פי אריה פ

הו"ל חסרון ידיעה אלא ודאי דהו"ל ספק חסרון ידיעה לכל העולם או דלא הו"ל ספק חסרון ידיעה כלל א"כ הדרא קושיא לדוכתי' ואין לומר דהו"ל תרי רובי רוב בהמות כשירות ורוב במשמוש ידא דטבחא זה אינו דהתם נמי גבי נשבר הגף הו"ל תרי רובי רוב בהמות כשירות וס"ס דעדיף מרוב ולא גרע מתרי רובי ומ"מ לא מהני בחסרון ידיעה דלא מצטרף לספיקא דדעת שוטים היא זו וא"כ אי הוה באינקב ריאה שלא במקום משמוש ידא דטבחא ספק חסרון ידיעה לא מהני רובא דמשמוש ידא דטבחא וכדכתיבנא. ויש לומר דבאמת להרא"ש בעצמו ס"ל דבס"ס בחסרון ידיעה מהני ודלא כהמחבר סי' נ"ג ולהמחבר באמת הא דמהני במקום משמוש ידא היינו דס"ל דלא הוה ספק חסרון ידיעה כלל

ועוד יש לומר דלהכי בעינן במשמוש ידא דטבחא היינו דבשלא במקום משמוש ידא דטבחא בעינן לברורי ולדמוי' ולאקופי כמבואר בחולין (ד' נו"ן.) וביו"ד (סי' ל"ו ובסי' נו"ן) והכא במשמוש ידא דטבחא לא בעינן לאקופי והיינו דהו"ל תרי רובי להיתר לא בעינן לאקופי ולהרא"ש באמת אי נאבד היכא דאינקב שלא במקום משמוש יד"ט ולא הספיק לאדמויי ולאקופי כשירה דלהרא"ש בס' השקול מוקמי' אחזקה וס"ל להרא"ש דבס"ס ג"כ לא צריך לברורי ועיין ביו"ד (סי' ק"י) יעו"ש ואכמ"ל ואי אקפי ולא היה שוה ש"מ דיותר שכיח ומסתבר דמחיים נעשה וטריפה

ולפ"ז מוכרח דרש"י והרא"ש דס"ל דאין סירכא בלא נקב למש"כ ע"כ בנמצא נקב שלא במקום משמוש ידא דטבחא הו"ל ספק השקול ובמקום משמוש ידא דטבחא מהני דהו"ל רובא בהאי נקב ומאי דלא מהני להרא"ש לטעמי' דס"ל דבס' השקול מוקמינן אחזקה היינו חד מתרי טעמי דכתיבנא או דמשום דהו"ל ספק חסרון ידיעה ולא מצטרף לספק וכמ"ש ומאי דמהני במקום משמוש ידא דטבחא היינו דס"ל להרא"ש דמהני ס"ס בחסרון ידיעה וכדעת או"ה וכפסק הרמ"א יו"ד (סי' ק"י) וכמו דמהני בס"ס חסרון ידיעה ה"נ מהני ברוב דבהאי נקב במקום משמוש ידא דטבחא הו"ל רובא להיתר וכמ"ש או כמ"ש לעיל דס"ל להרא"ש באמת דאפי' שלא במקום משמוש ידא דטבחא אי לא הוה ס' חסרון ידיעה אוקמי' אחזקה אלא דכיון דאפשר לאקופי ולדמויי ולברר אי דמיא לנקב שעושין אחר שחיטה בודאי הו"ל לאחר שחיטה ואי לא דמיא מסתמא מחיים כיון דלא דמיא א"כ שלא במקום משמוש ידא דטבחא צריכין לאקופי ולדמויי דהא קי"ל ברובא דאיתא קמן צריך לברר (ודלא כהמג"א (סי' תל"ז) שכ' דבשאר טריפות לא בעי' לברר ברובא ולקמן יתבאר עוד] והכא אע"ג דרוב בהמות כשירות כיון דאפשר לברר צריכין לברר ובאמת אי נאבד בלי בדיקה כשירה להתוס' והרא"ש דס"ל דבס' השקול מוקמי' אחזקה אבל במקום משמוש ידא דטבחא דהו"ל תרי רובי רוב בהמות כשירות ורובא בהאי נקב דרגלים לדבר דנעשה מכח הטבח אז לא צריכינן לברורי כדמשמע מד' הגמ' והפוסקים (סי' נ"ו וסי' נו"ן) דבמקום משמוש ידא דטבחא לא צריכין אנו לאקופי ולדמויי משום דהו"ל תרי רובי וכמו בס"ס לקמן (סי' ק"י) אין צריך לברר לדעת התה"ד יעו"ש ואכמ"ל

נמצא לשי' הסוברים דבס' השקול לא מוקמי' אחזקה רק דבמקום משמוש ידא דטבחא דהו"ל רובא בהאי נקב גופי' וכן לשי' רש"י והרא"ש וסייעתם דאין סירכא בל"נ מוכרח ג"כ דבלא מקום משמוש ידא דטבחא הו"ל ספק השקול בנמצא נקב וכמ"ש ורק במקום משמוש ידא דטבחא הו"ל רובא להיתר ומ"מ קאמר לישנא דתלינן. ומינה דבמורני לא קאמר כהאי לישנא דתלינן בלישנא דספיקא רק בלשון ודאי לאחר שחיטה פירש ש"מ דהו"ל ודאי דהכין קים להו לחז"ל מהני טעמי דכתב הב"י וכמ"ש לעיל אבל לשיטת הסוברים דבס' השקול מוקמי' אחזקה ולא ס"ל דאין סירכא בל"נ א"כ אין הכרח דבמקום משמוש ידא דטבחא הו"ל רובא ולאוכוחי דמינה במורני הו"ל ודאי דיש לומר כמ"ש הש"ך סוס"י נ"ה והפמ"ג בפתיחה להל' טריפות ובסי' נו"ן בשפ"ד דלולא הסברא דמשמוש ידא דטבחא הו"ל רובא לאיסור דמחיים דהולכת אנה ואנה אבל במקום משמוש ידא דטבחא הו"ל ספק השקול ומוקמי' אחזקה וכמ"ש הפמ"ג וכמ"ש לעיל א"כ לפ"ז אין הכרח מהגמ' דבמורני ודאי לאחר שחיטה דלעולם יש לומר דאינו אלא רובא לאחר שחיטה פירש אבל מיעוט תולעים איכא דפרשי מחיים ומה דלא קאמר לישנא דתלינן במורני. משום דבמקום משמוש ידא דטבחא אינו אלא ספק השקול וכמ"ש קאמר לישנא דתלינן דהו"ל ספיקא משא"כ בתולעים דהו"ל רובא דלאחר שחיטה קאמר לאחר שחיטה פירש ולא קאמר תלינן אבל מ"מ יש לומר דמיעוט תולעים דפרשי מחיים. וכיון דמיעוט תולעים פרשי מחיים לפי"ז יש פנים לדברי הבית אפרים בהלכה. דאע"ג דרוב תולעים פרשי לאחר שחיטה הכא כיון דנמצא נקודות אדומות ותחתיהן תולעים הו"ל רגלים לדבר דהני תולעים מחיים פרשי כיון דאיכא מיעוט תולעים דפרשי מחיים דאין הכרח מהגמ' דודאי לאחר שחיטה פירש ומה דכתב הרמב"ם חזקה לאחר שחיטה פירש היינו דהו"ל חזקה הבא מכת רוב וכמו חזקה דמן הפרוזדור בנדה (ד' י"ח) דתנן התם במתני' ומפרש בגמ' דהו"ל רוב דרוב דמים מן המקור וקתני לישנא דחזקה אבל לא ודאי והיינו די"ל דהרמב"ם ס"ל כשי' התוס' וסייעתם דבס' השקול מוקמי' אחזקה ולדידהו כבר כתבתי דאין הכרח מהגמ' דהו"ל ודאי וכדכתיבנא וכן משמע מהש"ך סי' ל"ו שכ' בטעמא דרגמ"ה דאם אינן יוצאין מחום השמש ש"מ דהני תולעים פרשי וניקבו מחיים יע"ש אלמא דס"ל להש"ך דאיכא תולעים דפרשי מחיים ולקמן יתבאר דכן דעת המהרש"ל ביש"ש דאיכא תולעים דפרשי מחיים וא"כ לפ"ז לכאורה ד' הבית אפרים אין לדחות בשתי ידים וזולת דעת הראב"ן דס"ל דהו"ל ודאי לאחר שחיטה וכיון דמהרש"ל והש"ך בתראי ולא ס"ל לודאי לכאורה שיש להחמיר כדעת הבית אפרים: