פי אריה כב

בפשיטות דעיקר מסקנתו לחלוק אבה"ג ודעתו לברך אשקדים בפה"א א ודלא כבה"ג מטעם דלא הוה רק קליפה בקטנותן ופטור ממעשר וכמ"ש וצ"ע ד' הטור וב"י כמו כן דהיכן למדו מהרא"ש דסובר כהבה"ג בסוף דבריו

ומ"ש הגר"א לתמוך ד' הבה"ג בהך דשקדים המרים קטנים משום דדמיא לפוגלא דאע"ג דסופו להקשות מ"מ אינו מפסיד ברכתו כדאמרי' (ד' ל"ו.) וה"נ עכ"ד הגר"א וצ"ע דאכתי קשה דהגמ' מדמה מעשר וערלה לברכה ומה דלא הוה פירי לענין מעשר כו' לא הוה פירי האילן לענין ברכה דפה"ע ולא דמיא לפוגלא דאינו אלא ברכה דפה"א ובפה"א לא ילפי' ממעשר כמו עלי צלף דמברך פה"א ואינו פירי לענין מעשר וערלה אלא דתליא בנטעי אדעת' דהכי וכדאמר שם (ד' ל"ו.) ומה"ט לענין פוגלא קאמר דנטעי אינשי אדעתי' דהכי עי"ש. משא"כ לענין ברכה דפה"ע א"כ לא דמיא כלל לפוגלא וצ"ע ד' הגאון ז"ל

ומה שתמה המעיו"ט לדברי הבה"ג דס"ל דשקדים המרים קטנים מברך בפה"ע א"כ יקשה לבה"ג דבעצמו כ' דכיון דלענין ערלה לאו פרי הוא לענין ברכה נמי לאו פרי אלמא דתלי ברכה במעשר לפי שיטתו בד' הרא"ש הקשה דסובר דהרא"ש כ' לחלק בין ברכה למעשר לקיים ד' הבה"ג ע"ז מקשה דבה"ג סותר א"ע כנ"ל ולמ"ש הפי' בדברי הרא"ש באמת זהו בעצם קושיית הרא"ש שהקשה בריש דבריו לד' בה"ג כמ"ש

וביישוב ד' הבה"ג לולא דמיסתפינא י"ל דאדרבה דבה"ג לשיטתי' וא"ש דהנה התוס' והרא"ש כתבו (שם ד' ל"ו) דגרעינין מברך בפה"ע דכיון דהוה פרי לענין ערלה יעויי"ש והנה במתני' דתרומות (פי"א מ"ה) דגרעיני תרומה לא הוה כתרומה וכן לענין רבעי לא הוה כפירי כמבואר (פ"א דערלה משנה ח') אלא לענין ערלה הו"ל פירי מאת הטפל לפרי כמ"ש הרא"ש שם בפי' המשנה דערלה [ועיין מחצית השקל סי' ר"ב ס"ק י"ז מ"ש בכוונת המג"א ע"ש] א"כ מינה לענין מעשר גרעינין לא איקרי פירי ומ"מ לענין ברכה מיקרי פרי ומברך בפה"ע אלמא כיון דאיקרי פרי לענין ערלה לחוד מברך בפה"ע א"כ מעתה נחזי אנן בשקדים המרים בודאי לענין ערלה חייבין דלא גרע מקליפין ועוד דכיון דראוי למתקן ע"י האור לא גרע מנובלות דחייבין בערלה וברבעי לשיטת הרמב"ם בפי' המשנה (פ"א דערלה) אלמא דפירי גמור הוה אלא דבמעשר פטורין קודם שנתנן בחותלות ובאמת אחר שנתנן בחותלות ונתבשלו חייבים במעשר וכמ"ש לעיל א"כ מה"ט בשקדים המרים אחר שמתקן ג"כ חייבים במעשר א"כ פרי גמור הוא בודאי לענין ערלה בשלא מתקן ע"י האור א"כ כיון דאיקרי פרי הני שקדים קטנים המרים ונטעי אינשי אדעתא דהכי י"ל כמו בפוגלא לענין פה"א לא משגחינן במה דסופו להקשות ה"נ לענין פרי העץ לא משגחי' אמה דסופן להיות מרים כיין דפירי מקרי לענין ערלה אף לאחר שסופן להיות מרים וכמ"ש. והא דבנובלות פגין שלא נתבשלו או שאינן מתבשלין לעולם דמברך שהכל כמ"ש לעיל אע"ג דלענין ערלה ורבעי חייבין. ולהטור (יו"ד סי' רצ"ד) בערלה לחוד שאני התם דאינו ראוי לאכילה אבל אי באמת הוה ראוין אף אי בסופן לא היו ראויין לאכילה באמת הוה מברך בפה"ע ועוי"ל דס"ל לבה"ג דפי' דבושלי כמרי כשיטת רש"י דנשרפו מחמת החום אבל בנובלות שלא נתבשלו מברך בפה"ע וכמ"ש הב"י (סי' ר"ב) החולק על הרי"ו וכמ"ש אע"ג דלענין מעשר פטורים כדאמר בעירובין (ד' כ"ח) בדקלים נקיבות וכפירש"י שם מ"מ לענין ברכה להב"י מברך בפה"ע כמ"ש אלמא ע"כ משום דלענין ערלה חייב וכמ"ש. א"כ לפי"ז מיושב ד' הבה"ג דאדרבה הבה"ג לשיטתו דגריס והלכתא כל דלגבי ערלה לאו פירי לענין ברכה נמי לאו פירי א"כ מינה דכל דלענין ערלה פירי לענין ברכה נמי פירי הוא אף על גב דלענין מעשר לאו פירי א"כ להכי כתב בעל הלכות גדולות דשקדים המרי קטנים מברך בפה"ע אף דסופו להיות מרים משום דנטעי כו' ופירי לענין ערלה נמי הוי וכמ"ש ובזה יתיישב קצת ד' הגר"א שהביא ראי' מפוגלא וא"ש

ולטעמא דמילתא דבה"ג דס"ל דתליא בערלה לחוד י"ל קושיית הר"א ממיץ שהביא הרא"ש שם האיך אנו מברכין בפה"ג על היין הא לא מקרי פירי לענין ביכורים ע"ש ולמ"ש א"ש ומפני שבזה הסבך נאחזים הב"ח והש"ך ביו"ד סי' רצ"ד נבאר בזה קצת: סעיף ה

הש"ד ביו"ד (סי' רצ"ד) כתב על ד' הב"ח שם שרוצה ליישב ד' הטור במה שכתב שם דנובלות חייב בערלה ופטור מרבעי דמיירי בבושלי כמרי דכיון דלא הוי פירי לענין ברכה וכמו שכתבו הגאונים דכל דלא הוה פירי לענין ערלה לא הוה פירי לענין ברכה אלמא דברכה וערלה שוין הם א"כ כמו דלענין ברכה בושלי כמרי לאו פירי ה"נ לענין ערלה לאו פרי א"כ הטור מיירי בבושלי כמרי והרמב"ם דכ' דנובלות אסור ברבעי מיירי בתמרי דזיקי דהוי פירי נמי לענין ברכה וע"ז כ' הש"ך וז"ל וממ"ש הגאונים דקפריסין מדלגבי ערלה לאו פרי לענין ברכה נמי לאו פירי אין ראי' שהרי הרמב"ם והר"ש פי' דנובלות דבושלי כמרי חייב ברבעי אע"ג דלענין ברכה מברך שהכל. אלא י"ל דמאי דלא הוי פרי לענין ערלה בודאי לא הוה פירי לענין ברכה דלא מברכינן בפה"ע אלא דמאי דהוי פירי לענין ערלה י"ל דמברך שהכל ועוד דהא באמת לענין ערלה פטורין אלא דברבעי חייבין עכ"ד וד' הש"ך ך צ"ע במ"ש במאי דלא הוה פירי לענין ערלה כו' אלא דמאי דהוה פירי לענין ערלה י"ל דמברך שהכל הא התוס' והרא"ש ילפי דגרעינין מברך בפה"ע מהא דבערלה הו"ל פירי כמ"ש לעיל אלמא דילפינן מערלה דמה דהוה פירי לענין ערלה הוה נמי פירי לענין ברכה וצ"ל דכוונת הש"ך דממ"נ ראיית הב"ח מהא דכ' הגאונים גבי קפריסין לאו