פי אריה י

ציצית מקודם בעת לבישה עי"ש. א"כ ה"נ ונסתר הראי'. ובפרט לגי' הרי"ף והרא"ש דלא הי' להם הגי' בגמרא כי מתעטף בציצית כו' כמ"ש המעיו"ט

איברא דיש להקשות אמחבר והנמוק"י הנ"ל דהנה למאי דאמרי' במנחות (ד' לו.) דמצות תפילין הוא כל היום להיות עליו וכ"כ בשו"ע (סי' ל"ז סעיף ב') מצוותן שיהא עליו כל היום ע"ש והנה הגאון בפמ"ג באשל אברהם (ס"ק ב') מסתפק שם הא דמצותן שיהא עליו כל היום הוא מה"ת או מדרבנן

ולע"ד יש להוכיח דמ"ע מה"ת כל היום ובכל רגע מקיים מ"ע. דברפ"ק דערכין (ד' ג:) קאמר הכל חייבין בתפילין כהנים לוים וישראלים ופריך פשיטא ומשני כהנים איצטריך לי' מהד"ת הואיל דכתיב וקשרתם כו' והיו לטוטפות כו' והני כהנים הואיל דפטירי ממצוה דיד משום חציצה לפטרי נמי ממצוה דראש קמ"ל והקשו תוס' ולא קאמר כדאמר לעיל קמ"ל דנהי דפטירי בעידן עבודה שלא בעידן עבודה חייבין דפשיטא לי' דחייבין לעולם בתפילין של ראש ולא בעי למימר דס"ד דליפטרי מתפילה של יד שלא בעידן עבודה דפשיטא דחייבין עכ"ל התוס'. מבואר מזה דפשיטא לי' להגמ' דמ"ע דתפילין הוא כל היום דהא פשיטא לי' בשלא בעידן עבודה בוודאי חייב בתפילין ואיצטריך לי' לתנא לאשמועינן דחייב בש"ר אפילו בעידן עבודה וכן בתפילה של יד דפטירי היינו בעידן עבודה אבל שלא בעידן עבודה פשיטא לי' דחייב אלמא דאע"ג דאחר עבודה מניח שניהם של יד ושל ראש מ"מ בעידן עבודה צריך להניח של ראש לחוד אלמא דמצוותן כל היום עליו מה"ת דהא התם מדאורייתא קאמר א"כ מזה מוכרח דמ"ע דתפילין כל היום מה"ת ועיין בתר"י רפ"ב דברכות דבור המתחיל האומנין בסוה"ד יעו"ש

ומעתה כיון דמצות תפילין כל היום ובכל רגע ורגע מקיים מצות עשה דחובת הגוף וטלית כד מיכסי בה מחייב בציצית אבל לא רמיא רחמנא עלי' ללבוש לקיים מצות ציצית א"כ האי רגע דמאחר מצות תפילין אחר מצות ציצית עבר אעשה דתפילין א"כ הו"ל להקדים תפילין לציצית מהאי טעמא דכתיבנא

ונ"ל דהנה במנחות (ד' צ"ט) אמר דבק"ש שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש כו' אלמא דאע"ג דכתיב בי' לא ימוש מ"מ מיקרי תמיד בזה ובפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית מקיים קרא דוהגית ועיין בר"ן נדרים (ד' ח'.) א"כ כ"ש בתפילין דכתיב סתמא בוודאי כיון שהניח פ"א ביום יצא מה"ת מ"ע דתפילין. אלא דאם מניח כל היום אזי מקיים בכל רגע מצות עשה אבל אינו מחוייב שיהא כל היום עליו ולא הוה כמו חצי מצוה אלא דבכל רגע מקיים בזה מ"ע אבל עכ"פ כשיניח פ"א ביום יצא י"ח וא"כ דמיא לציצית דהא בציצית כשלובש מקיים מ"ע. אלא דאינו מחוייב וה"נ כיון שמניח אח"כ תפילין יצא י"ח א"כ אי יאחר הציצית לא יקיים זה הרגע מ"ע דציצית וכמו כן בתפילין וכן כתב הלבוש (סי' ל"ז) משום דאמרה תורה סתם וקשרתם אי מניח כל היום איכא בזה מ"ע מ"מ אי מניח אפי' רגע אחת יצא י"ח זכירה וקשירה יעו"ש א"כ הא והא איתא דבאמת מצות תפילין כל היום להיות עליו מה"ת ומ"מ י"ח יוצא אפי' בשעה אחת אלא דאם עליו כל היום מקיים מ"ע בכל שעה ולא דמיא ללולב דמכי אגביה נפיק היינו משום דגבי לולב כתיב ולקחתם בלקיחה כל דהו יצא משא"כ גבי תפילין כתיב נמי והיו לטוטפות משמע הוי' תמידית ומ"מ כיון דלא כתיב ג"כ תמיד משמע דנהי דמצוה איכא מה"ת בכל שעה. מ"מ עיכובא ליכא והא דערכין היינו דאי מניח כל היום מקיים מ"ע [ובזה אתי לי שפיר מה דק"ל בהא דיומא (ד' ז' ב') גבי ציץ דכתיב תמיד דפריך מאי תמיד אי נימא תמיד ממש על מצחו מי לא בעי מיעל לבית הכסא ומי לא בעי מינם אלא מאי תמיד מרצה כו' יע"ש וקשה מאי קושיא לעולם תמיד על מצחו והא דקשה מי לא בעי כו' י"ל דבהנחת ציץ פ"א בבוקר ובערב יצא מ"ע דתמיד כמו גבי לחם הפנים לר' יוסי במנחות (ד' צ"ט) דכתיב ג"כ תמיד ומ"מ קאמר דבהנחת פ"א בבוקר ופ"א בערב מקיים בזה מצוה דתמיד וה"נ ל"ש ומאי פריך אמנם למש"כ א"ש דבשלמא גבי לחה"פ דכתיב תמיד ולא כתיב והי'. משא"כ גבי ציץ דכתיב תרתי והי' על מצחו תמיד א"כ אי ס"ד דבפ"א בבוקר ופ"א בערב סגי לכתוב חדא והי' או תמיד דהא בתפילין דכתיב והיו לטוטפות איכא מ"ע כל היום א"כ כיון דכ' נמי תמיד משמע לעיכובא כל היום ממש בלי הפסק כלל ושפיר פריך מי לא בעי מיעל לביה"כ ומי לא בעי מינם משא"כ גבי לחה"פ דכתיב תמיד לחוד דמיא ממש לתפילין דכתיב והי' לחוד. משא"כ גבי ציץ דכתיב והי' תמיד א"כ שפיר משמע בלי הפסק דאינו יוצא י"ח רק בכל היום בלי הפסק להכי הוכרח הגמ' לומר תמיד מרצה. משא"כ גבי לולב דכתיב לקיחה לחוד דכי אגביה נפיק בי' ומיושב קושיא דהקשינו מהא דיומא אהא דמנחות וא"ש בע"ה]

ובזה אתי שפיר מה דק"ל בהא דערכין (ד' כ"ד.) גבי ההוא גברא דזבנינהו לנכסי' אתא לקמי' דרב יימר אמר להו סליקו לי' תפיליו ופריך מאי קמ"ל מתני' היא המקדש נסכיו מעלין לי' תפיליו ומשני מהד"ת התם הוא דסבר מצוה קעבידנא. אבל לענין זבוניה מצוה דגופי' לא זבין איניש קמ"ל ע"ש וקשה מאי פריך מתני' היא הא טובא קמ"ל דבמתני' הו"א דהא דמעלין לי' תפיליו דווקא בשלא לבשן על ראשו. אבל בשהניחן על ראשו לא מסלקינן לי' משום דכיון דהניחן על ראשו וכשיסלקן יבטל מ"ע דתפילין באותו רגע עד דיפדם. א"כ ה"א דאתא עשה דתפילין ודחי לל"ת דמעילה דהא אפי' בקדשי בה"ב ג"כ חייב קרבן מעילה כמבואר במעילה (ד' ט"ו) ובכמה דוכתי א"כ ממתני' לא שמעינן כלל דיסלקם מראשו ואין לומר משום דאיכא עשה ג"כ דכל היוצא מפיו יעשה דלא גרע מנדר מ"מ קשה הא קי"ל דיש שאלה בהקדש