פי אריה נב

טפל ליום שלמחר ועיין תוס' יומא (ד' סד.) ד"ה התם לא אתחזי כו' משא"כ לענין זיבה דבעינן שיהיה הלילה חשוב בפני עצמה כולי האי לא אמרי' ולהכי בפ"ג מהל' מחוסרי כפרה לענין זיבה פסק הרמב"ם דלילה מחוסר זמן ומה שכתב הרמב"ם דלילה מחוסר זמן לכל היינו שהלילה בטל ליום לגמרי ובקרבן זיבה בעינן שיהיה יוצא לשעה שראוי להקרבה וזה אינו חוץ מיולדת לליל פ"א דגזירת הכתוב הוא משא"כ בשאר מחוסר זמן לענין קדושה ושאר דברים דשם לא בעינן כולי האי רק שיהיה נחשב לטפל שפיר דמי א"כ מה"ט בקדושה וכה"ג הו"ל טפל והו"ל כיום שמיני ומיושב סתירת דברי הרמב"ם בע"ה. ומיושב נמי דברי הראב"ד דבפ"ג מהל' מחוסרי כפרה שתק להרמב"ם דלילה מחוסר זמן וברפ"א דפרה אדומה כתב דלילה אינו מחוסר ז' כר' אפטוריקי דלילה לקדושה ולמש"כ א"ש דשני עניינים נפרדים הם מחוסר זמן דקדושה ומחוסר זמן דזיבה וא"ש הכל בע"ה. דברי ידידו הדוש"ת באהבה: סימן ז תשובה לחכם אחד מפורסם נ"י

מש"כ כת"ר ליישב תמיהת התוי"ט בשבת פרק כלל גדול (משנה ב') שתמה על הב"י באו"ח (סי' הי"ז) שכ' דכל תופר אינו חייב על הקשירה שעמה אעפ"י שצריך לקשור יע"ש ותמה התוי"ט משבת (ד' ע"ד) דאמר אביי האי מאן דעביד חלתא (כוורת) חייב י"א חטאות ואי חייטי' לפומי' חייב י"ג ופירש"י ואי חייטי' לפומי' לעשות לו שפה הוסיף כאן תופר וקושר שצריך לקשור אחר התפירה ע"כ וזו ודאי סתירה להב"י עכ"ד התוי"ט. וכ' מעכ"ת ליישב משום דאביי לשיטתו (במ"ק ד' ב':) דהעושה מלאכה אחת מעין ב' מלאכות חייב שתים א"כ הו"ה בחורש בא"י חייב נמי שתים אחת משום חורש ואחת משום מחפה דהוא זורע א"כ קשה אמתני' דקתני חורש תיפוק לי' משום זורע ע"כ דמתני' לא מיירי במלאכות נפרדות ובאמת מיירי בעושה מלאכה אחת שיש בה הרבה מלאכות והאי זורע וחורש דקתני באמת דהיינו במחפה א"כ מה"ט בתופר ב' תפירות מחייב נמי משום תופר ומשום קושר דהו"ל מלאכה אחת מעין ב' מלאכות להכי ס"ל לאביי דהאי דעביד חלתא דתופר וקושר במלאכה אחת מחייב שתים משא"כ לדידן לא קי"ל כאביי ובאמת דהעושה מלאכה אחת מעין ב' מלאכות אינו חייב אלא אחת: א"כ ע"כ מתני' מיירי במלאכות נפרדות ולא בעושה מלאכה אחת מעין שתי מלאכות א"כ לק"מ תיפוק לי' משום זורע א"כ מה"ט לא מוכח מידי דתופר ב' תפירות מחייב תרתי משום תופר ומשום קושר אלא חדא ומיושב דברי הב"י ע"כ ד' כת"ר

ולענ"ד דיסוד ד' התוי"ט אינם מובנים וצריכין ביאור כוונתו ז"ל וגם מה שנלע"ד בישוב קושייתו בדרך נחמד ואח"כ אתווכח עם כת"ר על יסוד דבריו והוא דבאמת מש"כ התוי"ט בשם הב"י שכל תופר אינו חייב על הקשר שעמה תמוה דהא הב"י (סי' שי"ז) לא כ' רק ד' הר"ן שכ' בשם הרא"מ דתפירה א"צ לקשור רק פ"א דאל"כ אלא דצריך לקשור ב' קשרים א"כ ליחייב נמי משום קושר א"ו מה שצריך לקשירה בתפירה אינו אלא קשר א' ולא הוה קשר כלל א"כ היכא דקושר ב' קשירות בתפירה גם הר"ן והרא"ם והב"י מודים דחייב גם משום קושר א"כ מה זה שהק' התוי"ט מהא דאמר אביי האי מאן דעביד חלתא כו' דשם מיירי בקושר ב' קשרים א"כ ד' התוי"ט אינו מובן ע"כ צ"ל דכוונת התוי"ט להק' על הב"י והר"ן בשם הרא"מ הוא כך דאיך כ' דבתופר שצריך קשירה הוא קשר אחד הא מבואר מהאי דעביד חלתא דבתפירה עביד ב' קשרים כנלע"ד כוונת התוי"ט בפשיטות. ודלא כמו שהבין כת"ר

ובזה נלע"ד ליישב ד' הרמב"ם פיו"ד מהל' שבת הל' ט) שכ' דתופר ב' תפירות חייב והוא שקשרן ותמה הרמ"ך אמאי לא כ' הרמב"ם שחייב שתים אחת משום תופר ואחת משום קושר והכ"מ הניח בתימה ע"ש ולמש"כ א"ש דהרמב"ם ס"ל כמ"ש הר"ן בשם הרא"מ דבתופר ב' תפירות א"צ הקשירה ב' קשרים אלא דסגי בקשר אחד ג"כ ומחייב משום תופר אבל משום קושר לא מחייב דלא הוה קשר כלל וא"ש ד' הרמב"ם ותמיהני על הרכ"מ דהניח בתימה הלא למש"כ בעצמו בב"י (סי' שי"ז) בשם הר"ן והרא"מ מיושב קושיית הרמ"ך

אלא דמ"מ יקשה קושיית התוי"ט מסוגיא דשבת (ד' ע"ד) דהאי מאן דעביד חלתא מחייב שתים משום תופר ומשום קושר אלמא דצריך ב' קשרים בקשירה שבתופר אם כן גם על הרמב"ם יקשה קושיית התוי"ט הנ"ל

ונלע"ד ליישב קושיית התוי"ט מעל הרמב"ם דהרמב"ם לשיטתו וממילא יתיישב ד' הר"ן בשם הרא"מ והוא דהנה הרמב"ם שם (הל' ט') כתב דהא דצריך קשירה בתופר היינו בתופר ב' תפירות אבל בתופר תפירות הרבה א"צ שום קשירה א"כ יקשה בלא"ה בכוורת דחייטי' לפומי' דהוה תפירות הרבה כמו דמשמע מפירש"י לעשות לו שפה א"כ א"צ קשירה כלל א"כ חסר ממנין י"ג חטאות דמונה אביי גבי חלתא. ע"כ נ"ל דהרמב"ם לטעמי' דהנה רש"י שם (ד' ע"ד:) כתב בד"ה ואי חייטי' וז"ל ומשום בונה ליכא לחיובי' לא בחבית ולא בתנור ולא בכוורת דאין בנין בכלים עכ"ל והתוס' שם חולקים עליו דבכולהו חייב משום בונה ע"ש והרמב"ם ז"ל כ' בהדיא (שם הל' י"ג) כד' התוס' שכ' וכן העושה כלי אדמה כגון תנור וחבית קודם שישרפו ה"ז תולדת בונה עכ"ל וכ' הה"מ דהרמב"ם ס"ל דחביתא וכולהו חייב משום בונה והשתא מתורץ חדא בירך חברתה דבאמת הרמב"ם לשי' דבתופר הרבה תפירות ליכא קשירה א"כ חסר להו ממנין י"ג