פי אריה עב

י"ח) בתוס' ד"ה שליא כתבו דהוה ס"ם כה"ג משום סמוך מיעוטא לפלגא כו' וזהו הטעם של הרוקח הביאו הש"ך (סי' שע"א) אשת כהן שמעוברת מותרת ליכנס באוהל המת דס"ס הוא ס' נפל כו' אע"ג דרוב יולדות בני קיימא מ"מ סמוך מיעוטא דנפלים לפלגא דנקיבות וא"כ בנ"ד [בדין של הרמ"א שם קפ"ז] נמי אפשר לומר הכי כיון דהוא ס' השקול אם הוא מן המכה או לא סמוך מיעוטא דמן הצדדין לפלגא להך פלגא דמכה וא"כ הוה רובא להתירא הגם שבתוס' כתובות לא ס"ל כן מ"מ דבריהם שבנדה מוכרחים מהראיות שהביאו מש"ס כה"ג דהוה ס"ס ובפני יהושע בכתובות הרגיש על דבריהם שם אמאי לא נימא סמוך מיעוטא לפלגא כו' ונעלם ממנו שקושיא זו נאמרה בתשובת הריב"ש (סי' שע"ב) ומ"ש הריב"ש לחלק בין הך פלגא דמחצה זכרים ומחצה נקיבות דהו"ל פלגא בודאי דהוא פלגא בטבע דכן יסד מלכו של עולם משא"כ בין שאר פלגא דס' השקול מאן לימא לן דהו"ל פלגא בודאי כיון דאינו בטבע א"כ להכי לא אמרי' סמוך מיעוטא לפלגא דס' השקול יע"ש בריב"ש והוא סותר ד' התוס' בנדה שכ' דאף בס' השקול דעלמא דלאו בטבע ג"כ אמרי' סמוך עכתו"ד הס"ט. א"כ לפי ד' הריב"ש בנ"ד ג"כ הו"ל כמו פלגא בטבע דהא הר"ן כתב דיש נקבים המעלים סתימה והדבר מסור למי שאמר והי' העולם כמ"ש א"כ הו"ל פלגא בטבע דהטבע מעלות סתימה משום קיום המין ולא דמיא לפלגא דלא יצא רוב הולד דאינו אלא במקרה ולא בטבע משא"כ בנ"ד דה"ל בטבע א"כ לפי"ז בנ"ד אף התוס' כתובות והש"ך מודו בנ"ד דמטעם סמוך הו"ל רובא דהאי פלגא דיש נקבים המעלים סתימה הו"ל בטבע ולא במקרה [אך יש לומר דע"כ לא ס"ל להריב"ש דהיכא דלאו במקרה רק בטבע אמרי' סמוך היינו דגם המיעוט הוא בטבע כמו מיעוט דנפלים משא"כ בנ"ד דהמיעוט דבחוזק לאו בטבע ועיין]. אבל לע"ד דבלא"ה ד' הריב"ש יש לי לדון בזה ולהוכיח מד' התוס' בהרבה מקומות דלא ס"ל האי כללא דהריב"ש והוא

יסוד ד' הריב"ש תמוהים לע"ד דהתוס' בעירובין (ד' ו'.) בשם הר"ר שמעי' שכ' דמצינן למימר דבידי אדם נמי א"א לצמצם והא דפרוץ כעומד מותר משום דהו"ל כעין ספק ספיקא דלמא עומד נפיש ואפי' לא נפיש ושווי כהדדי מותר יעו"ש וע"כ כוונת תוס' דמטעם סמוך הוא דנסמוך מיעוטא דשוין לפלגא דלמא עומד מרובה א"כ מבואר דאע"ג דהאי ס' השקול דלמא עומד נפיש במחצה שם לא הו"ל בטבע דכן יסד מלכו של עולם מ"מ ס"ל לתוס' בפשיטות דאמרי' סמוך והיינו דמ"מ רוב צדדים להתיר וה"נ דהו"ל רוב צדדים להתיר וראי' דלא כהריב"ש

עונ"ל להביא ראי' דלא כהריב"ש מד' התוס' פסחים (ד' ז'.) גבי מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר משום דרוב אוכלי בשר בירושלים ממעות מעשר הן וכ' רש"י ואע"ג דאיכא למימר דמיד המוכר נפלו וחולין ספק איסורא לחומרא והקשו תוס' דאכתי נימא סמוך מיעוטא דחולין דשאר מעות לפלגא דשמא מיד המוכר נפלו והו"ל רובא להתיר יע"ש אלמא להדיא דס"ל לתוס' בפשיטות דלא כהריב"ש

עונ"ל להביא ראי' מד' התוס' בכורות (ד' ט'.) ד"ה זכר כו' שהקשו נימא סמוך מיעוטא דבת אחת יצאו לפלגא דנקיבה קודמת והו"ל זכרים מיעוטא כו' יע"ש והנה האי פלגא דנקבה קודמת לאו בטבע אלא במקרה דלאו לקיום המין הוא הא דנקבה קודמת רק במקרה דלפעמים נקבה קודמ' ופעמים זכרים קודמים וה"ל ממש כפלגא דס' השקול דיצא רוב הולד גבי שליא דהו"ל במקרה וה"נ כן הוא דדווקא בפלגא או זכרים או נקיבות הנולדות בעולם הו"ל שפיר בטבע לקיום המין משא"כ האי פלגא אי נקיבה יצאה קודמת אינו אלא במקרה דהא אינו בהכרח בטבע. ומ"מ כתבו תוס' דאמרי' בכה"ג סמוך מיעוטא דיצאו בבת אחת לפלגא דס' השקול דתרווייהו לאו בטבע רק במקרה ודלא כהריב"ש ועיין בברכות (ד' נ"ג.) גבי היה מהלך חוץ לכרך יע"ש ואכמ"ל

והשתא דהוכחנו מד' תוס' נדה ומד' תוס' עירובין ומד' תוס' פסחים ומד' תוס' בכורות דאפי' ספק א' אינו ס' השקול ולאו בטבע ג"כ מהני מטעם סמוך. אפי' ספק במקרה. א"כ בנידון התבו"ש דסירכא כסדרן ומנהגינו למטה מחציין דווקא א"כ חד ספק השקול דלמא הסירכא הוא לאו הפשטת ליחה רק סירכא גמורה שהתחילה להתהוות דהיום ניקבה דיש נקבים שמעלים סירכא ואם היינו יודעים איזה נקב המעלה סירכא וסתימה הוה באמת כשירה אפי' לא סתמה עדיין כמ"ש הר"ן א"כ שפיר הו"ל ספק דלמא סירכא בת יומא וסופה בג' ימים להתקשות ומיעוט דאינן בקיאין במיעוך וניתקה בחזקה אע"ג דרוב בקיאין הן מ"מ מיעוטא דאינן בקיאין הוה דאל"כ לא מצטרך בדיקה אחר כך כמ"ש לעיל א"כ הו"ל סמוך מיעוטא לפלגא והו"ל רובא ואף שד' תוס' כתובות (ד' ט') והש"ך מבואר דס' א' שאינו שקול אינו מצטרף לס"ס מ"מ כיון דהרבה מקומות בתוס' לא ס"ל האי כללא והסכים הס"ט לזה יש להקל [ולא הוה ס' חסרון ידיעה דכיון דהדבר מסור למי שאמר והיה העולם כמ"ש הר"ן א"כ ליכא בעולם יודע להבחין אי האי סירכא מאותן סירכות דהפשטת ליחה וכה"ג כ' בבית אפרים ס"ק ל"ב]

אמנם ראיתי להשיטה מקובצת לכתובות (ד' ט'.) שהקשה קושיית הריב"ש הנזכר על תוס' כתובות הנ"ל אמאי לא נימא סמוך מיעוטא דאונס לפלגא דאינה תחתיו והו"ל רובא כמ"ש הריב"ש והפני יהושע ותירץ השיטה מקובצת דע"כ לא אמרי' סמוך לפלגא היינו היכא דהמיעוט עם הפלגא הם מענין א' ע"כ ראוי להצטרף עם הפלגא דרך משל סמוך מיעוטא דמפילות לפלגא דנקיבות ממילא המחצה דזכרים אינו אלא מיעוט וכן בנדמה ונקיבות דכל הני לאו זכרים נינהו וכן בשליא מיעוט שליות בלא ולד כלל ומחצה שליות דלא יצא רוב