פי אריה יד

אפשר לפטור ממנה משא"כ עולה דדורן היא דהו"ל נדר או נדבה א"כ אפשר בשאלה א"כ בלא"ה חטאת קדים כמו ציצית ותפילין משום דציצית אפשר לפטור ממנה משא"כ בתפילין וי"ל דאצטריך לחטאת ועולה הבאות עמהן דא"א לפטור וכדאמרי' בזבחים (ד' צ) דזה בנה אב לכל חטאת הבאות עמהן דקודמת דהו"ל ג"כ חוב דא"א לפטור. אבל לעולת נדבה באמת לא אצטריך האי טעמא: סעיף ו

ובהאי כללא דכיילי רבותינו בעלי' תוס' בסוכה (ד' נ"ד ב) והביאם המג"א (סי' תרפ"ד) והבאתי לעיל דדיחוי והקדמה חדא מילתא הוא דכמו דאמרינן דתדיר קודם הכי נמי דתדיר עדיף לענין לדחות עיין שם

המג"א סי' תרפ"ד (ס"ק ב') הקשה על דבריהם מד' התוס' בשבת (ד' כ"ג:) שכ' דאף דלענין קריאה ר"ח קדים משום דתדיר מ"מ לענין לדחות פרסומא ניסא עדיף א"כ מפטיר בשל חנוכה וכ"כ הרא"ש שם בשבת ובשו"ע (סי' תרפ"ד) אלמא דאע"ג דתדיר עדיף לענין הקדמה מ"מ לענין לדחות לא אמרי' דתדיר עדיף ותמהו בשו"ת שב יעקב (סי' כ"ב) וביד אפרים להגאון מוהרא"ז מרגליות דקושיית המג"א מעיקרא לק"מ דהתם לענין חנוכה איכא מעלה דפרסומא ניסא לעומת מעלה דתדיר להכי עדיף לדחות לתדיר משא"כ בהא דכ' התוס' בסוכה (ד' נ"ד) דליכא מעלה אחריתא נגד מעלה דתדיר דהמקשה לא ידע אכתי מסברא כדי לידע שקדשו החודש בזמנו דבתר הכי משני הכי א"כ כיון דלשיר של שבת איכא מעלה דתדיר ולשיר של ר"ח לא ידע המקשה ממעלה כדי לידע שקידשו החודש בזמנו להכי תדיר עדיף

המחצית השקל תמה על השב יעקב דקושיית המג"א נכונה היא דע"כ המקשה ידע דאית לי' מעלייתא נגד מעלת תדיר דשיר של שבת היינו (דאית לי' הכירא אחרינא דחלבי ר"ח ניתנין תחת כרכוב המזבח כו') מדפריך והא אית לי' היכרא אחרינא אלא דהמקשה סבר דעבדי' תרי הכירא לפרסם כדי שנקבע ר"ח בזמנו א"כ נגד מעלת תדיר דשבת איכא מעלת פירסומא דר"ח בשיר ר"ח ע"ש שהאריך הרבה בזה

ולעד"נ להוכיח דדווקא פירסומא ניסא אית לי' מעלה לדחות מעלה דתדיר ומיושב קושיית המג"א. והוא דהנה הר"ן במגילה פ"ק בסוגיא דמבטלין עבודה למקרא מגילה כתב דהא דקאמרי' דכהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה היינו דאיכא שהות לעבוד עבודתן אחר מקרא מגילה להכי מקדמינן מקרא מגילה משום פרסומא ניסא אבל לענין לדחות והיינו דאי יקרא מגילה ליכא שהות לעבוד עבודה אזי אין נדחית שום מצוה דאורייתא מפני מקרא מגילה דרבנן עי"ש וכ"כ הרמ"א באו"ח (סי' תרפ"ז) והגר"א ז"ל תמה על הר"ן ומזרחי מסוגיא דמגילה (ד' ד') דקא מבעי לי' לרבא מת מצוה ומק"מ מאי וע"כ לענין לדחות קאמר דהא כמו דקאמר מקודם מת מצוה ועבודה דפשיטא לי' דמ"מ עדיף לענין לדחות דהא מ"מ דוחה עבודה לגמרי כדאמרי' בכמה דוכתי ואהא קא מבעי לי' מת מצוה ומקרא מגילה הי מינייהו עדיף ג"כ לענין לדחות קא מבעי לי' א"ו דהא דמק"מ דוחה עבודה ג"כ לגמרי קאמר דמבטלין משום פרסומא ניסא וכ"כ הטורי אבן שם במגילה דמדלא קאמר מקדימין מקרא מגילה לעבודה וקאמר מבטלין משמע לגמרי אפילו בדליכא שהות אח"כ לעבודה וע"ש וכן דעת הט"ז (סי' תרפ"ז) יעו"ש

עוד הוכיח הגר"א ז"ל מד' התוס' בשבת (ד' כ"ג:) וכ"כ הרא"ש שם דהא דאמרי' שם דמשום פרסומא ניסא והיינו לענין לדחות לגמרי היינו לענין קריאת התורה דר"ח וחנוכה ומפטיר כתבו התוס' הרא"ש דלענין קריאה מקדים של ר"ח לחנוכה משום דתדיר ואע"ג דפרסומא ניסא עדיף משום דכיון דיקר ג"כ של חנוכה ויקיים פרסומא ניסא שפיר מקדמינן של ר"ח משום דתדיר אבל לענין הפטורה מפטיר בשל חנוכה משום דלענין לדחות פרסומא ניסא עדיף וכ"כ בשו"ע (סי' תרפ"ד) אלמא דלענין להקדים תדיר קודם אפי' מצוה דרבנן לפרסומא ניסא א"כ אמאי קאמר דמבטלין עבודה מפני מקרא מגילה לענין להקדים אדרבא לענין להקדים תדיר עדיף מפרסומא ניסא אע"כ דהא דקאמר מבטלין עבודה מפני מקרא מגילה היינו לדחות לגמרי ע"ש

ולכאורה ד' הגר"א תמוהין בראייתו השניי' מד' התוס' דשבת הנ"ל די"ל דלעולם לענין להקדים קאמר דמבטלין והא דתקשה הא לענין להקדים לא אמרי' פרסומא ניסא עדיף דפרסומא ניסא יכול לקיים אח"כ כמ"ש התוס'. זה אינו די"ל דכיון דרוב הפוסקים פסקו כרב אשי במגילה (ד' ה') דבזמנה ג"כ קורין אותה בעשרה היינו דמצוה לחזור אחר עשרה משום פרסומא ניסא א"כ להכי מבטלין עבודה מפני מקרא מגילה לענין להקדים משום דיקרא בעשרה ואח"כ לא ימצא עשרה א"כ בהאי הקדמה יהי' פרסומא ניסא אבל אח"כ לא יהי' פרסומא ניסא כ"כ. וצ"ל דכוונת הגר"א להוכיח הכי דמאן הוא מרא דשמעתא דמבטלין עבודה מפני מקרא מגילה הוא רב כדאמר רב יודא אמר רב מבטלין עבודה ובאין לשמוע מק"מ [(מגילה ד' ג') כן הוא הגי' שלפנינו וכן הי' גירסת הגר"א אולם בערכין (ד' ד'.) הגי' אמר רב יודא אמר שמואל] א"כ לרב לשיטתו דס"ל דבזמנה קורין אותה ביחיד וא"צ לחזור אחר עשרה דליכא מצוה דהא אפילו לרב אסי אינו אלא מצוה לכתחילה ולא לעיכובא כמ"ש רש"י והרא"ש וש"פ יעו"ש א"כ לרב לשיטתו ליכא מצוה בעשרה בזמנה ואמאי קאמר רב סתמא מבטלין עבודה משמע אפי' בזמנה כיון דאיכא שהות למקרא מגילה אח"כ ואי משום דבעשרה יהי'