פי אריה טז

אומר ברוך דיין האמת בא לאוכלן אומר שהכל נ"ב ע"כ ובבבלי (דף מ') קאמר דלמ"ד תמרי דזיקי לא הוה מין קללה והא דקאמר ר"י כל שהוא מין קללה כו' קאי אשארא כו' אלא דווקא למ"ד נובלות הוא בושלי כמרי הוה מין קללה א"כ הירושלמי דאמר הרואה נובלות שנשרו אומר ברוך דיין האמת ע"כ ס"ל כמ"ד בושלי כמרי ואי כפירש"י דבושלי כמרי היינו שנשרפו מחמת החום א"כ מאי אריא שנשרו הא עיקר הקללה הוא מחמת שנשרפו א"כ אפי' לא נשרו נמי א"ו כפי' הרמב"ם והר"ר יונה והעור ורי"ו דבושלי כמרי פי' שנפלו קודם בישולן א"כ עיקר קללה מה שנשרו קודם בישולן

עוי"ל ראיה להני רבוותא מתוספתא דשביעית (פ"ד) דאיתא התם משהוציאו עלין עד שהם פגין חמשים יום משהם פגין עד שהם נובלות חמשים יום מנובלות ועד התאנים כו' וע"כ ס"ל להאי תוס' דנובלות לאו תמרי דזיקי דהא תמרי דזיקי היינו שנגמר בישולן וכ"כ הש"ך ביו"ד (סי' רצ"ד ס"ק ה') והכא בתוס' קתני מנובלות עד התאנים חמשים יום אלמא דנובלת דתוס' לאו תמרי דזיקי וע"כ בושלי כמרי ואי כפירש"י וב"י א"כ מאי שיעורא הוא וכי לא סגי דלא יהיו שרופים מחמת חום אבל לפי' הני רבוותא א"ש דנובלות היינו שלא נגמר פריין. והא דאיקרי בושלי כמרי משום דכשנופלים בעודן פגין אז מניחין אותן במכמר להתבשל וכמ"ש הר"ש בפ"ק דערלה (משנה ח') ופ"ק דדמאי וכ"כ הרא"ש שם פ"א דדמאי ועיין ביאורי הגר"א (סי' ר"ב סעי"ט)

אך בירושלמי פ"ה דשביעית הובא הך תוספתא בגירסא אחרת דקתני התם מן הפגין ועד השיתין הנובלות נ' יום ועיי"ש בפ"מ שפי' כשיעור שיתגדל תאנים מדבריות עי"ש א"כ אין ראיה לפי"ז. אך הרא"פ גריס שם בירושלמי כמו הגי' בתוס' שהבאתי אמנם מתלמודא דידן שם (דף מ') מוכח כגירסת הפ"מ בתוספתא דקאמר ם ללשנא קמא דאפי' בנובלות סתמא ג"כ פליגי וס"ל לחד מ"ד דהיינו תמרי דזיקי א"כ יקשה הא מתוס' דשביעית מוכח דהיינו בושלי כמרי והיינו שלא נגמר פריין אמנם לגירסת הפ"מ א"ש דהתוס' לא מיירי בנובלות סתמא כמ"ש. וכ"כ הש"ך ביו"ד (סי' רצ"ד) דהא דכתב הרמב"ם בפי' המשנה ובפ"ח מהל' ברכות נובלות פגין שנפלו קודם שנתבשלו מברך שהכל היינו כמ"ד בושלי כמרי עיי"ש וכ"כ הב"ח ביו"ד (סי' רצ"ד) דהעור מפרש בושלי כמרי שאינן מתבשלין באילן ע"ש ופש לבאר ד' הרמב"ם ז"ל

הרמב"ם בפי"ג מהל' מעשר (הל"א) כתב הנובלות תמר' והן תמרים שלא הטילו עדיין שאור כו' אינו צריך להפריש מהן תרומת מעשר ולא מעשר שני לפי שחזקתן מן ההפקר ואפי' אמר ע"ה שאינן מעושרין ג"כ פטורין עד שיוודע לך שהוא מן השמור עכ"ד והיינו שהרמב"ם פסק כר' יוחנן בירושלמי (ריש דמאי) דאפי' ודאי ג"כ פטור ע"ש בכ"מ ועיין ברכות (ד' מ':) ועיין בתוס' ר"ה (ד' ט"ו:) ד"ה בנות שוח כו'

והש"ך ביו"ד (סי' רצ"ד ס"ק ה') כתב דהרמב"ם פסק כמ"ד תמרי דזיקי לענין מעשר אע"ג דנובלות סתמא הוא בושלי כמרי כמ"ש הרמב"ם בפ"ח מהל' ברכות דפגין שנפלו מן האילן קודם שנתבשלו מברך שהכל מ"מ לענין מעשר פסק כמ"ד תמרי דזיקי משום דלמ"ד בושלי כמרי עלתה בקשיא עי"ש בש"ך

וקשה לד' הש"ך דא"כ דפסק כמ"ד תמרי דזיקי וטעמא דהפקירא ננהו א"כ מה"ט אפי' נגמר בישולן ג"כ פטור ממעשר כמ"ש הש"ך גופי' שם א"כ אמאי כתב הרמב"ם דבשלא נגמר בישולן פטור כיון דטעמא הוא כמ"ד תמרי דזיקי א"כ הו"ל הפקר ואפי' נגמר בישולן וכן איתא בירושלמי (פ"א דדמאי) דלר' כ יוחנן אפי' כשהטילו שאור ודאן פטור ע"ש

לכן נראה לבאר ד' הרמב"ם בהקדם מה דק"ל בדבריו דהנה הרמב"ם בפט"ו מהל' גזילה (הל' ט"ז) כת' וז"ל תמרים שמשירן הרוח מותרות שהבעלים מחלום לכל אדם וזהו חזקתן כו' ואם הקפיד בעל השדה והקיף מקום האילנות או תיקן מקום שיפלו בו הנובלות עד שילקטם הרי אלו אסורות שהרי גילה דעתו שלא מחלום עכ"ל והוא מגמ' ב"מ (דף כ"ב:) דקאמר וכי מאחר דאתותיב רבא הני תמרי דזיקי היכי אכלי' מנייהו ומשני כיון דאיכא שקצים ורמשים דקאכלי להו מעיקרא מייאשי מנייהו ע"ש א"כ מבואר מזה דאפי' נובלות תמרי שנתבשלו ג"כ הו"ל הפקר [וכ"כ התוס' בב"ק (ד' ס"ט.) בד"ה כל שלקטו כו' דתמרי דזיקי הו"ל יאוש והפקר ופטור כו' יע"ש] דסתם תמרי דזיקי אפי' נגמר בשולן כדפריך בברכות (ד' מ') למ"ד תמרי דזיקי בפה"ע בעי לברוכי וה"נ קאמר דמייאשי מינייהו א"כ הו"ל הפקר וכן הרמב"ם סתם תמרים שמשירן הרוח מותרות משום גזל ולא חילק דווקא שלא נפתחו כשאור אלמא אפי' נפתחו כשאור שנגמר בישולן ג"כ הו"ל הפקר מטעמא דאיכא שקצים כו' וכ"כ הרמב"ם שם (הל' י"ד) תאנה שהיא נוטה לדרך ונמצאו תאנים תחתי' מותרות משום גזל שהתאנה וכיוצא בה עם נפילתה נמאסת ופטורות משום מעשר עכ"ל אלמא דכיון דמייאש הו"ל הפקר ופטור מן המעשר ואפי' נגמר בישולו א"כ הרמב"ם סותר א"ע ג"כ מפי"ג מהל' מעשר דכ' דווקא שלא נגמר בישולו וג"כ סותר גמ' ערוכה ב"מ הנ"ל דקאמר דתמרי דזיקי הו"ל הפקר ואפי' נגמר בשולן כמ"ש

ונ"ל דהרמב"ם לשיטתו אזיל דבהל' מעשר (סופ"ג הל' כ"ד) כתב וז"ל מצא תאנים תחת התאנה הרי הם ספק שהרי משתנות ומתלכלכות שמא מתאנה זו נפלו או מתאנים שנתעשרו עכ"ל וכ' הכ"מ דטעמו דהרמב"ם דכ' הרי זה ספק אע"ג דבמתני' פ"ג דמעשרות קתני תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר מ"מ כ' הרמב"ם דהרי זה ספק משום דבב"מ (ד' כ"א) אמרי' דתאנה עם נפילתה נמאסת ומפרש הרמב"ם דע"י