פי אריה כה

בהולכת סולם משובך לשובך דווקא בר"ה הוא דאסרי ב"ש משום דהרואה אומר להטיח גגו הוא צריך אבל ברה"י ד"ה מותר ופריך מהא דרב דכ"מ דאסרו ח' משום מה"ע אפי' בחדרי חדרים אסור ומוקי להא דרב כתנאי דשוטחן בחמה כו' ואיכא דאמרי אמר רב חנן בר אמי מחלוקת ברה"י דב"ש אית להו דרב וב"ה לית להו דרב אבל ברה"ר ד"ה אסור ופריך לימא רב דאמר כב"ש ומשני תנאי הוא כו' ע"ש ונחזי אנן לשיטת התוס' בשבת (ד' צ"ה) דבנין ביו"ט מותר מה"ת משום מתוך דהותר בנין דמגבן דהו"ל בונה ומותר ביו"ט הותרה נמי בנין דבית יע"ש א"כ בשלמא ללישנא קמא דרב חנן בר אמי דקאמר דברה"י אפי' ב"ש מודו דלא גזרו אין להק' הא דפריך מיני' דרב דאמר כ"מ כו' דלמא רב דאמר דווקא בחשדא בדאורייתא כמו במי שנשרו כליו כו' דה"ל חשדא דכובס. אבל הכא בחשדא דלהטיח גגו הוא אינו אלא משום בונה ובונה ביו"ט אינו אלא איסור דרבנן משום מתוך א"כ מאי פריך די"ל דפריך שפיר דקאמר דאפי' ב"ש מודי וב"ש לשיטתייהו דל"ל מתוך לקמן (ד' י"ב שם) א"כ הו"ל חשדא בדאורייתא אבל ללישנא בתרא קשה טובא מאי פריך מב"ה לרב דלמא רב קאמר בחשדא דאורייתא משא"כ לב"ה לשיטתייהו דס"ל דאמרי' מתוך שהותרה בנין לצורך כמו מגבן הותרה בנין שלא לצורך א"כ הו"ל חשדא בדרבנן ולהכי ברה"י מותר אבל ב"ש לטעמייהו דל"ל מתוך ולהכי אסרי ברה"י דהו"ל חשדא בדאורייתא א"כ בין ב"ש ובין ב"ה ס"ל כרב אלא דבהכי פליגי דב"ש וב"ה לשיטתייהו דב"ש ל"ל מתוך א"כ הו"ל חשדא דאורייתא וב"ה אית להו מתוך אם כן הוה ליה חשדא דרבנן אם כן קושיית הגמ' לק"מ מהא דרב ללישנא בתרא דרב חנן אלא ודאי כשיטת הש"ג בכוונת ד' התוס' כתובות דס"ל דדווקא במקום פסידא בחשדא דרבנן ל"ג בח"ח. אבל היכא דליכא פסידא אסור א"כ התם בביצה דליכא פסידא א"כ אסור אפי' בדרבנן בח"ח ושפיר פריך

ויש להוכיח ביותר ראי' זו דהנה הרמב"ם (פ"ה מהל' יו"ט הל' ד') פסק וז"ל אין מוליכין את הסולם של שובך משובך לשובך ברה"ר שמא יאמרו לתקן גגו הוא מוליכו אבל ברשות היחיד מוליכו אע"פ שכ"מ שאסרו חכמים משום מה"ע אפי' בחדרי חדרים אסור. כאן התירו משום שמחת יו"ט עכ"ל וע"ש במגיד משנה דמפרש הרמב"ם הא דקאמר ללישנא בתרא דרב חנן בר אמי תנאי הוא ה"פ דללישנא בתרא ס"ל דלא אמרי' שובכו מוכיח עליו. ולהכי אפי' ברה"י אסור אלא דתנאי הוא דרב ס"ל כמאן דאמר דכ"מ דאסרו חכמים כו' אפי' בח"ח אסור ומוקי לה פלוגתא דב"ש וב"ה בהכי דב"ש ס"ל דלא מהני שמחת יו"ט להתיר מה"ע בחדרי חדרים וב"ה ס"ל דאע"ג דכ"מ אפי' בחדרי חדרים אסור הכא שריא משום מצות שמחת יו"ט ע"ש במ"מ ובלח"מ. אמנם שיטת רש"י ותוס' שם דלא כהרמב"ם דמפרשים הא דמשני ללישנא בתרא תנאי היא היינו דרב מוקי לה דלא כרב חנן בר אמי דס"ל דברה"ר ד"ה אסור אלא דב"ש דאסר אפי' ברה"י משום מה"ע אפי' בח"ח וב"ה דמתיר מתיר אפי' ברה"ר משום דשובכו מוכיח עליו אבל משום שמחת יו"ט לא מהני ע"ש א"כ לתוס' לשיטתייהו דס"ל דבנין ביו"ט אינו אלא איסור דרבנן ומ"מ לא מהני דבר מצוה דשמחת יו"ט במקום איסורא דמה"ע בח"ח אם לא דשובכו מוכיח עליו ובמקום פסידא שרי' מה"ע בח"ח כמו בצנור שעלו בו קשקשים כמ"ש התוס' בכתובות (ד' ס') א"כ ראי' לשיטת הש"ג דדווקא במקום פסידא מותר מה"ע בח"ח בחשדא דרבנן ואפי' לדבר מצוה כמו שמחת יו"ט לא מהני אי לאו דשובכו מוכיח עליו וכמ"ש א"כ לכאורה סתירה לד' המג"א והגר"א

וי"ל דאינו ראי' דטעמא מאי כתבו תוס' בשבת (ד' צ"ה) דבנין בית ביו"ט מותר מה"ת היינו משום מתוך שהותרה בנין דמגבן כו' א"כ למש"כ התוס' בביצה (ד' י"ב) דדווקא דאיכא צורך יו"ט קצת הוא דשריא משום מתוך מה"ת אבל אי ליכא צורך היום כלל אסור מה"ת דליכא סברא דמתוך א"כ בבונה בית ביו"ט מה"ת אינו מותר אלא דווקא כשבונה לצורך יו"ט כמו להסתיר מזרם ומטר וכ"כ התוס' בשבת (ד' צ"ה) להדיא דצריך לאכול בבית מפני השרב או מפני הגשמים. א"כ לפי"ז אכתי איכא חשדא בדאורייתא דיאמרו דלהטיח גגו הוא צריך באופן שא"צ לצורך יו"ט כלל: ומכאן סתירה למש"כ הרב באה"ט להגאון מוהר"ר זכרי' מענדיל ביו"ד (סי' פ"ז סק"ז) שכ' דלתרי טעותין לא חיישי' ע"ש ולמש"כ אינו כמ"ש

וראיתי דזה הסברא אי לתרי טעותין חיישי' אי לאו תליא בפלוגתת רש"י ותוס' במנחות (ד' ג'.) דשם קאמר ר"ש דמנחת מחבת שנקמצו לשם מנחת מרחשת כשרה ועלו לשם חובה דמשום דמעשי' מוכיחין עלה וקאמר רבה שם לתרוצי מדר"ש אדר"ש דדריש טעמא דקרא דמחשבה דמינכרא לא פסלה רחמנא דהכל יודעין דמכזב ופריך לי' הרבה קושיית אתירוצא דרבה ובת"ה פריך עולת העוף שמיצה דמה למעלה לשם חטאת העוף תרצה דמעשיה מוכיחין עלה דעולת העוף היא דאי חטאת העוף היא הוה עביד לה למטה והזאה ומשני אמרי כו' ובת"ה פריך שם חטאת העוף שהזה דמה למטה לשם עולת העוף תרצה דמעשי' מוכיחים עלה דאי עולת העוף היא למעלה הוה עביד לה ומיצוי הוה עביד לה ומשני אין ה"נ כו' ובח"ה פריך קדשים קלים ששחטן בדרום לשם ק"ק לירצו דמעשיהן מוכיחין עלה דקדשים קלים נינהו דאי ק"ק בצפון הוה עביד להו ומשני אמרי קדשי קדשים הם ומיעבר הוא דקא עבר ושחטן בדרום והקשה רש"י שם ואי קשיא גבי חטאת העוף שהזה דמה למטה לשם עולת העוף נמי לישני הכי דאמרי חטאת העוף הוא ומעבר הוא דקעבר ועשה בהזי' ולמטה ותירץ רש"י דתרי איסורי לא מחזקינן לי' דעביד לי' הזאה ועביד לי' למטה יע"ש והתוס' שם הקשו לפירש"י א"כ חטאת לשם עולה דחטאת בהמה למעלה בקרנות ובאצבע ועולת בהמה