פי אריה מד

אם רזה אם כן דרכו בכך לפרוש ולטלטל הו"ל כפירש לפנינו אפי' פירש א' שלא בפנינו מבואר מד' הרשב"א להדיא כסברת הפלתי דכל שדרכן לפרוש הו"ל כפירש לפנינו וזה ברור

ובזה נלע"ד ליישב קושיית המשנה למלך (פ"ז מהל' מתנות ענים הל' ט' ובפ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הל' י"ד) שהקשה על המרדכי סוף חולין (ד' קל"ד) אמאי דתנן התם חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי הוא של בעה"ב. שלאחר הקוצרים כו' רמ"א הכל לעניים שספק לקט לקט והקשה המרדכי בשם רבינו משולם אמאי לא ניזול בתר רובא דקמה דבעה"ב ותירץ דהו"ל קבוע וכל קבוע כמע"מ דמי וכתב המל"מ דכוונת דבריו. דכאן היה קבוע צבור של בעה"ב וצבור של עניים א"כ הו"ל קבוע ותמה המשנה למלך הא קי"ל דבנמצא הלך אחר הרוב כל שלא ראינו שפירש ממקום קביעותו אזלינן בת"ר ואמרי' דכל דפריש מרובא פריש וא"כ ה"נ בחורי הנמלים ניזל בת"ר והניח בצ"ע

ולמ"ש א"ש דהמרדכי ס"ל כשי' הרשב"א והרא"ש כו' והכא בחורי הנמלים דכיון דדרכן לאגור ולקבץ לחמן מהתבואות הו"ל כמו בהמות דמגד"ע דהו"ל כפירש לפנינו והו"ל קבוע כמע"מ דמיא וה"נ בחורי הנמלים דרכן לאגור ולקבץ הו"ל כפירש לפנינו והו"ל שפיר כל קבוע כמע"מ ומיושב קושי' המל"מ

איברא אף שהוכחנו סמוכין לד' הפלתי מד' הרשב"א דחולין והמרדכי סוף חולין כמ"ש. מ"מ תיקשי לן מהא דב"ב (ד' כ"ג) דפריך לר' חנינא דאמר דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב ממתני' דניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך ולר' חנינא אמאי הרי הם של בעל השובך ניזול בתר רובא דעלמא: והשתא מאי פריך הא אמרינן לעיל (ד' כ"ג.) דעד חמשים אמה כרסייהו מליאן א"כ הו"ל כמו דרכן לפרוש ולרעות כבהמות דמגדל עדר. והו"ל כפירש לפנינו דמי א"כ הו"ל השובך קבוע וכל קבוע כמע"מ וכל היכא דהו"ל מחצה על מחצה אזלינן בתר קרוב כדאמר להדיא לקמן בגמ' דבשוין אזלינן בתר קרוב וה"נ כיון דהו"ל קבוע וכמחצה על מחצה א"כ הו"ל שוין א"כ ממילא אזלינן בתר קרוב א"כ מאי פריך לר' חנינא וי"ל דלמש"כ הפלתי ושאר אחרונים ביו"ד (סי' ק"י) דהא דקבוע כמע"מ דמי ודוחה להרוב ה"ה אף אם היה קרוב לאחד החנויות השחוטות יותר מהחנויות הטריפות לא אזלינן בתר קרוב דכיון דקבוע דוחה לרוב ורוב דוחה לקרוב אם כן כ"ש דקבוע דוחה לקרוב וא"כ אף אם עומד סמוך לחנות הכשירה כיון דקבוע כמע"מ דוחה נמי לקרוב. וראייה לזה מהא דנזיר (ד' י"ב) דאמ' התם האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים שבעולם ואמרינן הטעם דהו"ל קבוע דהדרא לניחותא ע"ש וקשה אותו עיר שהשליח שוכן בה יאסרו הנשים ואידך יהא שרי דהא הם קרובים לשליח יותר משארי נשים שבעיירות אחרות ואזלי' בתר קורבא דאורייתא ועכצ"ל הואיל דחדית לן רחמנא דקבוע דוחה לרוב ורוב דוחה קרוב א"כ כ"ש דקבוע דוחה קרוב ולא אזלינן בתר קורבא כלל ולעולם מידי ספיקא לא נפקא

והשתא א"ש דהא דאמרי' ב"ב (ד' כ"ג) דבשוין אזלינן בתר קרוב היינו בדשוין במניין ממש. אבל בקבוע דגזה"כ הוא דלא ניזול בתר רוב כ"ש דלא אזלינן בתר קרוב א"כ לפי"ז הכי פריך לר"ח. בשלמא אי נאמר דלא כר' חנינא דרוב וקרוב הולכין אחר קרוב א"כ חזינן דקרוב עדיף אף מרוב א"כ בקבוע מהני ג"כ קרוב ולהכי שפיר של בעל השובך אבל אי נימא כר"ח דרוב עדיף מקרוב. א"כ כיון דגזרה תורה דקבוע דוחה לרוב דלר"ח דהוא עדיף מקרוב אם כן איכא הוכחה לר"ח דקבוע עדיף מקרוב מק"ו דקבוע עדיף מרוב דעדיף מקרוב אם כן אמאי של בעל השובך הו"ל לומר יחלוקו כיון דלר"ח מוכח דקבוע עדיף מקרוב מק"ו דרוב. א"כ שפיר תיקשי לר"ח אמאי של בעל השובך. משא"כ אי דלא כר"ח א"כ באמת קרוב עדיף מרוב: א"כ ליכא הוכחה דקבוע עדיף מקרוב דנהי דקבוע עדיף מרוב אבל מקרוב לא עדיף א"כ הכא דקרוב הוא להכי הרי הוא של בעל השובך אבל לר' חנינא קשיא כדכתיבנא וזה ברור ת"ל

ומעתה יתיישב היטב בע"ה קושיית הקצוה"ח שהקשה על הרא"ש והרשב"א מהא דע"ג (ד' נ') הנ"ל. דשאני התם דכיון דדרכן למיפל ועבידי דמשתרגי סמוך באמה לרש"י וד' אמות לשיט' תוס' הו"ל כפירש לפנינו והו"ל קבוע וכל קבוע כמע"מ ולא מטעם קרוב אתינן עלה וא"ש

ולפי זה יתיישב נמי דלא תקשי על רשב"א והרא"ש מהוכחת הנמוק"י והרמב"ן מהא דכרם הנטוע ירק כו' הנ"ל ולמש"כ א"ש דהכא כיון דדרכן של גננים למכור אפתח הגן שלו הו"ל כפירש לפנינו א"כ מטעם קבוע אתינן עלה ולא מטעם רוב והו"ל ספק ערלה בא"י ואסור ויתיישב הכל בע"ה על נכון

תבנן לדינא לפי מאי דקיי"ל כהרמב"ן והנמוק"י כמבואר ביו"ד (סי' רצ"ד) וגם למש"כ להוכיח מהא דסופ"ק דכתובות (ד' ט"ו) ומפ"ב דב"מ (ד' כ"ד) בע"ג (ד' ע') ומפוסקים (ביו"ד סי' א') ועוד שם (סי' קכ"ט) דאזלינן בתר רוב טבחי העיר וכן בתר רוב גנבי העיר וה"נ אזלי' בתר רוב פירות העיר דאינן מחוץ לתחום דהו"ל פירות דעלמא דחוץ לתחום שהובאו לעיר מיעוט לגבי פירות העיר ששבתו בעיר והו"ל ממש כההיא דכתיבנא דאזלי' בתר פירות העיר לכו"ע לא מיבעי לשיטת הרמב"ן והנמוק"י אלא אפי' לשיטת הרא"ש והרשב"א כמ"ש ומיושב פסק השו"ע (סי' שכ"ה) ודלא כהט"ז כנלע"ד: סעיף ו

אך לפי מה שהוכחנו לשיטת הגאונים והרי"ף והרמב"ם והרמב"ן והשו"ע (סי' שכ"ה וסי' תקט"ו) דבטלטול ג"כ אמרי' דשיל"מ אסור מספק אף דטלט' דהיום יפסיד

יש להקשות מהא דפ"ק דעירובין (ד' ה') רב אשי אמר אפי' תימא במבוי שמונה גמי לא צריך לחי.