פי אריה ד

בעז"ה. הקדמה

החוקר בהחלו לחקור בענינים עמוקים. אמר מתנצל שאין ראוי למעיין בספרו שייחסהו במה שיחקור עליו לעזות. או היותו מתפאר והורס לדבר בענינים גבוהים כו' אבל ראוי לו שייחסהו להשתדלות ורב מן הזריזות בהמציא להתירם בהיתר מעט מתוקן על השאלות הנכבדות ומעולות (ומה גם שאינו מן הגנות) והביאו המורה (פ"ה מראשון) כן הדבר הזה ומן ההתנצלות האלה כוללת כל חובר חוברת לקבל אלף בעניני שאלות ותשובות מן בירור ההלכה בהביאו מן הראיות המוכרחיות לפי דעתו מן התלמוד וגדולי הראשונים והפוסקים מן ההערות והקושיות הנופלות בהם ולהוליד מזה תולדה מחודשת בדין מן הדינים אם כי מגמת פניו ילך ויביט בשביל האמת לפי חשבו. וידע אופני השמירה מהטעאות השכל בהשכלת התלמודי לפי מושכלו. משאם ומתנם קולע אל השערה ולא יחטא לפי מדעו. אף כי יבוא רעהו וחקרו להרוס בנינו אשר בנה לתל תלפיות ויסקל אבני מחצבתו אשר הכין לו ליסוד מוסד די לו להמחבר בעיוניו ובהערותיו החדשות. שלא ימלט בענין מן הענינים שלא יהי' מחודש כמאמרם אין מדרש בלי חידוש (חגיגה ד' ג'.) וגם מן הנמנעים שלא ימצא שמהם ייציב וקיים שלא יהרס. בלתי שישמור הרוצה לחבר ולחדש לבל יעתיק דעתו עקלקלות ובהלוכו בעקבי הראשונים בנתיב האמת אז בתוחלתו שיהי' עליו לתרופה ותחבושת ומזור להמתקדשים ומטהרים עיוני שכלם במדעי התלמוד והפוסקים כמצוה עלינו ואני שיט במעמקי ומרחבי הש"ס והרי"ף והרמב"ם וצירופיהם האמנם אם כי בזה הנושא אשר עומד וטורח בו המחבר אינו סובל כ"כ הרבה מן העיון לפי עיני המתנדב לעיין בספרו. מפני כן לא יגונה כדאיתא בירושלמי ברכות (פ"ב הל' ג') כל מילא דלא מחוורין מסמכין לה מאתרין סגין. ואולי יועילנו בהשתמשו כזה הסברא מן סברותיו ועיונו לתרין ולפרק במקום אחר כמאמרם בירוש' (ר"ה פ"ד) התורה עניה במקום זו ועשירה במק"א ובירושלמי ברכות ר"פ שלשה שאכלו (הל' א') אין תימר אין למידין אזוב מברכה ואנן חזינן רבנן קיימין בסוכה וילפין מטיט הנרוק וכו'

ובזה יש להבין מאמרם ז"ל בחגיגה (ד' ג':) בעלי אסופות אלו ת"ח כו' הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין שמא יאמר אדם איך אני לומד תורה מעתה ת"ל כולם נתנו מרועה א' אל אחד נתנן כו' מפי אדון כל המעשים ב"ה דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה אף אתה עשה אזנך כאפרכסת כו' לשמוע את ד' המטמאין ואת ד' המטהרין כו' והדברים מוקשים דהם שני הפכים בנושא אחד דדברי האוסר וד' המתיר כולם נתנו מרועה אחד ואל אחד נתנן וכן מש"א בעירובין (ד' י"ג) דפלוגתא דב"ש וב"ה אלו ואלו דא"ח הן אתמהה אי כמר לאו כמר (ועי' בי"ב דרשות להר"ן). ולפי הקדמתינו הדבר על נכון כי האומנם דאין הלכה כפלוני בזה. אך סברתו וטעמו אמת וישומש נועם דבריו במקום אחר שגם בעל מהלקותו יודה לו שם במקום פלוני כמ"ש בכמה מקומות בש"ס ע"כ לא פליגי כו' אבל הכא אפילו פלוני מודה ורבו מלמנות וזה כוונת מאמרם ז"ל אלו ואלו דא"ח שעלהו לא יבול וד"ל ודברינו אלה מבואר בד' רש"י ז"ל בכתובות (ד' נ"ז.) ד"ה הא קמ"ל כו' וע"ש במ"ש. וחכמי האמת כ' בזה סוד דב"ש ברוב המקומות מחמירין (ועיין בעדיות (פ"ה) ובתוס' יבמות ד' י"ד ובריש ביצה) דהם ממידת גבור"ה ומדת ב"ה דמקילין ממידת החס"ד ומה שבמיעוט מן המקומות מצינו להיפוך ב"ש לקולא וב"ה לחומרא הם להמתקת המידות והלכה בב"ה דעולם חסד יבנה וזה אלו ואלו ד' אלהים חיים הם ר"ל דאלהים מידת גבור"ה וחיים מידת החס"ד כמ"ש חיי"ם וחס"ד וד"ל. ואין לנו עסק בנסתרות

ופתח דברינו יאיר בתורת אמת מה שמצאתי בכ"י קודש מר חותני הרב הגדול בנגלה ונסתר הצדיק המפורסם איש חמודות כקש"ת מו"ה ר' דניאל זצוק"ל תלמידו של הרה"ג המפורסם בנגלה ובנסתר הצדיק כקש"ת מ' ר' אברהם הוראדנער זצוק"ל מווילנא [אשר מר חותני הרב הצדיק זצ"ל הניח אחריו ברכה הרבה כ"י בנסתר ומרבו הרב הג' המקובל הצדיק הנ"ל ומהגאון האמיתי החסיד כקש"ת מו"ה ר' שאול מווילנא זצוק"ל וכאשר אמר לי מר חותני הרב הצדיק ז"ל כמה פעמים בעוד היותי אצלו ויבוזו זרים יגיעם מפני ריחוק מקום שלא הייתי בעת פטירת מר חותני הרב הצדיק ז"ל] וז"ל הכ"י שמעתי מרבינו הוא הגאון מוהר"ח זצ"ל שמה שאמרו רז"ל ברכות (ד' למ"ד) לעולם ימוד אדם א"ע אם יכול לכוין יתפלל ואם לאו אל יתפלל היינו בפעם ב' דהיינו שאם לא כיון לבו בפעם א' אזי צריך לאמוד א"ע בפעם ב' ואמר ששמע מרבינו הגאון דווילנא זצוק"ל אגמ' דברכות (ד' למ"ד) ראב"ע אומר אין תפילת מוספין כו' יעוין בסוגיא היטב ואי' שם יתיב ר"ח וקאמר הלכה כר"י כו' שהקשה מהרש"א ז"ל ק"ק אמאי לא השיב לו ר"ז כסברתו לקמן יע"ש. ואמר רבינו הגאון ז"ל דזה לק"מ דהא דאמרי' לעולם ימוד אדם כו' היינו דווקא בפעם ב' אבל בפעם א' לא צריך והביא ראי' מירושלמי דאיתא בהדיא בשם ר"ח ב"א אם התפלל ולא כיון לבו ימוד א"ע ומשמע שם בהדיא דאין צריך אמירה אלא בפעם ב' א"כ פריך ר"י שפיר דלמא לא כיון דעתו ובפעם ב' האמיד ומאי דפריך לי' ר"ז לקמן הא אמר ר"א כו' י"ל שר"ז סבר דלא האמיד א"ע בפעם ב' ולהכי פריך והאמר ר"א לעולם ומיושב בזה קושיית מהרש"א ז"ל ע"כ דז"ל (ועי' בא"ח סי' ק"א סע"א ובביאור הגר"א א ז"ל) השי"ת יפתח לבנו בתורתו ולעבדו בלב שלם ואמת ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו וז"ז אנס"ו

ופותחין בכבוד אכסניא היא עירי אשר אני שוכן בתוכה ק' ראסנא אשר מספיקים אותי ואת ביתי בכבוד. יתברכו ממעיני הברכה הם וחתניהם רבנן מופלגי תורה מוקירי התורה ומכבדיה ומי ישע ישאבון ויעלו על גפי מרומי ההצלחה כאות נפשם ונפש ידידם: המחבר.