פי אריה ז

אמנם למ"ש א"ש דכיון דמרובה בגדים עובד ומשוח שעבר אינו עובד הו"ל מרובה בגדים תדיר יותר וגם מרובה בגדים הוא מקודש כמשוח שעבר כמ"ש. וכה"ג כתב הנמוק"י בעצמו (שממנו מקור דין המחבר אלו) בשם רב האי גאון בהלכות קטנות) דמאן דרמי חוטי דכיתנא בגלימא דכיתנא עובר משום לא תשא וכ' וטעמא דמילתא משום דכיון דאסרו לסדין תכלת הו"ל כמו שאינו ראוי לתכלת ופטורה אף מן הלבן וכ"כ רש"י ז"ל וכן העלה הריטב"א עכ"ד אלמא דכיון דגזרו חכמים סדין בציצית משום כסות לילה א"כ אינו ראוי לתכלת וכיון דאינו ראוי לתכלת אינו ראוי ללבן אע"ג דתכלת אינו מעכב את הלבן מ"מ ראוי לתכלת בעינן וכיון דמדרבנן אינו ראוי לתכלת הו"ל כמו שאינו ראוי מה"ת וכיון דאינו ראוי לתכלת אינו ראוי ללבן ומוכח להדיא דה"נ כיון דרבנן אסרו לתפילין בלילה משום גזירה הו"ל כמו שאינו ראוי מה"ת ועיין מל"מ פ"ז מהל' תרומות ועיין סוכה (ד' כ"ג) גבי סוכה ע"ג אילן יע"ש ועיין ת' הגרע"א (סי' ה') ועוד (סי' קנ"ד) ויעויין ב"ב (ד' כ') בבן שמונה דאינו ראוי לטלטל מדרבנן ממעט בחלון לענין טומאה יע"ש ויש בזה אריכות דברים ובתש' אחרונים ואכמ"ל ועיין תוס' פסחים (ד' ל"ד) מ"ש בשם רב ניסים גאון עי"ש וי"ל ומיושב קושיות השאגת אריה והטורי אבן בעז"ה: סעיף ג

עוד הקשה הש"א ז"ל אנמוק"י והטור והמחבר שכ' בטעמא דציצית קדים משום דתדיר הא כיון דתפילין מקודש משא"כ ציצית דחשיב במגילה (ד' כ"ו) ציצית תשמישי מצוה ונזרקין משא"כ תפילין תשמישי קדושה ונגנזין אם כן דתפילין מקודש אפי' אי נימא דציצית תדיר הא בזבחים (ד' צ'.) קא מיבעי' ליה תדיר ומקודש איזה מהן קודם ולא אפשיטא וא"כ אין לאחד מהם שום קדימה על חבירו וכ"פ הרמב"ם בפ"ט מהל' תמידין ומוספין א"כ ה"נ אפי' אי נימא דציצית תדיר הא תפילין מקודש ותרווייהו שוין יעו"ש שהאריך

ונלע"ד דהנמוק"י הרגיש בקושית הש"א ותירץ במתק לשונו וז"ל הנמוק"י דמצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות ועוד דהיא תדירה יותר שנוהגת בין בחול בין בשבת ויו"ט ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם עכ"ל ויש לדקדק ל"ל הני ב' טעמים ונ"ל דהרגיש בקושיית הש"א וכוונתו לתרץ עפ"י מ"ש הנודע ביהודא מ"ק חא"ח (סי' ל"ט) דאף דתדיר ומקודש שניהם שוין מ"מ כשיש עוד איזה מעלה למעלת תדיר אזי מכריע למעלת מקודש יעו"ש א"כ זהו שכ' הנמוק"י דמצות ציצית שקולה כנגד כל המצות הו"ל חדא מעלה ועוד דהיא תדירה דהוא מעלה ג"כ דקיי"ל דתדיר קודם א"כ הכא דלציצית איכא הני תרי מעלות מכריע למעלת תפילין דמקודש לחוד אם כן א"ש

לפי זה נלע"ד ליישב קושיא הג' של הש"א שהקשה אמ"ש הפוסקי' דציצית מיקרי תדיר הא לאו דבר שבחובה הוא דלא חייבה תורה לאהדורי בתר טלית בת חיובא כמו שחייב בתפילין א"כ אינו אלא מצוי דמצוי לא מקרי תדיר כדאמר בזבחים (דף צ') מצוי קאמרת מצוי לא קא מיבעי לן דוודאי מקודש עדיף כי קא מבעי לן בתדיר היינו בדבר שחובה עליו בעיקר חיוב משא"כ שלמים דאינן אלא מצוי דהא אינו מחוייב לידור ולהביא שלמים אלא דאם נדר והביא א"כ לא מקרי תדיר אלא מצוי. ותדיר מקרי שמחוייב מעצמו א"כ ה"נ בציצית נהי דאם לבש טלית בת ד' כנפות מחוייב להטיל בו ציצית מ"מ אינו מחוייב ללבוש טלית בת ד' כנפות דליחייב בציצית אם כן כיון דציצית אינו אלא מצוי לכו"ע מקודש עדיף והיינו תפילין יעו"ש באורך ולמש"כ א"ש והוא דהנה ק"ל בגמ' שם (ד' צ"א) דקאמר דמצוי לא מיקרי תדיר א"כ אמאי ברכת היין קודם לקידוש היום להדבר אחר שם משום דתדיר בימות החול כמ"ש רש"י שם הא אינו אלא מצוי דאי בעי לא שתי חמרא. עכצ"ל דכי מתרץ הש"ס דשבת מקדשי ליה ג"כ לברכת היין אם כן הו"ל מקודש ומצוי ועדיף ממקודש לחוד. א"כ לפ"ז נהי דמצוי גרע מתדיר מ"מ חזי לאצטרופי למעלה אחריתא להכריע א"כ כי אמר רבא בזבחים מצוי קאמרת מצוי לא קא מיבעי לן היינו מצוי לחוד נגד מקודש אבל מצוי ועוד מילתא אחריתא עדיף ממקודש לחוד א"כ מיושב פסק המחבר והפוסקים דכיון דציצית שקולה כנגד כל המצות ועוד מעלת מצוי מכריע למעלת מקודש לחוד וא"ש לכאורה אמנם למ"ש הש"א בעצמו (סי' כ"א) דבאמת ברכת היין מקרי שפיר תדיר משום קידוש והבדלה וברכת אירוסין ונשואין דלא סגי בלא"ה ה ע"ש אם כן אין ראיה מזבחים דמצוי חזי לאצטרופי ועיין

אמנם לפ"ז יקשה דשם בזבחים פריך מברייתא דקאמר דמילה תדיר ופסח אינו תדיר ואמאי הא אינו אלא מצוי ומשני ומאי קושיא הא בנדרים (ד' ל"ב) קאמר דשקולה מילה נגד כל המצות א"כ אכתי חזי לאצטרופי מעלת מצוי דמילה למעלת שקולה נגד כל המצות כנ"ל גבי ציצית י"ל דעיקר פרכא אלישנא דברייתא דקרי ליה למצוי דמילה תדיר אלמא דמצוי הו"ל תדיר ובאמת למאי דמשני דתדירה במצות יש לומר דזהו כוונת תירוצו היינו דשקולה נגד כל המצות ודלא כפי' רש"י דפירש משום דנכרתו עליה י"ג בריתות אי נמי דחדא מנייהו נקיט הברייתא או י"ל דהברייתא ס"ל כר' ישמעאל במתני' דנדרים (ד' ל"א ב') דאמר דגדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות וכה"ג קאמר ביבמות (ד' ה') מה למילה שנכרתו עליה י"ג בריתות ע"ש

אך ק"ל בפסק השו"ע הנ"ל דהמחבר סותר א"ע דהנה לקמן (סי' ל"ח סעיף י"ב) פסק היה צריך לתפלין ומזוזה ואין ידו משגת לקנות שניהם תפלין קודמין והוא מירושלמי שלהי מגילה (סופ"ד) דאיתא התם תפלין ומזוזה שמואל אמר מזוזה קדים ורב הונא אמר דתפלין קודמת מ"ט דשמואל שכן נוהגת בשבת ויו"ט מ"ט דרב הונא שכן נוהגת במפרשי ימים והולכי מדבריות מתניתא מסייעא לשמואל תפלין שבלה עושין אותה מזוזה מזוזה