עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפי אריה

פי אריה מז

Pi Aryeh 47 · פי אריה · free full Hebrew text

Open in the reader →

בקידושין (ד' ע"ג) והביאם גם כן הפני יהושע שם ד"ה אמר רבא דבר תורה כו' ומש"כ בביאור דבריהם יע"ש

ויש להקשות לשיטת הר"ר שמעיה והרשב"א והריטב"א מסוגיא דזבחים (ד' פ'.) גבי צלוחית של מי חטאת שנפלו לתוכן מים כל שהוא דר"א אומר יזה שתי הזאות ומסיק רב אשי דקסבר ר' אליעזר דאין בילה אם כן איכא חד הזאה חיישינן דלמא כולה מים. אבל אי איכא שתי הזאות אי אפשר דלית ביה פורתא דמי חטאת והזאה א"צ שיעור והשתא לשיטת תוס' והרשב"א והריטב"א דהיכא דאיכא רוב צדדין להיתר מהני אף בדאורייתא א"כ אמאי לא סגי בחד הזאה משום רוב צדדין צד אחד להיתר דלמא כולה מי חטאת כיון דאין בילה וצד הב' דלמא איכא בהאי הזאה גם ממי חטאת דהא הזאה א"צ שיעור וכי משום שאין בילה ליכא למימר דגם יש שניהם מים ומי חטאת ביחד א"כ איכא רוב צדדין להיתר וצד א' לאיסור דלמא כולה מים בהזאה א' ואין לומר דדלמא קסבר ר"א כר"מ דחייש למיעוט אם כן מה"ט לא מהני נמי רוב צדדין להיתר דהא מ"מ מיעוט לאיסור איכא ולהכי משני רב אשי אליבא דר"א דבעי' שתי הזאות. זה אינו דסוגיא ערוכה ביבמות (ד' ס"א:) דת"ל לר"א דקטנה מתייבמת ולא חולצת משום דס"ל דרוב קטנות לאו איילונית נינהו יע"ש

וי"ל דלמש"כ התוס' בבכורות (ד' כ') ובכמה דוכתי' וכ"כ הרמב"ן והרשב"א והנמוק"י ביבמות (ד' קי"ט) דאפי' למאי דקי"ל כרבנן דלא חיישי' למעוטא מ"מ אי איכא חזקה בהדה אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה וכ"פ הרמ"א ביו"ד (סי' שט"ז סעי' ג') יע"ש וה"נ כיון דאיכא חזקה דאוקי גברא בחזקת טמא עיין בריש נדה (ד' ג') ובקידושין (ד' ע"ט) ויעויין תוס' חולין (דף י"א) דיה מנא כו' ובפני יהושע בקידושין שם ד"ה מעתה כו' א"כ א"ש הא דזבחים דאמרי' סמוך מיעוטא לחזקה וא"ש: סעיף ז

עכ"פ לשיטת הרי"ף והרמב"ם והרמב"ן והשו"ע (סי' שכ"ה) דאפי' בטלטול ג"כ אמרי' דשיל"מ אסור א"כ תיקשי מהא דפ"ק דעירובין (ד' ה') הנ"ל הא הו"ל סד"ר בטלטול ולדידהו הו"ל דשיל"מ ואמאי פסקינן לקולא וכן הא דשבת (ד' ס"ה ב') גבי איבעיא דפורפת על האבן פסק הרי"ף והרא"ש והטוש"ע (סי' ש"ג סעי' כ"ג) דלכרמלית מותר מטעם סד"ר לקולא וקשה הא הו"ל דשיל"מ בטלטול ואפילו ספיקו אסור

אמנם מההיא דפורפת על האבן י"ל דמכאן יש להביא ראי' למש"כ השאגת ארי' (סי' צ') ובת' הגרע"א (סי' ס"ה) וכ"כ הפר"ח באו"ח (סי' תצ"ז) דבספיקא דדינא בדרבנן ספיקו להקל אף בדשיל"מ יע"ש ומכאן ראי' מהא דפורפת על האבן דהו"ל ספיקא דדינא אי מותר אי לאו ספיקא לקולא אפי' בדשיל"מ

ומה"ט נלע"ד דלהכי פסק הרמב"ם בתשובה והביאו הרב המגיד בשם תשובת הרמב"ם (פכ"ז מהל' שבת) דבתחומין למעלה מעשרה דכיון דסלקא בתיקו בתחומין דרבנן ספיקא לקולא וקשה הא הרמב"ם בעצמו ס"ל דס' חוץ לתחום ספיקו אסור כמ"ש לעיל אע"כ דהו"ל סד"ר בדשיל"מ בספיקא דדינא וכדכתיבנא ואתי שפיר

ובזה יתיישב מה שיש להקשות מהא דפ"ק דב"ב (ד' ג' ב') דאיבעיא להו הן וסידן או הן בלא סידן אמר רנב"י מסתברא הן וסידן דאי ס"ד הן בלא סידן ליתני לשיעורן כו' ת"ש הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח ואריח חצי לבינה של ג' טפחים אלמא הן בלא סידן ומשני התם ברברבתא דיקא נמי דקתני של ג' טפחים והקשו תוס' דלמא מכלל דאיכא רברבתא ומאי דיקא ותי' דאם אינו פחות מג' אבל גדולות יש א"כ בכדי נקיט חצי לבינה של ג' טפחים כו' דממילא הייתי משער בקטנה הואיל ולא מפרש שיעורא עכ"ד התוס' וכוונת דבריהם ז"ל שכ' דהייתי משער בקטנה לקולא נלע"ד משום דאמרי' בחולין ד' נ"ה) דכל שיעורי חכמים להחמיר חוץ מכגריס ופירש"י הואיל וכתמים דרבנן משערי' לקולא וכ' הרשב"א בחי' שם דלאו דווקא כתמים אלא כל מידי רבנן אי מספקא לן בשיעורא אזלי' לקולא מטעם סד"ר. א"כ ה"נ אי לא הוה מפרש שיעורא אי בגדולה אי בקטנה הייתי משער בקטנה להקל מטעם סד"ר

ומהר"ם לובלין שכ' בכוונת תוס' דע"כ הייתי משער בקטנה דאי כוונת התנא בגדולה א"כ הא איכא למיטעי בכוונת התנא דכוונתו בקטנה ואיך נקיט סתמא אע"כ דבאמת כוונת התנא בקטנה יע"ש לא נהירא לע"ד דמהיכי תיתי לטעות בכוונת התנא ולשער בקטנה ע"כ משום דה"א דכיון דכל שיעורי דרבנן להקל א"כ ע"כ אנו צריכין לומר כמ"ש דלהכי הייתי משער בקטנה לקולא ומוכרח כמ"ש

והשתא קשה איך הייתי משער בקטנה משום דכל שיעורי דרבנן להקל הא הו"ל ספיקא בדשיל"מ בטלטול דעד שיטלטל היום בספק איסור למחר יטלטל בהיתר גמור א"ו דכיון דטלטול דהיום יפסיד וקשה להרי"ף וסייעתו והשו"ע ואין לומר משום דבעירוב הקילו אפילו בס' דשיל"מ וכמ"ש התוס' בעירובין (ד' מ"ה) ומטעמא דהל' כד' המיקל בעירוב: וס"ל כשי' הסוברים הר"ח והרמב"ם (פט"ז מהלכות שבת) והרא"ש פ' עושין פסין (סי' ד') דהלכה כדברי המיקל בעירוב ואף במחיצות ע"ש זה אינו דהא הרי"ף וסייעתיה והרמב"ם והשו"ע ס"ל דבס' חוץ לתחום אסור משום דשיל"מ וכמ"ש הרמב"ן וכמ"ש וכן מבואר להדיא בביצה (ד' ל"ט) [ומה שקשה על ד' התוס' עירובין (מ"ה:) הנ"ל מסוגיית הגמ' דביצה הנ"ל עיין בדו"ח להגרע"א ז"ל בעירובין ובצל"ח ביצה