פתח הבית חלק ב צט

כשר ע"כ משום דלא ילפינן גז"ש א"כ קשה לכאו' אמאי צריך שיהי' אגוד לכתחילה כדפריך הש"ס לעיל דף י"ב ע"ב לגבי לולב ולומר גם כאן משום זה אלי וגו' דוחק קצת:

ולדעת בעה"מ לא אגוד פסול דיעבד והא דתנן התם ספגו ולא אגדו כשר היינו לא שספגן לגמרי אלא נשאר קצת דבוק כמו שכ' הבעה"מ ליישב מה דקשה על הא דקאמר אגד בידי שמים ל"ש אגוד והרי באזוב הוי אגד. ותי' חבילה דהוי דרבנן לענין סוכה הקילו והקשה הריטב"א א"כ האיך מדמה הש"ס אגד בשנים לפלוגתא דר"י ורבנן ע"ש:

. וע' ברמב"ם פ"ה מהל' סוכה שפוסק דבעי דוקא כ"ה קנין וכ' הכ"מ שסובר הא דאר"ח אגד ביד וכו' לא איירי כלל לענין סוכה רק לענין אזוב א"כ ניחא וק"ל. ועי' תמים דעים ויש לפקפק בדבריו ע"ש:

סד) ע"ב בתוס' ד"ה ירקות שאמרו חכמים וכו' ולא מסתבר ומר דאסוכה לחוד קאי וכו' היינו דהי' מקום לומר דהוי דבר המקבל טומאה ואפ"ה קאמר בסוכה הטעם משום כי יבשי וכו' כדי לדונם כאויר דפוסל טפי וק"ל:

סה) דף י"ד ע"ב בגמ' ה"ד אי דאית בי' ד' למה לי לאיצטרופי וכו' לכאו' ק' מה פריך דילמא מיירי שהפכן על צידיהן וכרב הונא לקמן דהוי סכך פסול רק סכך פסול בסוכה גדולה אין פוסל פחות מד' ואם נאמר כדעת תשו' פנים מאירות ח"א סי' ס"א דסובר דהפכן על צידיהן דפוסל הוי כאילו מונח על רחבה ואין צריך צירוף ניחא אבל לפי מה שאכתוב לקמן דלא מוכרח כדעת תשו' הנ"ל א"כ קשה וצ"ע:

סו) שם ואין ישנים תחתיו והישן לא יצא יד"ח וכו' וקשה גם כאן מה נ"מ במה שלא ייד"ח ת"ל בלא"ה אם רוצה לישן עוד הרי לכתחילה צריך שלא יישן תחתיו ומה שעבר כבר הרי קמי שמיא גליא. וע' מה שכ' לעיל (ט'.) ובפ' הישן בענין סוכה גזולה:

סז) שם איתמר הפכן על צידהן וכו' כפי הנראה מדברי רש"י ומשאר הראשונים וממהרש"א למעיין היטב יראה דנהי דפסול דהוי סכך פסול מ"מ אין פוסל פחות מד' כמו כל סכך פסול ומש"ה לקמן בברייתא תנו אע"פ שלא הכניס אלא שלשה דפחות מג' אף סוכה קטנה אין פוסל רק כאן איירי שסיככה כולה בנסרים מש"ה אף פחות מד' ס"ס ע"י צירוף פוסל וק"ל וזה דלא כתשו' פנים המאירות (ח"א סי' ס"א סוף התשו') יראה מבואר שם שסובר בהפכן על צידהן הוי כאילו מונח לרוחב תוך הסוכה ופוסל כדין סכך פסול רחב ד' תוך הסוכה וז"א רק כתי' הש"ס דאפיך חד לבר כה"ג משמע ממג"א סי' תרל"ב דהוי כאלו מונח ד' תוך הסוכה וק"ל:

זה אמרתי זה כבר ועתה נתיישבתי בדבר דאין זה מוכרח כ"כ דעיקר המשמעות אשר הי' נראה לי מדתני בברייתא אע"פ שלא הכניס רק ג' דמשמע הא פחות לא. וזה יש לדחות די"ל דשם איירי לפסול הסוכה כסוכה קטנה בזה בעי דוקא ג' אבל לענין לישב תחתיו אפשר אף פחות מג' הוי כאילו מונח תוך הסוכה דהרי לפי מה דמוקי הברייתא בפסל היוצא מן הסוכה משמע ממג"א סי' תרל"ב דאסור לישב תחתיו עכ"פ בסוכה גדולה א"כ כמו כן י"ל לדידן לענין הפכן על צידיהן ואפשר אף פחות מג'. ועי' ריטב"א שכ' ג"כ גבי פסל וכו' דדוקא ג' דאל"כ אין פוסל הסוכה ע"ש. משמע עכ"פ לענין לישב תחתיו אף פחות מג' אסור ע"ש. ועי' מג"א (סי' תרל"ב הנ"ל סק"א בסוף) קצת בדין זה ויש לספק בכוונתו ושם בחי' הארכנו קצת:

עוד צריך ביאור גדול בסוגי' זו מה דקאמר מצטרפין לד' אמות וכו' וקשה טובא כיון דסכך פסול פוסל באמצע בארבע שחולק הסוכה ואף אם מונח אח"כ סכך כשר עד הכותל ס"ס עכ"פ מסכך פסול ואילך לא מיקרי סוכה כיון דרחוק ד' אמות מן הכותל א"כ למאי צריך צירוף כלל ת"ל אף נסר א' רחב ד' שמונח רחוק ד"א מן הכותל פוסל וצ"ע. וראיתי בפי"ז שהרגיש בזה. אכן לא הבנתי תירוצו דאם כוונתו דנוכל לומר דופן עקומה עכ"פ עד ד"א והנשאר הוא פחות מד' טפחים דלא הוי סכך פסול אך א"כ לכאורה מאי מהני הצירוף וגם א"כ איך משכחת כלל דד"א פוסל מן הצד ס"ס נימא דופן עקומה עד ד"א פחות שני טפחים ונהי דהוי סכך פסול ס"ס [הוא] פחות מג' ואף פחות מד' אין פוסל וצ"ע כוונתו וכנראה כי חסר שם איזה תיבות ועי' פי"ז לקמן (י"ז:

) בדין באמצע ג"כ ד"א לרב כ' שם דאפ"ה משכחת ד"ע והיינו עד מקצת אכן דבריו צ"ע. ועי' פר"מ סי' תרל"א]:

וקצת הי' נראה דלכאורה בסכך פסול דיתר מד"א פוסל מן הצד אפשר אם מונחים שפודין של ברזל דבצירוף יחד הוי ד"א אמרינן דופן עקומה עד השפוד אחרון ונשאר פחות מד' וכשר. אך י"ל כיון דאין סכך פסול אחד הוא הוי כאילו הוי דבר גוש אחד ולא אמרינן ד"ע עד מחציתו או יותר וק"ל:

אם הם שני מיני סכך פסול כגון שפודין ואוכלין וכדומה אפשר נהי דמצטרפי, מ"מ אם האחרון הוא פחות מד"ט אמרינן עד האחרון ד"ע אך אפשר דגם זה אינו דכיון דמצטרפין הדר הוי כמו גוש אחד וק"ל:

וא"כ י"ל הנ"מ גבי נסרים כיון שמונחין יחד נסרים ונסר האחרון שרוחב ד"ט מונח קצת ממנו על נסר אחר שבצידו וסכך פסול הוי כיון דס"ס הוא רוחב טפחים ולא גרע מהפכן על צידיהן ודומה לפסל היוצא מן הסוכה וכו' דעדיף מהפכן וכו' רק אם אין מצטרפין הנסרים אז אמרינן דופן עקומה עד נסר שלפני אחרון וממילא מגיע הדופן עד חצי האחרון משא"כ אם מצטרפים הוי גוש אחד וצ"ע עוד:

עוד ראיתי להזכיר כי יש מקום לומר וליישב הקושי' איך שייך נסרים מצטרפין לד"א מן הצד הרי אף אם אח"כ סכך כשר סמוך לכותלו ואח"כ סכך פסול רחב ד"ט ושניהם יחד ד"א לא אמרינן ד"ע כאשר הארכתי לעיל י"ל לפי מה שהקשיתי לעיל אמאי לא קאמר מצטרפין לד' באמצע היינו אם כ"א רחב ד' רק שהפכן על צידיהן ונהי דהוי סכך פסול בהפכן על צידיהן מ"מ הוי פחות מארבע וצריך צירוף. והוכחתי דע"כ בהפכן וכו' הוי כאילו מונח רחב ד' תוך הסכך וא"צ צירוף א"כ י"ל כדמשני מצטרפין לד"א מן הצד י"ל שפיר דאיירי שהפכן וכו' וקמ"ל דמצטרפין יחד לומר על כ"א דהוי כאילו מונח לרחבו תוך הסוכה והוי ד"א ולא אמרינן ד"ע וזה הוא חידוש. או נאמר דאף אם הפכן וכו' הוי כמונח לרחבו תוך הסוכה זה הוא רק לענין לפסול שלא לישב תחתיו אבל לחלוק הסוכה ולומר דחסר דופן זה לא אמרינן ולכך צריך צירוף וצריך ביאור ולמ"ד הפכן כשר צ"ל סובר כשמואל ומיושב דעת הרי"ף שהלכה כשמואל ואין להאריך:

סח) בתוס' ד"ה מודה ר"מ וכו' מה שכ' התוס' דפחות מד' צריך עכ"פ שיהי' ריוח כמלא נסר ולא פחות דנהי דפחות מד' מותר לישן תחתיו מ"מ היכא דפסול רוב גרע וכו' ולכאורה א"כ מוכח מכאן דפרוץ כעומד מותר דאל"כ איך נאמר דיצטרף סכך כשר יחד הלא הפסול ג"כ הוי רחבו כמו הכשר ואי משום דמ"מ הכשר [לחוד] הוי שיעור סוכה משא"כ סיככה בשפודין וכו' מ"מ קשה אם ע"ד משל הסכך פסול הוא ג' ומחצה וכמו כן הכשר שבצידו א"כ אם יושב תחת הכשר א"כ במקום זה מה שצילתה מרובה וכו' הוא מחמת הפסול שבצידו ולא מחמת הכשר שרחוק ממנו ואפשר דמ"מ עדיף טפי הואיל בכשר לחוד יש עכ"פ שיעור סוכה. וכן משמע מלשון תוס' שכ' דאם הפסול מרובה פסול וכתבו זה מסברא ות"ל בפשיטות דהוי פרוץ מרובה על עומד א"ו כנ"ל. ועדיין צ"ע ועי' סי' תרל"א ס"א ועי' לקמן דף ט"ו ע"א:

עוד נתיישבתי די"ל אפשר ליישב מה שהקשינו לעיל למה לי צירוף לד"א די"ל נ"מ אם נסר אחרון רחב במקום א' ד"ט באמצע ומן הצדדין אין רחב רק שני טפחים ואם יצטרף עם שאר הנסרים שהם רחבים ד"א פחות שני טפחים א"כ הדר הוי ד"א ולא אמרינן ד"ע דנהי דנסר שני טפחים סכך כשר הוא מ"מ כיון שהוא באמצע רחב ד' ומצטרף עם אחרים ממילא מצטרף כל הנסר אבל אם אינו מצטרף נהי דבאמצע ס"ס נשאר ד"ט ופוסל