פי אריה פא

סעיף ד

ועוד נראה לע"ד להוכיח דהמהרש"ל ביש"ש ובהגהת בדיקות מהרש"ל דס"ל דאיכא תולעים דפרשי מחיים והוא דהנה היש"ש (בסי' נ"א) כתב וז"ל מצאתי כתוב בליקוטים של הלכות בדיקות שמעתי אני הקטן שיש מקומות שנוהגין שמיד אחר שחיטה בודקין בדיקת פנים בעוד שהבהמה שוכבת על הארץ טרם שמפשיטין אותה וגם בודקין הריאה בדיקת חוץ וכוונתם לחומרא בשביל אותן התולעים עכ"ל היש"ש ובהגהת בדיקת מהרש"ל (והביאם הכנה"ג והבית אפרים ס"ק ע"א) מבואר יותר שכ' וז"ל וכוונתם לחומרא בשביל אותן התולעים שאם אז נמצא מוכח מילתא שבעוד שהיא חי' פירשה וטריפה לאפוקי נפשין מס' איסור דאורייתא כי לשם שכיחי אותן התולעים עכ"ל מהרש"ל מבואר מדברי מהרש"ל להדיא דהא דקאמר דמורני לאחר שחיטה פירש דלא כהראב"ן דהו"ל ודאי אלא דאיכא מיעוט תולעים דפרשי מחיים ורובא דאפשר לברר צריך לברר כדאמר בריש חולין בדאיכא קמן צריכין למיבדקי' אי יודע הל' שחיטה ולע"ד דס"ל למהרש"ל דלא כהמגן אברהם (סי' תל"ז) דס"ל דדווקא בחזקת איסור שאינה זבוחה צריך לברר ברובא. אבל בשאר טריפות לא בעינן לברר אפי' היכא דאפשר לברר יע"ש במג"א ומהרש"ל לא ס"ל הכי דאי דס"ל למהרש"ל דלהכי צריכין כאן לבדוק ולברר דהני תולעים מחיים פירשו משום דהו"ל ספק השקול ומדינא אוקמי' אחזקה אלא דלחומרא בדקינן זה אינו דא"כ אמאי אמרי' דמורני לאחר שחיטה פירש ומהרש"ל בעצמו ס"ל דבס' השקול לא מוקמי' אחזקה אם לא דשכיח להיתר והביאם הש"ך (סוס"י נ"ג סוס"ק ט"ו) והט"ז שם (ס"ק ט') שכ' וז"ל כתב רש"ל דאם יש לו איזה דבר לתלות שנעשה אחר שחיטה תלינן בו ומביא ראי' מד' הר"ן פ"ק דחולין כו' עכ"ל והוא מד' מהרש"ל באו"ש (סי' מ"ה) וכן כתב היש"ש (בסי' נ"א) וז"ל ומ"מ נראה היכא דליכא לבטל הטריפות במה לתלות הוא דמחמרינן אבל היכא שנראה בעינים לתלות בענין שנעשה לאחר השחיטה תלינן בה וכ"כ הר"ן בריש חולין בשם הר"ר יונה עכ"ל היש"ש. מבואר מדברי המהרש"ל באו"ש וביש"ש דס"ל כשי' הסוברים דבספק השקול אסור מספיקא ולא מוקמי' אחזקה א"כ ע"כ במורני דקאמר לאחר שחיטה דהיינו דאיכא רובא להיתר דרוב תולעים לאחר שחיטה פרשי ומיעוט תולעים מחיים וס"ל למהרש"ל דרובא דאפשר בקל לברר מבררינן ודלא כהמג"א (וכבר הארכתי בד' המג"א אלו בתשובה אחת ואכמ"ל) עכ"פ מבואר מד' המהרש"ל דס"ל להדיא דלא כהראב"ן דס"ל דודאי לאחר שחיטה פירש אלא דרובא הכי הוה. אבל איכא מיעוט תולעים דפרשי מחיים [וצ"ע דבלא"ה צריכין בדיקת פנים כמבואר בסי' ל"ט סעי' י"ג וצ"ל דהא דבעי' מיד משום תולעים

] ובזה יתבאר לן מחלוקת מהרש"ל ביש"ש סי' נ"א ומהר"ם לובלין והביאם הש"ך (סי' ל"ו ס"ק או על הנקב שמוכח שהנקב בא מהתולעת שניקבה וצריך למצוא דווקא בכל נקב ונקב או עליו ולא רחוק מהנקב יע"ש ומהר"ם לובלין חולק אכל זה ומסיק דאפי' אם נמצא התולעים בחוץ על הריאה יש להכשיר וא"צ לדקדק שיהיה התולעים נמצאים דווקא על הנקב או בסמוך לו ממש כי מי יוכל לצמצם כזה אלא כיון שאנו מוצאין התולעים בפנינו על הריאה יש הוכחה גלוי' שהנקבים ע"י מורנא כו' וכתב הש"ך ראיה ממאי דכתבו הפוסקים דבזאב אפי' שלא במקום שיניו תלינן כולהו בזאב. ונלע"ד דפלוגתת מהרש"ל ומהר"ם לובלין תליא בהכי דמהרש"ל לטעמי' דס"ל דלאו ודאי לאחר שחיטה פירש: וכיון דאיכא מיעוט תולעים דפרשי מחיים א"כ לא דמיא לזאב דבזאב אי נימא דכל הנקבים באו ע"י זאב הו"ל ודאי אחר שחיטה משא"כ במורני דהו"ל כעין ס"ס להחמיר דלמא הני נקבים לאו ממורנא באו וא"כ בודאי מחיים וכמו שיתבאר בסמוך ואת"ל ממורני הלא במורני גופא איכא מיעוט תולעים דפרשי מחיים וא"כ נימא סמוך מיעוטא לפלגא והו"ל רובא לאיסור והיינו דנימא סמוך מיעוט תולעים דפרשי מחיים לפלגא דספק השקול דהני נקבים לאו ממורני ואי לאו ממורני הו"ל ודאי מחיים וא"כ הו"ל כעין ס"ס להחמיר וכה"ג כתבו התוס' בנדה (ד' י"ח.) גבי שליא בבית יע"ש ודלא כהריב"ש בת' סי' שע"ב דס"ל דלא אמרי' סמוך מיעוטא לפלגא אלא היכא הוא דהפלגא הוא בטבע אבל לא בס' השקול דהוא במקרה יע"ש ובסדרי טהרה (סי' קפ"ז) יעו"ש וכבר הבאתי ראיות ברורות מכמה מקומות מד' התוס' בש"ס דלא ס"ל להתוס' האי סברא דהריב"ש והארכתי לעיל (סי' ח') יע"ש. ועוד נ"ל ברור דאף לשיטת הריב"ש הנזכר דלא מצרפינן מיעוטא לפלגא דספק השקול למהוי רובא היינו להקל אבל להחמיר בודאי מצרפינן דהא בודאי לא הוה ספק השקול ולמימר נשחטה בחזקת היתר עומדת דהא בהאי צירופא מ"מ מיחשב שכיח לאיסור טפי וכל היכא דשכיח לאיסור לא מוקמינן אחזקה לכו"ע ט"ז) דמהרש"ל פסק דדווקא שנמצא התולע בתוך הנקב א"כ להכי ס"ל למהרש"ל דבעינן התולע בנקב או בסמוך לו דהו"ל הוכחה גלוי' ומבוארת דהנקבים נעשים ע"י מורני וסמכי' ארובא דלא"ש פירש. אבל אי רחוק מהנקב א"כ הו"ל כעין ס"ס להחמיר דסמכינן מיעוט דמחיים פרשי לפלגא דס' השקול דלמא הני נקבים שלא מחמת מורני והו"ל שכיח לאיסור עכ"פ. ואין לומר דאיכא רובא להיתר דלמא הני נקבים מתולעים מרובא דלאחר שחיטה פרשי ואפי' אי נימא דהני נקבים שלא מחמת מורני דלמא לאחר שחיטה ניקב זה אינו דהא הפוסקים יהבי סימנא בנקבים שע"י תולעים דג"כ הם פתוחים ועגולים ואדומים סביב דבכה"ג ליכא למיתלי בנקבים לאחר שחיטה בלא תולעים יע"ש וכמבואר בתשובת הב"ח והובא באחרונים א"כ הכא הו"ל רובא לאיסור וכעין ס"ס להחמיר וכדכתיבנא כנלע"ד לדעת מהרש"ל

ומהר"ם לובלין ס"ל דבמורני ודאי לאחר שחיטה