עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפי אריה

פי אריה פח

Pi Aryeh 88 · פי אריה · free full Hebrew text

Open in the reader →

בלח. משא"כ ביבש ביבש דגם ר' יהודה מודה דבטיל א"כ ממילא ה"ה בדשיל"מ דמטעם מין במינו אתינן עלה להר"ן בטיל יבש ביבש א"כ קשה מפ"ק דביצה (ד' ג') דאמר דביצה שנתערבה אפי' באלף לא בטיל משום דשיל"מ הא הו"ל יבש ביבש ויעויין בנוב"י מה"ת חיו"ד (סי' נ"ג) והנוב"י תי' דהר"ן אינו משועבד לסברת תוס' ביבמות אלא דס"ל להר"ן דאפי' ביבש ביבש ג"כ ס"ל לר' יודא דלא בטיל וה"ה להיתר בהיתר לרבנן וכמ"כ בדשיל"מ יע"ש ויעויין בת' הגרע"א (סי' ר"ח)

ונלע"ד דספיקות של רבינו הנוב"י כך ודאין אעכ"ו דמספקא לי' אי הר"ן ס"ל כסברת תוס' דביבש ביבש מודה אי לאו ודחויי קא מדחי לע"ד ראי' ברורה דהר"ן פליג על תוס' להדיא. ואפי' יב ביבש ס"ל לר' יהודה דלא בטיל. וכדעת ר"ת שבתוס' זבחים (ד' ע"ג.) ובתוס' מנחות (ד' כ"ב:) אחר שחזר בו ר"ת יע"ש. והוא דהר"ן בפ' בתרא דע"ג הקשה אהא דאמרי' שם (ד' ע"ג) דטבל אוסר במשהו משום דכהתירו כך איסורו ל"ל להאי טעמא תיפוק לי' דהו"ל דשיל"מ כדאמרי' בנדרים (ד' נ"ח) וכן הקשו תוס' שם ותירץ הר"ן דמיירי דאין לו טבל ממקום אחר להפריש ואי דיפריש מיני' ובי' זה אינו דהא אמרי' בר"ה (ד י"ג) לכל אין בילה חוץ מיין ושמן א"כ חיישי' כשיפריש יהי' מהפטור על החיוב ואין לו תקנה וה"ל ד' שאין לו מתירין יע"ש. ולפ"ז מוכרח דס"ל דקמח הו"ל יבש ביבש דאי הו"ל לח בלח א"כ הו"ל נבלל יפה וכמ"ש התוס' ביבמות (ד' פ"ב) דלר' יודא דס"ל דמב"מ לא בטיל היינו בלח דנבלל יפה דהו"ל דומיא דדם הפר כו' וקמח הו"ל לח בלח יעו"ש. ואי דס"ל להר"ן כסברת תוס' אם כן הו"ל קמח דומיא דדם הפר ונבלל יפה א"כ גם בקמח יש בילה ומותר להפריש מיני' ובי' וכמ"ש הרא"ש בהל' חלה (סי' ו') וביו"ד (סי' ש"ל סעי' ג') דקמח ה"ל לח בלח ויש בילה ויכול להפריש מיני' ובי' יע"ש ובביאורי הגר"א ז"ל ובמק"א הארכתי בד' הגר"א ז"ל ואכמ"ל]. ומעתה לפמ"ש להוכיח דקמח בקמח יש בילה והיינו כשמערב יפה דאי אינו מערב אפי' ביין אין בילה כדאמר במכות (ד' ד'.) חבית מלאה יין שנפל לים הגדול הטובל שם לא עלתה לו טבילה דחיישי' לג' לוגין שאובין במקום א' דים הגדול קוו וקיימי עיי"ש אלמא דכל שאינו מערב בידים אפי' ביין דיש בילה מ"מ אינו נבלל כשאינו מערב בידים אבל כשמערב בידים מהני ידם וקמח ומי חטאת ואפר פרה וכדמוכח ביומא (ד' נ"ח.) וכמ"ש התבו"ש (סי' כ"ח) דאף דם דסמיך אי מערב בידים מתערב יפה יע"ש והשתא דכיון דקמח בקמח יש בילה אי מערב יפה כמו דם דהתוס' מדמי להדדי ובדם יש בילה אי מערב בידים. א"כ מאי מתרץ הר"ן דא"א לתרום מינה ובה משום דאין בילה הא קמח בקמח הו"ל כמו דם בדם דמהני עירוב בידים וה"נ קמח בקמח להתוס' הנ"ל א"ו דס"ל להר"ן דקמח הו"ל יבש ביבש וכסברת ר"ת אחר שחזר בו ולא מהני בילה דחיישי' שלא תרם מכפי החשבון דתרומה צריכה שיעור ושמא יפריש גם מן הפטור ולא יהיה כולה מן החיוב ולהכי צריך הגמ' לטעמא דכהתירו כך איסורו כדשמואל דחטה א' פוטרת כו' א"כ הא דקאמר דטבל לא הו"ל דשיל"מ מיירי בתרומה טהורה בזה"ב דנאכל לכהנים א"כ חיישי' שמא לא יעלה לפי החשבון דצריכה שיעור משא"כ בתרומה בזה"ז דאינה צריכה שיעור כמבואר ביו"ד (סי' של"א סעי' י"ט) דעומדת לשריפה ושיעורה בכ"ש א"כ ממילא יכול להפריש מינה ובה דכ"ש ודאי יעלה ושפיר הו"ל דשיל"מ וכמ"ש רש"י בר"ה (ד' י"ג:) דאפי' ביבש דאין בילה מ"מ כ"ש ודאי יעלה אלא דחיישי' שמא ליכא לפי חשבון יעו"ש. אלמא דס"ל להר"ן דקמח הו"ל יבש ביבש וכמ"ש. וכן דעת הרמב"ם פי"ג מהל"ת דקמח הו"ל יבש ביבש וכמ"ש המל"מ פ"א ממשכב ומושב (הל' י"ד)

ומעתה שהוכחנו דהר"ן ס"ל דקמח הו"ל יבש ביבש ממילא מוכח דהר"ן ס"ל דגם ביבש ביבש ס"ל לר' יהודה דלא בטיל ולא בעי' דומי' דדם הפר כו' דאל"כ תיקשי קושיית תוס' דזבחים (ע"ג) ובמנחות (ד' כ"ב) מהא דקאמר בביצה (ד' ל"ח) דחטין בחטין לר' יהודה לא בטיל וע"כ דמיירי בקמח והר"ן דס"ל דקמח הו"ל יבש א"כ ממילא מוכח דלהר"ן דלר' יהודא דאף ביבש לא בטיל א"כ מיושב קושיית נוב"י הנ"ל

וביסוד פסק האחרונים ביו"ד (סי' י"ד) דפסקו דאי יש ששים בבשר גידין ועצמות נגד האבר האסור דאיסור יוצא מותר החלב דנגד חלב האסור איכא ס' יש להק' אכתי קושיית המל"מ פ"א מהל' משכב ומושב קושיא אלימתא מד' הרמב"ם שפסק בפ"ה מהל' מא"ס דכיון דעלתה בתיקו בחולין (ד' ס"ט) דהחלב, של הבהמה שיש בה אבר דאיסור יוצא אסור מספק וגם תירוץ הנוב"י הנ"ל אינו עולה מזור דכיון דששים מהני אף להמרדכי וכמ"ש הנוב"י הנ"ל ואין עולה תירוצו אלא לתרץ מדברי המרדכי אבל מדברי הרמב"ם אכתי קשה דאם כן אמאי פסק הרמב"ם דאסור לשתותו מספק הא הו"ל ספק ספיקא דלמא איכא ששים ולכו"ע מותר אף להמרדכי וכמ"ש הנוב"י ואפי' את"ל ליכא ששים דלמא כחלב דעלמא דמי דהא עלתה בתיקו ואיבעי' דלא איפשטא הו"ל ספיקא מעלי' וכמ"ש הפוסקים נהי דאי בודאי ליכא ששים לא מהני מטעם דהו"ל גילגול דרבנן ולא מהני מטעם ספיקא דרבנן וכמ"ש הדרכי משה (סי' נ"ז) ובאחרונים (סי' ק"י) כמו ספק טריפה שנתערבה בדבר דלא בטיל כמו בע"ח וכהר"ל וכדומה לא אמרי' ספק דרבנן לקולא כיון דהאיסור של תורה הו"ל כוודאי וממילא לא בטל

ובמק"א הבאתי ראי' ברורה לזה ממשנה ערוכה פ"ד דטהרות (משנה ט') ספק משקין ליטמא טמא כיצד טמא שפשט את רגלו לבין משקין טהורין ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא (דטומאת עצמן דאוריי' והו"ל ספק טומאה ברה"י) ולטמא (אחרים) טהור כיצד היתה מקל בידו ובראשה משקין טמאין וזרקה לבין ככרות טהורים ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור