פי אריה עו

לחזקה דלא ילדה אלמא דאפי' מיעוט העומד נגד הרוב גם כן מצטרף וכ"כ התוס' שם דמיעוט שאינן מומחין הוה מצרפינן לחזקה דאינה זבוחה אם לא משום דמיעוט שאין מומחין הו"ל מיעוטא דמיעוטא ובשלמא מיעוט דאין מתעברות לחזקה דלא ילדה אפשר משום דהו"ל בחד סוג אבל מיעוט אינם מומחין דהוא אינו בסוג עם החזקה כמ"ש לעיל ומ"מ ס"ל להחמיר דמצטרפי וכן ס"ל להרבה ראשונים יעויין בשעה"מ (פ"ג מהל' יבום וחליצה) י"ל דשאני הכא דאיכא תרי רובא רוב כשירות הן ורוב מומחין וכן רוב כשירות ורוב ע"י צמאון בטיל ליה כל מיעוט דהו"ל כל מיעוט מיעוטא דמיעוטא א"כ נמצינו למדין דלהרשב"א בוודאי אי נאבדה כשירה משום דכל מיעוט נגד הרוב ואפי' לשי' תוס' בכורות ג"כ משום דבצירוף רוב כשירות הו"ל כל מיעוט כמיעוטא דמיעוטא [זולת הסברא דהו"ל תרי קולי ולא מקלינן כמ"ש לעיל סעי' ב') ובמק"א הארכת בזה להרב הנ"ל] ויתר הדברים הארכתי בתשובה במק"א כ"ד הדוש"ת באהבה: סימן ט שאלה

ריאה שנמצא בתוכה תולעים והעור לא ניקב מבחוץ רק שהעור במקום התולעים אדום כמין נקודות אדומות ותחת הנקודות נמצא נקבים ובתוכם תולעים אכל העור מבחוץ שלם רק נקודות אדומות כמ"ש. וכשנופחין הריאה יוצאין המורני דרך הנקבים מה דינו אי יש לחוש שמא ניקבו התולעים בחיי הבהמה וקרום שעלה מחמת מכה הוא אי לאו

תשובה בע"ה הבית אפרים (סי' ל"ו סעיף נ"ח) כתב וז"ל אם נמצאו נקודות שחורות בריאה ויש תולעים תחתיהן טריפה ויראה לי שאף אם יש נקודות אדומות ואנו בודקין במקום הנקודות ומוצאים שיש נקבים במקום הנקודות ובתוכם תולעים אעפ"י שהתולעים יוצאין משם ע"י שנופחין הריאה יש להטריף שנראה שהתולעים עשו כאן נקבים מחיים ועי"ז באו נקודות אלו שיש כאן קרום מחמת מכה ומה שיצאו תולעים דרך שם ע"י נפיחת הריאה לפי שהקרום שמחמת מכה נסתר מחמת הנפיחה ומצאו להם מקום לצאת עכ"ל וברא"פ כ' וז"ל ויראה לי כו' בשפ"ד (סוף ס"ק י"ח) כ' וז"ל פ"א בא אלי ריאה מליאה נקודות שחורות הרבה ואמר הבודק כי מחמת מורני שיש תחתיהן והראה בחוש שכן הוא ואמר שכשירה היא ואני אומר דטריפה דתלי' שניקבו מחיי' וקרום שעלה מחמת מכה הוא או מראה פסולה כו' מ"מ מראין הדברים שתולע ניקב וקרום העלה או דליקוי כ"כ וסופו ליפסוק א"כ אין להאמין לבודק ההוא שאמר שכן דרך כל הריאות וכבר ידעת מש"כ הרשב"א בתשובה כי שקר בימינם כו' עכ"ל והדין עמו כי דבר פשוט הוא לע"ד דטריפה ואפי' בנקודות אדומות כה"ג יש להטריף ונפלאתי על מה שכ' בזבחי טובי' וז"ל ועוד סימן שיש לריאה נקודות חברבורות אדומות ונקבים בתוכם ומעשה בא לידי בק' ליסא ואמרתי לנפח הריאה היטב היטב ויצאו מן הריאה הרבה תולעים והכשרתי עם הסכמת מוהר"ר יצחק אב"ד דק' הנ"ל עכ"ל והביאו באוהל ישראל ופשטות הדברים שלא היו נקבים פתוחים רק שבמקום הנקודות פתחו ומצאו תחת הנקודות נקבים ותולעים בתוכם ובזה לא ידעתי טעם ההיתר כלל כו' ואין לומר כיון שאין נקב לפנינו הנקודות האדומות לבד אין מטריפין דמראה אדומה מראה כשירה הוא דזה אינו דבכה"ג שיש נקב תחת הנקודה עם תולע גרע טפי ממכה בדופן כנגדו ורגלים לדבר שהתולע ניקב מחיים ועלה קרום מחמת כה ומחמת זה באו הנקודות אדומות או שהתולע התחיל לנקוב בו ונלקה מחמת זה וסופו לרקוב ולנקוב ואין האדמימות בתולדה ופשוט הוא שאין זה מועיל מה שיצאו כשנופחין הריאה דכיון שאין הנקב פתוח ע"כ שלא נתחדש לאחר שחיטה ולע"ד זה גרע ממכה שבצלעות עכ"ל הראש אפרים

ומפני שזה הפסד ממון ישראל וגם שאלתי לבודקים מובהקים ואמרו שלא שאלו ע"ז מעולם לרב ומורה ומנהגם פשוט להתיר כי כמה פעמים בא מעשה כזה לידם דנמצא נקודות אדומות אומרים שזה סימן שיש מורני תחתיהן ונופחין הריאה והתולעים יוצאין מהנקודות ולא שאלו ע"ז מעולם כי הדבר להם בפשיטות להתיר ע"כ אמרתי לעיין בהך מילתא מאין יצא הדבר להתיר וכ"ז רק להעיר לב המעיין: סעיף א

גרסינן בחולין (ד' מ"ע:) אינקבא ריאה במקום משמוש ידא דטבחא תלינן או לא תלינן ר"א בר נתן אומר תלינן מר זוטרא אמר לא תלינן והלכתא תלינן כו' דהא תלינן בזאב מורני פליגי ריב"ד ורבנן חד אמר קודם שחיטה פירש וחד אמר לאחר שחיטה פירש והלכתא לאחר שחיטה פירש עכ"ד הגמ' ויש לתמוה מה דנקיט הגמ' גבי אינקב במקום משמוש ידא דטבחא לישנא דתלינן בין בהפלוגתא ובין בהלכתא הכל בלשון ספיקא רק משום דתלינן וגבי מורני לא אמר בהאי לישנא ושני בלישנא ונקיט בין בפלוגתא ובין בפסק הלכה לשון לאחר שחיטה פירש ולא לישנא דתלינן

ע"כ נלע"ד להוכיח מד' הגמ' דקים להו לחז"ל דא"א לתולע לנקוב מחיים מאיזה טעם שיהי' כמו שיתבאר לקמן אי"ה וודאי לאחר שחיטה פירש ולית בה שום ספיקא וספק ספיקא כלל וכלל ולע"ד מזה יצא להרמב"ם ז' ז"ל (פ"ז מה"ל שחיטה) שכ' תולעת כו' חזקתה לאחר שחיטה תינקוב ותצא עכ"ל וגבי נקב במשמוש ידא דטבחא כתב הרמב"ם וז"ל תולין בידו ואומרים מיד הטבח ניקבה ע"כ. והיינו כמ"ש דגבי משמוש ידא דטבחא אמר הגמ' לישנא דתלינן