פי אריה נא

כפרה (הל' ד') וז"ל דלילה מחוסר זמן לכל חוץ מיולדת שהפילה בליל פ"א עכ"ל הרמב"ם. א"כ דברי הרמב"ם סתרי אהדדי וגם אני תמה על הכ"מ שתמה על הרמב"ם למה השמיט הך דר' ישמעאל דליל שמיני נכנס לדיר להתעשר הלא הרמב"ם בעצמו פסק דלילה מחוסר זמן בפ"ג ממחוסרי כפרה א"כ שפיר הוכרח לו להרמב"ם להשמיט הך דר' ישמעאל דס"ל דלילה לאו מחוסר זמן. אבל הרמב"ם ס"ל דלילה מחוסר זמן ובאמת דקדוק הקרבן עדה דמדקדק מד' הרמב"ם דכתב שבעה ימים משמע למעט ליל שמיני בין במילה ובין במעשר הוא דקדוק עצום א"כ ד' הרמב"ם בלא"ה סתרי אהדדי וצ"ע

עוק"ל דברי הראב"ד אהדדי דשם בפ"ג מהל' מחוסרי כפרה אמה שכ' הרמב"ם דלילה מחוסר זמן כו' ולא השיג עליו הראב"ד כלל מבואר דס"ל ג"כ דלילה מחוסר זמן ובאמת בפ"א מהל' פרה אדומה (הל' א') כתב כההיא דרבי אפטוריקי בזבחים (ד' י"ב) ובחולין (פ"א) דלילה לקדושה ויום להרצאה דמזה יליף בזבחים דלילה אינו מחוסר זמן א"כ גם ד' הראב"ד סתרי אהדדי

עוק"ל על דברי הרמב"ם דהנה במנחות (ד' ק.) קאמרי' תני אבוה דר' אבין לא זו בלבד (דתמיד שנשחט בלילה דיוצא לבית השריפה) אלא אפי' עולת העוף שנמלקה בלילה ומנחה שנקמצה בלילה יוצא לבית השריפה כו' דכלי שרת מקדשין אפי' שלא בזמנן ופריך מהא דתניא כל הקרב ביום קדוש ביום בלילה קדוש בלילה כו' ביום אין בלילה לא ומשני מאי אינו קדוש ליקרב אבל קדוש בלילה ליפסול ופריך ממתני' דקתני סידר את הלחם ואת הבזיכין אחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה כיצד יעשה יניחנה לשבת הבאה שאפי' היא על השולחן ימים רבים אין בכך כלום ואי ס"ד דכלי שרת מקדשין אפי' שלא בזמנן ליקדש השולחן את הלחם וליפסול היינו כי מטי מוצאי אחד בשבת ליפסול בלינה דהא הו"ל שמונה ימים מזמן שהניח באחד בשבת א"כ באידך מוצאי אחד בשבת הו"ל שמונה ימים א"כ אח"כ ליפסל בלינה אלא ש"מ דאין כלי שרת מקדשין ליפסול שלא בזמנן והכא שהניח שלא בזמנן היינו אחד בשבת דזמן לחם הפנים להניח בשבת א"כ ש"מ דשלא בזמנן אינן מקדשין אפי' לפסול ומשני רב חסדא דקא סבר תנא דאבוה בר אבין דלילה אין מחוסר זמן ופירש"י משום דהלילה הולך אחר היום הלכך מקדש ליה כלי שרת לקומץ דזמנו הוא אלא דאין עבודת לילה כשירה אבל ימים מחוסר זמן הלכך קתני במתני' דלחם הנסדר באחד בשבת לא מקדש ליה ליפסל דאכתי כמה ימים יש עד זמנו. ופריך סוף סוף כי מטא לילי דבי שימשי דשבת ראשון של אחר אחד בשבת דלילה אמרת דאין מחוסר זמן א"כ ליקדש האי לילה דשבת דמחר ביום השבת זמנו הוא להניח לחם הפנים א"כ ממילא האי לילה דקודם אין מחוסר זמן א"כ מקדש ליה האי לילה וא"כ כי מטי אידך ליל שבת השני תיפסול בלינה דהו"ל יותר שמונה ימים בשלמא בשאר לחם הפנים זמן הנחתן ביום השבת א"כ כי מטי יום השבת הב' לא נפסל בלינה כלל אבל בהאי לחם הפנים דנסדר קודם השבת א"כ בליל שבת ראשון איקדש לה וכי מטא ליל שבת הב' נשלם השמונה ימים וא"כ תקדש ליפסל דהא לילה אין מחוסר זמן ומשני רבא דמיירי דקדים וסילקו בליל שבת ראשון א"כ לא נפסל בלינה בליל שבת הב'. ור"א משני אפי' תימא דלא קדים וסילקו כיון דנסדר שלא כמצותו הו"ל כמי שסידרו הקוף אפי' כי מטי בליל שבת ראשון דזמנו הוא לא מקדש ליה שולחן משום דסידרו באחד בשבת דמצותו בשבת א"כ הו"ל כסידרו הקוף אבל בנקמץ המנחה בלילה דזמנו הוא דלילה אין מחוסר זמן הו"ל שפיר כמצותו ע"כ תו' הסוגיא והנה הרמב"ם בפ"ג מהל' פסולי המוקדשין (הל' כ"א) פסק כברייתא דאבוה דרבי אבין דלילה מקדש כלי שרת ליפסול ובפ"ה מהל' תמידין (הל' י"ב) פסק כסתמא דמתני' דסידר הלחם והבזיכין בא' בשבת כו' והשמיט אוקימתא דרבא דמיירי בקדם וסילקו בערב שבת וע"כ כתירוצא דרב אשי לחלק משום דהכא בההיא דר' אבין הו"ל כמצותו דלילה אין מחוסר זמן משא"כ בסידר הלחם כו' דהו"ל שלא בזמנו הו"ל כמו שסידרו הקוף א"כ מבואר דהרמב"ם ס"ל דלילה אינו מחוסר זמן א"כ יקשה הא הרמב"ם בפ"ג מהל' מחוסרי כפרה פסק דלילה מחוסר זמן א"כ לכאורה כל הנ"ל סתרי אהדדי

ונ"ל עפ"י מה שכתב הטורי אבן בחגיגה (ד' ט.) אהא דמסיק רב פפא שם דהא דאמר ר' יוחנן גבי זב ראה שתים בלילה ואחת ביום דאינו מביא למ"ד לילה מחוסר זמן הוא דקאמר דהו"ל בשעה שאינו ראוי להביא קרבן ונפטר בקרבן אחד אזיבה שסיפר ז' נקיים מקודם ע"ש והקשה הטורי אבן דהא ר"פ גופיה מסיק בזבחים (ד' י"ב) דלילה אינו מחוסר זמן לכו"ע ומייתי מדר' אפטוריקי דרמי והיה שבעת ימים תחת אמו הא לילה חזי והדר קאמר מיום הח' ירצה אבל לילה לא חזי ומשני דלילה לקדושה ויום להרצאה ותירץ הטורי אבן דודאי לענין קדושה לכו"ע לילה אינו מחוסר זמן משום דחשבינן ללילה כמאן דליתא והו"ל טפילה ליום וכיון דיום חזי להקרבה הוה הלילה טפילה ליום אבל בראה שנים בלילה לענין זיבה או נטמא בליל ח' גבי נזיר אפי' את"ל דחשבינן ללילה כמאן דליתא ולא מעלה ולא מורדת אינו מביא קרבן טומאה דהא לא יצא לשעה הראויה להביא קרבן שקודם היום כבר נטמא וא"א לומר דיביא שני קרבנות אא"כ חשבת ללילה כמאן דאיתא בפני עצמה ואינה טפילה כולי האי לא אמרי' אבל ר' יוחנן בעצמו ס"ל דאפי' כה"ג אמרי' לילה אינו מחוסר זמן עכ"ד הטו"א והשתא א"ש הכל בע"ה דלענין מילה ומעשר כיון דהלילה הולך אחר היום א"כ הו"ל טפל ליום ובטיל ליה ליום שמיני שפיר הו"ל כיום ח' לענין מילה דאסור לסוכו וכן לענין דנכנס לדיר להתעשר משום דלא בעינן אלא דיהיה טפל ליום ח' וכן לענין כלי שרת דמקדשת בלילה משום דכיון דיום מחר ראוי להקרבה א"כ הלילה