פי אריה ה

שאלות ותשובות פי אריה סימן א בעזרת השי"ת ישוב לקושיות השאגת אריה ועוד ענינים מחודשים

הטור והמחבר באו"ח (סי' כ"ה) כתבו דמתעטף בציצית תחילה ואח"כ מניח תפילין וכ"כ הנמוק"י (בהל' ציצי') וכתבו טעמא דמצות ציצית תדירה מתפילין דנוהגת בין בחול ובין בשוי"ט משא"כ תפילין והמחבר הוסיף עוד טעם דמעלין בקודש יעו"ש

והשאגת אריה ז"ל (סי' כ"ח) תמה ע"ז שכתבו דציצית תדיר יותר מתפילין. הא דעת רוב פוסקים דציצית אינו נוהג בלילה משא"כ תפלין דדעת רוב פוסקים דלילה זמן תפלין א"כ נגד זה דציצית נוהג בשוי"ט לעומת זה תפלין יותר תדיר מציצית בכל הלילות מה"ת ואיסור תפלין בלילה אינו אלא מדרבנן וכי משום גזירה דרבנן יפקע מעלת תדיר מתפלין כיון דמה"ת נוהג בלילות עכ"ד ז"ל: סעיף א

ונלע"ד לולא דמסתפינא ליישב קושיית הש"א דהא מאן הוא מרא דשמעתא דכסות המיוחד ליום פטור בלילה הוא הרמב"ם (פ"ג מהל' ציצית) וכ"כ הב"י באו"ח (סי' י"ח) הא הרמב"ם לשיטתו בפ"ד מהל' תפלין (הל' י"א) דכל המניח תפלין אחר שקיעת החמה עובר בלאו עיי"ש אם כן להרמב"ם וסייעתו ציצית ותפלין אינן נוהגות בלילה אבל בשבת ויו"ט ציצית נוהג ותפלין אינן נוהגים כמ"ש הרמב"ם (פ"ד מהלכות תפלין הל' י') ולשיטת הרא"ש ודעימי' דס"ל דלילה זמן תפלין מה"ת וכמ"ש בהל' תפלין הא הרא"ש לשיטתו ס"ל דכסות יום חייב בלילה בציצית כמ"ש הטור (סי' י"ח) א"כ ממ"נ בבגד של יום שמתעטף בה בין להרמב"ם ובין להרא"ש הו"ל תדיר. ואע"ג דלשיטת הש"ך ביו"ד (סימן רמ"ב) דהיכא דאין הרבים מסכימים מטעם אחד אלא כל א' וא' טעם בפני עצמו לא מהני בדאורייתא רק בדרבנן וכ"כ הש"ך בחו"מ (סי' כ"ה) ועי' בנוב"י מ"ת (חחו"מ סי' ג') לא דמיא דהכא מ"מ תדיר הוא בין למר ובין למר מאי נפ"מ או מהאי טעמא או מהאי טעמא כיון דסוף סוף תדיר הוה א"כ לפי זה בציצית ותפילין דלמר הו"ל תדיר משום דנהי דבלילה שוים הן לפטור מ"מ בשבת ויו"ט תדיר ציצית יותר ולמר בלילה תרווייהו שוים לחיובא א"כ לתרוייהו בין לרמב"ם וסייעתו ובין להרא"ש וסייעתו ציצית תדירי יותר מתפילין ומיושב קושיית השאגת אריה

[ובעיקר דברי הש"ך נלענ"ד להבי' ראי' לדבריו מדברי תוס' נדה (ד"ח) ד"ה ואבוך אמר הל' כר"א כו' שהקשו דאע"ג דר' יוסי קאי כר"א דבב"ק (ד' ק"ב) אית ליה דשביעית נוהגת בעצים וא"כ כ"ש קטפא א"כ להכי לא חשיב בהנך דהל' כר"א ותי' משום דטעמא דר' יוסי משום דשביעית נוהגת בעצים אבל מודה דקטפא לאו פרי אבל טעמא דר"א דשביעי' אינו נוהג בעצים אלא משום דקטפא פירי עכ"ד וקשה אכתי כיון דבדינא ס"ל לר"י כר"א אלא בטעמא לא ס"ל כר"א אם כן בקטפא איכא ר"י נמי דס"ל דנוהג בשביעית אלא ודאי התוספת סבירי להו כסברת הש"ך דבדאו' כיון דכ"א מטעמא אחרינא לא הו"ל רבים והתם בשביעית דאורייתא מיירי ועי' תוס' גיטין (ד' ל"ו) שכ' בשם ר"ת דשביעית עבודת קרקע בזמן הבית דאורייתא עי"ש ועי' מהרש"א א שם ועיין ברמב"ם פ"ג מהל' שמיטה ויובל (הלכה כ"ה) דפסק דשביעית נוהג בזה"ז כרבנן דר' ועיין בכ"מ שם:

אמנם צל"ע ד' תוס' נדה (ד' יוד) ד"ה למהוי יחיד במקום שנים. גבי כתם בין שניה לשלישית דר' שמעון בן יהוצדק ס"ל כר' יוחנן יהיה חזקיה יחיד לגבייהו שהקשו אכתי לא יהיה חזקיה יחיד דדלמא טעמא דרשב"י דס"ל כרשב"ג בווסתות להכי כתם טהור אף לחזקי' אליבא דרשב"ג דחזקיה לא אמר טמא בין שניה לשלישית רק לרבי דס"ל דבתרי זימני הוה חזקה עיי"ש וקשה הא הכא בכתמים דרבנן לכו"ע אפי' מתרי טעמא הו"ל רבים א"כ מאי איכפית לן דטעמא דר"ש בן יוצדק משום דס"ל בווסתות כרשב"ג הא מ"מ ס"ל דכתם בין ב' לשלישית טהור בדינא כר' יוחנן ובפרט דקיי"ל בווסתות רשב"ג כדאמרי' ביבמות (ד' ס"ד) דסתם לן תנא כרשב"ג א"כ ממ"נ ס"ל לר"ש בן יהוצדק כר' יוחנן דכתמה בין שניה לשלישית טהור א"כ קושיית תוס' לק"מ

ונ"ל דקושיית תוס' קאי לשיטתם שם (ע"א) בד"ה ר' יוחנן אמר כו' שכ' בתי' הב' באי נמי דפלוגתא דחזקיה ור"י קאי אברייתא דלעיל דאתיא כר' ושפיר מקשים ועי' ב"ק (ד' קט"ז) ובתוס' ד"ה הכרעה שלישית