ"ש הטו"א בר"ה (ד' כ"ח:) ד"ה עובר עליו כו' שהקשה בהא דיבמות (ד' ה') דקאמר דעשה ול"ת דנזיר קיל דישנה בשאלה הא נזירות שמשון ליתא בשאלה כדאמר בנזיר (ד' י"ד.) וכן במכות (ד' כב) ומ"מ אמר קרא דדחי דהא קרא בכל גווני קמיירי אפילו בנזירות שמשון ותי' הטורי אבן מזה להוכיח דשם ישנה בשאלה קיל כיון דאיכא נזירות דישנה בשאלה יעו"ש א"כ אפי' למאי דמשני דנטלה ע"מ לשלח א"כ קשה נהי דהשתא לא מצי לאפטורי מ"מ מעיקרא מצי לאיפטורי וקיל א"כ לפי"ז אפי' בלא שיטת החו"י ג"כ קשה דהא אינו מחוייב לחזור בהרים וגבעות כמבו' בחולין (קלט). לק"מ דעד כאן לא קאמרי' גבי נזיר הכי היינו משום דבנזיר יש לבטל העשה גם עתה היינו אחר שבא העשה לידו יכול לבטל ע"י שאלה משא"כ גבי שילוח הקן דעתה כשיטול האם והבנים אינו יכול לבטל העשה כלל ותדע דבפ"ק דביצה (ד' ח:) גבי כיסוי הדם ביו"ט פריך הא אין עשה דכיסוי דוחה לעשה ול"ת דיו"ט ומאי פריך משום עשה ול"ת דיו"ט תיפוק לי' דעשה דכיסוי הדם אינו חובת הגוף דלא לשחוט ולא ליכסה א"ו כיון דאחר דשחט אי אפשר לפטור ממנה א"כ ה"נ בשה"ק דאחר שבא לידו א"א לפטור ממנה לא הוי בגדר נזירות כלל דהתם אף אחר שבא לידו אפשר ליפטור ע"י שאלה ומה"ט עד כאן לא כתב הרא"ש דעשה דתפילין עדיף דחובת הגוף משא"כ עשה דמזוזה היינו דמזוזה יכול לפטור גם עתה ממנה ע"י שידור בבית שאולה משא"כ בכיסוי הדם ושה"ק אחר שבא לידו אינו יכול לפטור ממנה

וביסוד קושיית הטורי אבן שהקשה בהא דיבמות (ד' ה.) דמאי פריך והרי נזירות שמשון ליתא בשאלה ומ"מ קאמר קרא דדחי לי' עשה דמצורע עיי"ש

נלע"ד דלק"מ דהנה בנזיר (ד' סא:) גבי עובדי כוכבים אין להם נזירות דפריך ואימא בני ישראל נוזרין נזירות עולם ואין עובדי כוכבים נוזרין נזירות עולם יכול לא יהו נזירים ת"ל איש ומשני ר' יוחנן מי כתיב נזיר עולם ופירש"י מי כתיב בקרא נזירות עולם דקאמרת בני ישראל נוזרים נזירות עולם הא לא גמרי' נזירות עולם אלא מאבשלום עיי"ש. מבואר מזה להדיא דמידי דילפינן מקרא דדברי קבלה לא מצינן למימר דקרא דד"ת מיירי בהכי ומיושב קושיית הטו"א שפיר

ובזה יתיישב ג"כ מה דק"ל לפי מ"ש רש"י במכות (ד' כב.) בד"ה נזיר שמשון כו' דאם הדירו אביו בנזיר ומת אביו דלא מצי הבן למשאל אנזירות אביו כיון דלא הדירו בעצמו ועיין במשנה למלך (פ"ב מהל' נזירות הל' י"ג) יעו"ש א"כ קשה ביבמות דקאמר שאני נזירות דישנה בשאלה להכי קיל עשה ול"ת דידיה א"כ כשהדירו אביו מאי איכא למימר דקרא בכל גווני מיירי אפי' בכה"ג ולמ"ש א"ש דבנזיר שם (ד' ס"א) פריך אימא בני ישראל מדירין בניהם בנזירות ואין עובדי כוכבים מדירין בניהם בנזיר יכול לא יהו נזירים ת"ל איש ומשני הא אמר ר' יוחנן הלכה הוא בנזיר ופירשו תוס' משום דכיון דהלכה הוא למ"מס אין סברא דקרא אתי למעוטי עיי"ש וא"ש ועיין תוס' נזיר (ד' נ"ח) ד"ה הר"ף כו' בסוה"ד מ"ש בשם ר"י מיושב ג"כ קושיית הטורי אבן עיי"ש

וע"ד קושייתנו על המחבר י"ל דהמחבר לשיטתו דכ' בב"י להוכיח עפ"י דברי הזוהר להקדים ציצית לתפילין וכן כתב הגר"א בביאוריו יעו"ש וכן מבואר בס' פרי עץ חיים (שער הציצית פרק ג') בהגהת מה"ר צמח ז"ל בשם הרעיא מהימנא והתקונים יעו"ש ועיין עוד בפרע"ח שער התפילין (פי"א) בהגה"ה עיי"ש ועיין בפרע"ח שער הציצית פ"ג ע"ש ועיין בפרע"ח שער התפילין (פרק יו"ד). ומעתה כיון דעפ"י הנסתר ציצית קדים משום מעלין בקודש ועפ"י הנגלה שניהם שוין למש"כ באורך א"כ אזלי' אחר ד' המקובלים וכה"ג כתב הרדב"ז ח"א (סי' מ"ט) דכ"מ דאינו מוזכר בגמרא ובפוסקים להיפוך אזלי' אחר ד' המקובלים: סעיף ד

וביסוד דברי המחבר לכאורה יש להביא ראיה לדבריו דמצות ציצית קודמת לתפילין מהא דפרק בתרא דברכות (דף ס':) גבי הא דקאמר כי מיתער כו' כי שמע קול תרנגולא אומר הנותן לשכוי בינה כו' כי פתח עיניו לימא פוקח עורים כו' כי תריץ ויתיב כו' כי לביש לימא מלביש ערומים כי זקיף לימא זוקף כפופים כי מתעטף בציצית לימא ברוך אקב"ו להתעטף בציצית כי מנח תפילין לימא אקב"ו להניח תפילין כו' כי משי ידי' לימא אקב"ו על נטילת ידים וכ' התר"י והרשב"א דכל הני לימא כסדרן הוא א"כ מבואר מזה דמתעטף בציצית תחילה והדר תפילין כנלע"ד לכאורה. ושוב ראיתי דיש לדחות זה דהתוס' בברכות (דף יח) וכ"כ התוס' ישינים בשבת (ד' לב:) עיי"ש וכ"כ התוס' בערכין (ד' ב:) ד"ה הכל חייבין ובב"ב (ד' ע"ד.) שכתבו דבימי חכמי התלמוד היו כולן מקיימין מצות ציצית משום דכל בגדיהם היו של ד' כנפות [ונלע"ד דזהו כוונת תוס' בערכין (ד' ב ב) ד"ה אביו לוקח לו תפילין שכ' וגבי ציצית לא נקיט לישנא דלוקח משום דמסתמא יש לו טלית עכ"ד. והיינו משום דכל בגדיהם היו של ד' כנפות כמ"ש התוס' שם ד"ה הכל חייבין כו' יעו"ש] וכ"כ הרא"ש בברכות פ"ב (סי' ה'.) גבי עובדא דר' יונתן ור"ח דאזלי בביה"ק דבימיהם היו כל בגדיהם של ד' כנפות א"כ אין ראי' מזה משום כיון דלא סגי דלא לביש א"כ להכי מצות ציצית קודם משום דא"א באופן אחר משא"כ בזמנינו דמיוחד טלית של מצוה א"כ אפשר תפילין קודם וכה"ג כתב המעדני יו"ט בפ"ב דברכות (סי' יו"ד ס"ק מ') גבי רב דמשי ידי' ומנח תפילין וקרא ק"ש אמאי לא קאמר דמתעטף בציצית משום דפשיטא דכבר נתעטף דאיך יעמוד ערום משום דבזמניהם כל בגדיהם של ד' כנפות ולא סגי דלא לביש