פי אריה יח

פריין חייב לעשר מס' כשהם ודאי משום דחשיבי. וכמ"ש באמת בחיבורו (פי"ג מהל' מעשר) וכמ"ש א"כ בדינא לא סתרי כלל מפי' המשנה לחיבורו אלא דבחיבורו פסק כמ"ד בושלי כמרי משום דחכמי' דתוס' וירושלמי הכי ס"ל וא"ש ד' הרמב"ם ז"ל: סעיף ב

ואכתי פש גבן ליישב דברי הרמב"ם (פי"ג מהל' מעשר) הנ"ל שכתב דנובלות תמרה והם שעדיין לא הטילו שאור פטור מלעשר כו' משום דאינו משומר עכ"ד. וקשה ל"ל האי טעמא דמשומר הא כיון דלא נפתחו כשאור א"כ לא הגיע לעונת המעשרות כדאיתא פ"א דמעשרות וברמב"ם (פ"ב מה' מעשר הל"ה) משום דאינו אוכל וגם חכמים דתוס' שכ' לעיל דחילקו בין נפתחו כשאור ללא נפתחו משום דשלא נפתחו לא חשיבי ומסתמא אפקרינהו תיפוק ליה משום דלא איקרו אוכל כ"ז שלא נפתחו כשאור דבחדא מחתא מחתינהו במתני' פ"ק דמעשרות דכל שהוא אוכל ונשמר כו' חייב במעשר וכיון דלא נפתחו כשאור לא באו לעונת המעשרות מותר לאכול כל צרכו אפי' אכילת קבע כמבואר ברמב"ם (פ"ב מהל' מעשר הל"ג) א"כ ל"ל לטעמא דאינו נשמר

ונ"ל דהנה תנן במעשרות (פ"א) דכל שאין תחילתו אוכל וסופו אוכל חייב במעשר א"כ מה"ט בהני נובלות תמרה שלא נפתחו כשאור וכל הפירות דמני בהל' עשר דלא נגמר פריין דפטורין ממעשר אם הניחן במכמר דעי"ז מתמתקין וראויין לאכילה או שמתקן באור דבודאי חייב במעשר דהא סופו אוכל וכ"כ רש"י להדיא בב"מ (ד' פ"ט.) ד"ה בתוחלני כו' דאם נתנן בחותלות ונתבשלו חייבין במעשר וכ"כ הרא"ש בברכות (פ' כיצד מברכין ס"ג) דשקדים המרים דאם מתקן ע"י האור מברך בפה"ע ע"ש והרא"ש בעצמו ס"ל דברכה ילפי' ממעשר ע"ש א"כ מיני' דבמעשר אם מתקן ע"י האור חייב משום דסופו אוכל ועוד דע"כ לא פליגי בחולין (ד' כה) ובעירובין בגדולים מרים שראוי למתקן אבל אי מיתקן לכו"ע חייב וה"נ משמע מהא דנידה (דף נ.) דתנן כל שחייב במעשר מטמא טומאת אוכלים ויש שמטמא טו"א ואינו חייב במעשר וקאמר לאתויי בשר ודגים ואי דנאמר דפירי שמתקן ע"י האור פטור ממעשר א"כ לימא יותר רבותא לאתויי פירי שמתקן כו' א"ו כיון שמתקן בין באור ובין במכמר הו"ל סופו אוכל וחייב במעשר כמ"ש

ובירושלמי פ"א דמעשרות (סי' הל"א) איתא וז"ל כל שאין תחילתו אוכל וסופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל מאי אית לך כההיא דתנינן דבתרה מאימתי פירות חייבין במעשרות התאנים משיבחילו עכ"ל ופי' נראה דתאנים משיבחילו ואם נתלשו עד שלא בחלו ונעשו אוכל ע"י מכמר וכדומה חייב דנעשה אוכל א"כ בדברי' שאינן ראוין לאכילה אפי' אחר תלישה היינו דלא נפתחו כשאור מ"מ אי מתקן אח"כ חייב כנ"ל אבל בהפקר אפי' אי נגמר בישולן אח"כ פטור כיון דהפקירן קודם בישולן כדתנן בפיאה (פ"ד מ"ח) דאם הקדיש קודם גמר מלאכה פטור ממעשר וה"ה בהפקר כמ"ש הרמב"ם והמחבר ביו"ד (סי' של) ועיין מנחות (ד' סז.) וכ"כ התוס' בב"מ (דף כא.) ד"ה ופטורות דאם הפקירן קודם גמר מלאכה ואח"כ נגמר מלאכתן בעודן הפקר ואח"כ זכה בה דפטור כמו בהקדש כמ"ש

[וביבמות פ' האשה רבה (ד' פט:) דקא פריך ליה רבה לרב חסדא לדידך דאמרת דאפי' ההוא גריוא הדרא לטיבלא משום דלמא פשע מי איכא מידי דמדאורייתא הוה תרומה ומשום דלמא פשע אפקוה רבנן לחולין וכי מתנין ב"ד לעקור דבר מן התורה כו' וקשה הא בירושלמי דפיאה (פ"ה הל' א') אמר דהפקר ב"ד פטור מן המעשר כמו בכל הפקר דעלמא עיי"ש א"כ בתרומה דג"כ הפקר פטור כדאיתא בירושלמי (פ"א דמעשרות) דיליף מדגנך עי"ש וכ"כ הרמב"ם (בפ"ב מהל' תרומות) והמחבר ביו"ד (סי' של"א סעי' י"ג) ועיין תוס' ב"ק (ד' כ"ח) ע"ש א"כ ה"נ כיון דאמרו רבנן דהאי תרומה לא הוה תרומה דלמא פשע א"כ הו"ל הפקר ב"ד ולא חייל עלי' שם תרומה כדאמר שם גבי ירושה דהפקר ב"ד הפקר אמנם למ"ש התוס' בב"מ (דף כא) והרמב"ם והמחבר דאם נגמר מלאכתו ואח"כ הפקיר דחייב דבשעת החיוב לא הי' הפקר א"כ ה"נ דאימת אפקריה רבנן בשעת הפרשה ובשעת הפרשה כבר נגמר מלאכתן לתרומה]

והשתא א"ש ד' הרמב"ם והתוספתא דלהכי אמרי' טעמא דנובלות תמרה פטורי' כשלא נפתחו כשאור משום דהו"ל הפקר תיפוק ליה דאינו אוכל משום דלטעמא דאינו אוכל לא מיפטר רק כשלא מתקן באור אבל כשמתקן אח"כ ונעשו אוכל חייב במעשר משא"כ לטעמא דנשמר פטור אפי' מתקן ואח"כ זכה בה אבל באמת אי זכה בה ואח"כ מתקן דחייב. ומיושב דברי הרמב"ם בע"ה

ולמ"ש לשיטת הרמב"ם והר"ש והרא"ש והטור ורי"ו דס"ל דבושלי כמרי היינו שנפלו קודם גמר בישולן ונתנן במכמר בעפר להתבשל א"כ קשה בהא דפריך בברכות (דף מ') בשלמא למ"ד בושלי כמרי ספיקן הוא דפטור הא ודאן חייב אלא למ"ד תמרי דזיקי ודאן חייב הפקירא נינהו ולדבריהם ז"ל מאי פריך אדרבא דמה תמרי דזיקי דנפלו אחר בישולן כמ"ש מ"מ הפקירא נינהו משום דהבעלים מתיאשין מהם כ"ש בושלי כמרי דנפלו קודם בישולן בוודאי הפקר הוה ומאי פריך

וי"ל דהכי פריך דבאמת למ"ד בושלי כמרי א"כ י"ל דהתנא לא חשיב רק הני דלא חשיבי וע"ה לא חש עלייהו מלעשר א"כ באמת מיירי אפי' בנפלו במקום המשתמר דלא הוה הפקר כדאמר בירושלמי (פ"א דדמאי) מ"מ בדמאי פטור דלא חשיבי בודאי עישרן משא"כ בודאי דחייב לעשר והיינו במקום המשתמר וכדדייק בירושלמי