פי אריה מא

ג"כ קשיא הא שם בב"מ מיירי בברי וברי א"כ ג"כ הו"ל מכחיש ובמכחיש חזקה דהשתא עדיף מחזקה דמעיקרא בחזקה העשויי' להשתנות ואם נאמר כמ"ש מהרש"ל דהתוס' קאי שם דווקא לרבא דמוקי לה בשמא ושמא ניחא. ועיין נתיבות (סי' רכ"ג ס"ג ק') יעו"ש. אך זה אינו דהא התוס' בקידושין שם לא ס"ל כשי' הרמ"ה. ועיין ביאורי הגר"א שם באה"ע. ויש לומר דהתוס' לשיטתייהו אזלי בקידושין שם דכתבו דהטעם דאמרי' דהרי היא בוגרת לפנינו לאו משום דאמרי' דכיון דעשוי' להשתנות ביומא דמישלם שית לא הוה חזקה וכפירש"י אלא טעמא משום דרגילות הוא לבוא סימנין דבגרות בבוקר להכי לא חשיב חזקת נערות כלל בצפרא יע"ש. א"כ לפי"ז א"ש דמעוברת באמת אע"ג דהו"ל חזקה העשוי' להשתנות ס"ל להתוס' דהוה חזקה דדוקא התם משום דרגילות הוא להביא בבוקר אבל הכא במעוברת וכי רגילות לילד דווקא אחר המכירה ואינו אלא חז' העשוי' להשתנות וס"ל לתוס' דהוה חזקה וא"ש

ועוי"ל וליישב ד' התוס' דב"מ הנ"ל בדרך נכון בעז"ה דבירושלמי פ"א דנדה (סוף הל' ג') איתא דבהמה טהורה דיולדת לתשעה יולדת למקוטעין וחמור דזמן עיבורה י"ב חודש אינה פוחתת מימות הלבנה שנ"ד ימים ואינה מוסיפת מימות החמה שס"ה יע"ש. ובגמ' דילן בבכורות (ד' כ':) לחד איבע"א שם בגמ' פליגי בזה תנאי אי בהמה יולדת למקוטעין אי לאו ועיין תוס' בכורות שם (ד' כ"א.) הביאו דברי הירושלמי הנ"ל ופירושה עיי"ש א"כ י"ל דהתם במחליף פרה בחמור דכיון דלא קים לן אי הוה שלימין או מקוטעין דהא יולדת למקוטעין א"כ לא שייך בזה לומר דהו"ל חזקה העשוי' להשתנות דבשלמא ביומא דמישלם שית הו"ל היום עשוי' להשתנות משא"כ בפרה וחמור וכי היום ודאי עשוי' להשתנות דנימא דאיתרע לה חזקה דמעוברת דהא יולדות למקוטעין א"כ כל כמה דלא ילדה הו"ל חזקה דלא ילדה (דהו"ל כמו ס' בתוך שית דהו"ל חזקה דמעיקרא חזקה). וה"נ נהי דהשתא חזינן דמשלם זמן לידתה מ"מ מנא ידעי' דהוא ביומא דמשלם זמן עיבורה דשלימין ולא הוה חזקה העשו' להשתנות כלל דמיקרי דיולדות לשלימין ולמקוטעין. א"כ אין היום ודאי כמו דמשלם שית וא"ש ד' התוס'

ובזה נסתר ד' החוו"ד (סי' ק"י) דהנה הפלתי (סי' ק"י) הוכיח כשי' הסוברים דסד"ר דאיתחזק לקולא מרפ"ק דביצה (ד' ג' ב') דפריך שם מברייתא דס' נולדה בחול ס' ביו"ט אסור ולר' יצחק ולרב יוסף אמאי אסור הא הו"ל סד"ר לקולא והקשה הפלתי דמאי פריך הא התם כיון דס' הוא אי נולדה ביו"ט או בחול הו"ל חזקה דהשתא הוא דילדה ביו"ט דאוקמי' אחזקת מעוברת עד השתא להכי אסור ומאי פריך א"ו דסד"ר לקולא אף באיתחזק ותירץ החוו"ד דלא חשיבא חזקת מעוברת חזקה כלל דהו"ל חזקה העשו' להשתנות. ולמש"כ זה אינו דבאמת דיסוד ד' הפלתי הם ממש כד' התוס' ב"מ (ד' ק') כמ"ש וכ"כ הב"י באו"ח (סי' תקט"ו) בשם המרדכי להדיא יע"ש. וע"כ כמ"ש דעד כאן לא שייך לומר חזקה העשויה להשתנות דווקא ביומא דמשלם שית דהיום מחוייבת להשתנות כמ"ש או משום דרגילות להביא בבקר וכמ"ש התוס' משא"כ בביצה דמספקא לן אי נולדה ביו"ט או מעיו"ט לא שייך כלל בזה עשוי' להשתנות דבשלמא אי הוה מספקא לן אי נולדה בבוקר או בערב בזה שייך לומר דהו"ל חזקה העשויה להשתנות דכיון דהיום מוכרחת להוליד ליכא חזקה דהשתא הוא דילדה אבל כאן עיקר הספק הוא אי הביצה נולדה אתמול והיינו דזמן לידתה אתמול: או דנולדה היום וזמן לידתה היום מאי חזקה עשויה להשתנות שייך בזה ודמיא ממש לחזקת מעוברת שכ' דכיון דלא קים לן אי ילדה למקוטעין או שלמין לא הוה עשוי' להשתנות וכמ"ש. וה"נ דזה גופא מספקא לן אי זמן לידת הביצה הי' אתמול או דזמן לידתה היום לא שייך כלל בזה חזקה עשוי' להשתנות וז"ב

עכ"פ לפי מש"כ דחזקה העשויה להשתנות לא הוה חזקה דמעיקרא חזקה כלל וחזקה דהשתא עדיף לפירש"י בקידושין הנ"ל וכן לשיטת התוס' דרגילות מבטלת לחזקה דמעיקרא וכן מצינו ביבמות (ד' קט"ו) דחיישי' שמא פינן וכ' התוס' משום דרגיל לפנות מבטל לחזקה דכ"נ וכ"ה וה"נ גבי ענפים משום דרגילות כל הענפים ליגדל ועשויי' להשתנות מבטלת לחזקה דכ"נ וכ"ה וחזקת מ"ק עדיף ואין להוציא מיד המוחזק וא"ש ד' הרמב"ן

ובבכורות (ד' י"א) גבי המפקיד פירותיו אצל עו"ג הרי כפירותיו של עו"ג דאמרי' דחלפי' ודאי כמבואר שם בבכורות דחייב ליתן תרומה לכהן וקשה אמאי לא נימא כאן נמצא וכ"ה דכיון דהניח הישראל במקום מיוחד ומצאו במקום שהניח וכדקי"ל כה"ג ביו"ד (סי' ס"ג) גבי בשר שנתעלם מן העין דאם מצאו במקום שהניחו אמרי' כ"נ וכ"ה וכן משמע להדיא ממתניתין דביצה (ד' י') בזימן שחורים ומצא לבנים כו' משמע אבל זימן שחורים ומצא שחורים או לבנים ומצא לבנים אמרי' כ"נ וכ"ה יש לומר דכיון דהעו"ג נהנה בחליפין ודאי חלפינהו כמ"ש הש"ך ביו"ד (סי' קי"ח) יע"ש וה"נ ואכמ"ל יותר: סעיף ה

ולשיטת הרא"ש ב"ב (ד' כ"ד) הנ"ל דכ' דלדידן דקי"ל כר"ח דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב עינבי נמי שרי אפי' אי נמצא במקומו ממש בכרם של ערלה יש להבין מה יענה הרא"ש להוכחת הרמב"ן והנמוק"י מהא דקידושין (ד' ל"ח) בכרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו אסור וע"ש משום דאמרי' דמהאי כרם הוא ואמאי לא נימא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ולהרא"ש אפי' במקומו ממש: