פי אריה יג

אבל ב"ה ס"ל דחגיגה שתי כסף ועולת ראיה מעה כסף וקי"ל כב"ה וצ"ע] ותירץ אמר קרא אשר ברכך כו' ור' יודא יליף נתינה נתינה מעבד כו'

וק"ל דנחזי אנן לר' מאיר דיליף ריקם ריקם מבכור ע"כ ס"ל דהאי דכתיב גבי בכור וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם לא קאי אעולת ראי' כמו דס"ל לת"ק דהכא דיליף דפה"ב קודם לעולת ראי' דכתיב וכל בכור בניך תפדה והדר לא יראו פני ריקם ראית פנים בעזרה בעולת ראי' אלא דהאי ולא יראו פני ריקם דבכור קאי אבכור ולהכי יליף דהענקה חמש סלעים מריקם דבכור אבל אי ס"ל לר"מ כת"ק דהכא א"כ האי ריקם דבכור בראיה קמיירי א"כ אדרבא אי ניליף ריקם דהענקה מריקם דבכור הו"ל למילף דהענקה שתי כסף כעולת ראי' לב"ש או מעה כסף לב"ה אלא וודאי כדכתיבנא א"כ ר"מ ע"כ ס"ל כר"י דהכא דעולת ראי' ואח"כ פה"ב דהאי הקישא לא אתא כלל לפה"ב ואח"כ ראי' דריקם דבכור בבכור קמיירי ולא בראיית פנים בעזרה. ומעתה הא תינח לר' מאיר דס"ל דהענקה חמש סלעים ויליף ריקם ריקם מבכור שפיר אצטריך האי ריקם דבכור להענקה אבל לר' יודא לשיטתו דס"ל דעולה לרגל ואח"כ פדיון הבן א"כ האי לא יראו פני ריקם דבכור מיותר דלהענקה לא איצטריך דהא יליף נתינה נתינה מעבד א"כ בוודאי קשה כמ"ש

ונ"ל דהנה בבכורות (ד' נ"א ב') גבי הא דתנן המפריש פדיון בנו ואבד חייב באחריותו קאמר רשב"ל דאתיא ערך ערך מערכין רב דימי אמר ר' יונתן דכתיב וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם ויליף ריקם ריקם מעולת ראיה מה עולת ראיה חייב באחריותו אף פדיון הבן חייב באחריותו ופירש"י דלהכי יליף מעולת ראי' ולא יליף מולא יראו דבכור גופי' משום דלא יראה דבכור לאו בראיית פנים ממש קאמר דהא לאו בעזרה מייתי לה דלכהן יהיב לי' כו' ופריך ר"פ קרא לקרא ופירש"י דהא במתני' יליף דחייב באחריותו מאך פדה תפדה כו' ומסיק דכי אתמר דרשב"ל ורב דימי א"ר יונתן ארישא דמתניתין דתנן התם (ד' מ"ט) מת הבן אחר למ"ד יום אעפ"י שלא נתן יתן מנ"ל ארשב"ל אתיא ערך ערך מערכין רב דימי אמר ר' יונתן וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם מה להלן בעולת ראי' יורשין חייבין אף כאן יורשין חייבין ע"כ. וא"כ ר' יודא דהכא דס"ל דעולה לרגל ואח"כ פודה את בנו משום דעלייה לרגל מצוה עוברת ס"ל דהא דאצטריך ולא יראו פני ריקם דבכור למילף דמת הבכור יורשין חייבין לשלם וכרב דימי אמר ר' יונתן דיליף מריקם ריקם דעולת ראי' א"כ אינו מופנה כלל ושפיר קאמר ר' יודא דעולה לרגל קודם ואח"כ פה"ב וס"ל דלא יראו פני ריקם דבכור לאו בעולת ראיה קמיירי אלא למילף ריקם ריקם מעולת ראיה לענין יורשין דחייבין לשלם פדיון הבן אבל ר' מאיר דקידושין (ד' י"ז) דאצטריך ריקם ריקם להענקה סבירא ליה הא דיורשין חייבין אתיא מערך ערך דערכין וא"ש

עונלע"ד לומר בישוב קושייתינו הנ"ל שהקשינו על הנמוק"י והמחבר הנ"ל מהא דקידושין (ד' כ"ט) והוא דהנה בר"ה (ד' ו' ב') אמרי' בעי ר' זירא אשה מהו בבל תאחר מי אמרי' דהא ליתא בראי' או דלמא כיון דאיתא בשמחה א"ל אביי תיפוק לי' דהא איתא בשמחה ופירש"י מי אמרי' כיון דלא מחייבא למיסק לא שייך בה זמן דרגלים. או דלמא כיון דמחייבא למיסק משום שמחה שייך בה זמן דרגלים וקרינן בה ובאת שמה והבאתם שמה כו' וכ' התוס' דה"ה דמצי למיבעי אזקן וחולה ומי שאין לו קרקע וכל הפטורי' מראי' אי איתנהו בבל תאחר מי אמרי' כיון דליתנהו בראי' ליתנהו בבל תאחר או דלמא כיון דחייבין למיסק משום שמחה יעו"ש א"כ מוכח מדבריהם ז"ל דמי שאין לו קרקע אינו פטור אלא מראי' אבל מחייב למיסק משום שמחה וטעמא דמילתא נלע"ד משום דהא דיליף ר' אמי בפסחים (ד' ח') דמי שאין לו קרקע פטור מקרא דלא יחמוד איש את ארצך גבי עולת ראי' כתיב. ולא בשמחה דילפינן בפסחים (ד' קט.) מוזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני כו' וע"ש בתוס'. א"כ לפי"ז כיון דבשמחה אפי' מי שאין לו קרקע חייב א"כ שפיר קאמר מ"ט דת"ק דס"ל דפה"ב קודם למצות עולה לרגל דהא חייב לעלות לרגל משום שמחה ולא מצי פטר נפשי' ע"י שיפקיר דמ"מ מחוייב לעלות משום שמחה ומתרץ מקרא וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם ונראה לפי"ז כוונת המתרץ ע"פ מ"ש הטורי אבן בר"ה (ד' ו':) שכ' דהא דנקיט ר"ז בעייתו באשה מהו בבל תאחר ולא איבעי' לי' בכל הפטורים מראי' כמ"ש התוס' משום דבאנשים הפטורים מראי' כיון דעכ"פ חיייבים בשמחה ואי מביאים שלמי שמחה מחוייבים לסמוך וקי"ל בזבחים (ד' ל"ג) דכל המחוייבים לסמוך צריך ראשו ורובו בעזרה א"כ הו"ל בכלל ובאת שמה כו' משא"כ באשה דליתנהי בסמיכה וליתנהי בראית עזרה ע"ש אם כן אפילו בשמחה ג"כ שייך קרא דולא יראו פני ריקם ועיין

[וצ"ע ע"ד תוס' בריש פסחים (ד' ג' ב') ד"ה מאלי' שכ' דר' יודא ב"ב שלא עלה לרגל י"ל משום שלא הי' לו קרקע או חולה שאינו יכול להלך ברגליו דפטור מפסח כמו מראי' ע"ש הא לד' תוס' ר"ה הנ"ל והטורי אבן מבואר דאף מי שאין לו קרקע וכל הפטורים מראי' מ"מ מחוייב לעלות משום שמחה וצ"ע ובלא"ה ד' תוס' תמוהים כמו שתמה עליהם המשנה למלך (בפ"א מהל' קרבן פסח) יע"ש]

אך קשה לשיטת הרא"ש ושאר ראשונים דסברי דמצוה דאפשר לפטור ממנה קיל כמ"ש א"כ קשה מהא דזבחים (ד' ז':) דאמר ר"ש חטאת למה באה לפני עולה דומה לפרקליט כו' ריצה פרקליט נכנס דורן אחריו תיפוק לי' בלא"ה דחטאת חובה"ג דאי