פתח הבית חלק ב צז

ועדיין לבי נוקפי לומר דאפשר אף לדעת התוס' דסוברים אם הסוכה צילתה מרובה אין פוסל אפ"ה אפשר סברי אם הפסול רחב ד' טפחים יחד או אפשר ע"י לבוד י"ל דפסול וצ"ע בזה. אך לא משמע כן לשון הפוסקים:

ודע דהרמ"א כ' בסי' תרכ"ו סעי' א' בהג"ה וכן אם הניח סכך כשר על סכך פסול מיקרי עירוב ע"ש. והוא מהמרדכי ולכאורה יראה דזה דוקא לענין אם הסוכה צילתה מרובה אז סמך עצמו המרדכי על הנחת סכך פסול על הכשר אבל אם הסוכה חמתה מרובה אז צריך ודאי ביטול ממש וצ"ע בזה וק"ל:

והנה אם הסכך פסול צילתה מרובה לכ"ע פסול ואף דלקמן (סי' תרכ"ט סעי' י"ט) הביא שני דיעות גבי סדין מ"מ צריך לומר אילן שאני עי' מהרש"א דף יו"ד ע"א ד"ה פירס וכו' היטב. ולשון משבצות זהב (סי' תרכ"ט סעי' הנ"ל) לא הבנתי ע"ש:

והנה אם הסכך פסול למטה והכשר למעלה לכאורה הי' נראה דתלו ג"כ בהך פלוגתא דלדעת הסוברים דאם הסוכה צילתה מרובה וכו' שוב אין פוסל סכך פסול שחמתה מרובה אם כן אם הסכך פסול למטה ג"כ אין פוסל:

טל) ברש"י ד"ה והא מצטרף וכו' עי' ב"ח או"ח סי' תרכ"ו שם ביאר דרש"י סובר כדעת הריב"א וסייעתו דאף בסוכה צלתה מרובה אפ"ה מצטרף ע"ש ועי' פי"ז כאן:

מ) בד"ה מאי לאו ש"מ שמסככין וכו' ע' תשו' פנים מאירות ח"א סי' מ"ד ע"ש:

מא) שם בגמ' בסוכות חשבו ולא בסוכה שתחת אילן וכו' עי' מהרש"א לקמן (דף יו"ד.) בתוס' ד"ה פירס וכו' שם הביא בשם רב אחי שהוכיח דלא כדעת הריב"א וסייעתו מדאיצטרך קרא למעוטי תחת אילן מכלל דבשאר מחובר וסכך פסול אם הסוכה צלתה מרובה וכו' אין פוסל ע"ש. ולכאורה מדוע הקשה זה לריב"א שסובר דאף אם הסוכה צלתה מרובה והאילן חמתה מרובה אפ"ה מצטרף אם לא חבטן וכו' ולא הקשה כן לשיט' רש"י לקמן גבי פירס סדין וכו' שסובר דעכ"פ אם הסכך פסול צלתה מרובה אף אם הכשר ג"כ צלתה מרובה אפ"ה פוסל א"כ קשה ג"כ ל"ל תחת אילן וכו'. וקצת נ"ל די"ל מהא גופי' ילפינן דהוי ס"ד לומר כיון שעשה סוכה כדינו מה לי אם סכך פסול למעלה או למטה לכך צריך מיעוטא וממילא ה"ה שאר סכך פסול אבל לדעת ריב"א דאף אם האילן חמתה מרובה ג"כ מצטרף אף אם הסוכה צלתה מרובה זה לא ידעינן מקרא רק מסברא א"כ הקשה שפיר למה לי מיעוטא וכעת לא עיינתי יעי' פי"ז ויש לפקפק בדבריו בכולי הסוגיא. וק"ל:

מב) בתוס' שם ד"ה הא קא מצטרף וכו' ואע"ג דלא מהני בהו חבטה לבטל הרוב כיון דמנכרין וכו' ולכאורה קשה אמאי לא הקשו בלא"ה דהרי ליכא שם רוב וכמו שהקשה הריטב"א באמת וי"ל וק"ל:

עוד קשה הרי לפי מה שסוברים תוס' לקמן (כב:

) ד"ה כזוזא מלעיל וכו' דאם למעלה שוה האויר עם הפרוץ אזי למטה צלתה מרובה ע"ש. א"כ הרי שם בפסול לחוד ג"כ צלתה מרובה וא"כ הרי תוס' מודו דאם האילן צלתה מרובה לא מהני מה שהסוכה ג"כ צלתה מרובה וא"כ מה מהני גבי שפודין. וצ"ל דסוברים התוס' ג"כ דלענין זה ודאי מה שמונחים שניהם יחד עדיף וק"ל:

עוד קשה על תוס' אם רוצים להביא ראי' דלא נימא מצטרף אף אם הסוכה צלתה מרובה לחודי' וכו' א"כ אמאי לא הביאו ראי' מהא דסוכה קטנה עכ"פ אין סכך פסול פוסל פחות מג' ות"ל ס"ס מצטרף וי"ל וק"ל:

מג) בא"ד וכה"ג הוי מצי לאשכוחי וכו' עי' מהרש"א שכ' דזה לא תלי בהקודם דאדרבה אם הוי אמרינן אף בצלתה מרובה מחמתה ג"כ פוסל סכך פסול של מעלה הוי קשה טפי ע"ש. ועי' פי"ז ולא הבנתי דבריו ולכאורה קשה ג"כ ת"ל אף אם בצלתה מרובה פוסל וכו' לא הוי שייך מה שתי' התוס' אלא דמשכח לה שפיר וכו' ת"ל בהך גוונא גופא דנקט שתיהן פסולות כגון שתחתונה צלתה מרובה וכו' א"כ לא צריך תו לומר שהעליונה ג"כ צלתה מרובה רק אף חמתה מרובה פוסל ואיך שייך לומר בלא"ה משכח שפיר וא"כ מהכא הי' להו לאתוי ראי' דאם צלתה מרובה אין פוסל:

אך אפשר דשייך ג"כ בלא"ה משכח שפיר דנקט אף שהעליונה צלתה מרובה אפ"ה פסולה עליונה וזה דוחק דזה אין חידוש כיון שהוא למעלה מכ' וק"ל:

מד) בא"ד וא"ת כיון דאין תחתונה וכו' לכאורה קשה דנימא דנהי דלא אמרינן חבוט רמי וכו' היינו רק אם חסר שיעור סכך משא"כ אם הוי שיעור רק אפ"ה חמתה מרובה בזה י"ל דמהני שפיר כיון דס"ס צלתה מרובה מכח מה שלמעלה תיתי מהי תיתי. ועי' תוס' לקמן (כ"ב:

) ד"ה קנה עולה וכו' וכעין זה צ"ל לקמן לשיטת ר"ת וכפי' מהרש"א דאף דחמתה מרובה אפ"ה מתכשר ע"י מה שלמעלה מעשרים דלא מיקרי סכך פסול והא ודאי אם מניח חצי סכך למעלה מכ' אינו מועיל רק לענין חמתה מרובה מהני וכמו כן י"ל לענין זה וכן לקמן גבי המקרה סוכתו בשפודין איתא ג"כ סברא זו:

מה) בא"ד וי"ל דהא אמר רבא וכו' עי' שער המלך (פ"ה מהל' סוכה) שהקשה א"כ אמאי לא קאמר הש"ס הא גופי' קמ"ל ובפרט לפי מה שכ' הגמי"י אביי פליג בהא א"כ טובא קמ"ל ע"ש:

מו) בא"ד ועוד משום הא המ"ל שתיהן כשירות איצטרכא וכו' עי' מהרש"א ועי' שעה"מ הנ"ל:

מז) בא"ד וגרס ר"ח וכו' לכאו' קשה אף לר"ת המ"ל שתיהן כשירות איצטרכא לי' וכו' דהא דקאמר בשתיהן כשירות ועליונה תוך עשרים א"צ להיות תוך עשרים מקרקע רק תוך עשרים מסכך התחתונה דסכך תחתונה הוי קרקע עליונה כמו שכ' רש"י וא"כ לפי' ר"ת אף אם העליונה למעלה מכ' מן הקרקע אפ"ה כשירה כיון שהיא מסכך תחתונה תוך כ' וא"כ שפיר קמל"ן דתחתונה כשירה אף שצריכה לצירוף עליונה דלא הוי סכך פסול אם לא שנאמר דמ"מ כיון דעליונה צלתה מרובה מחמתה גרע ולא מהני להצטרף לתחתון אם הוא למעלה מכ' מן הארץ וצ"ע לדינא:

ודע מה שנראה כאן להדיא מתוס' וכן פי' מהרש"א דלר"ת אף אם התחתונה חמתה מרובה רק ע"י עליונה צלתה מרובה אפ"ה מתכשרת אם העליונה למעלה מעשרים דלא מיקרי סכך פסול כפי הנראה מהריטב"א ורא"ש וטור סי' תרכ"ח יראה שחולקין בזה:

מח) דף יוד ע"א בגמ' כמה יהא בין וכו' ע' רא"ש שכ' בשם בעל עיטור דהלכה כר"ח ורבה בר הונא דלקמן בנוי סוכה פליגי ר"נ ור"ח ורבה וכו' דלר"נ נוי סוכה בהפלגת ד' כשר ודוקא נוי סוכה אבל סוכה ע"ג סוכה סגי בד' וכו' ע"ש ועי' בעה"מ הביא ג"כ ראי' זו דהיינו דהלכה כר"ח לקמן בנוי סוכה כמו כן כאן אבל לפי לשון בעל העיטור הנ"ל יראה שהביא גם מר"ן וקשה ממ"נ אי סבר בע"ה כדעת שו"ת הגאונים שהביאו תוס' ד"ה פירס עלי' וכו' דאם סוכה צלתה מרובה וכו' אין פוסל כלל סכך פסול אף אם הוא ג"כ צלתה מרובה ע"כ הא דמופלג ד' פסול לר"ח היינו דאז מיקרי אוהל בפ"ע א"כ ר"נ דאמר נוי סוכה בהפלגת ד' כשר ה"ה שאר סכך דהרי לדעתו אין חילוק בין לנאותה רק בין הסכך כשר צלתה מרובה אי לא. וא"כ יראה להיפך דר"נ סובר אף ד' לא חשוב בפ"ע רק בטל לגבי סכך ואם סבר בעל עיטור כדעת שאר ראשונים דאף בסוכה צלתה מרובה ג"כ פסול ולנאותה שאני דבטל לגבי סוכה א"כ לר"נ דסבר מופלג ד' בלנאותה ג"כ בטל לגבי סוכה א"כ יראה ג"כ דסובר כשמואל והא דבלא לנאותה מודה דפסול היינו דאף אם מונח סמוך לסכך ג"כ פסול ומה"ט הביא הרא"ש לקמן באמת בשם הרי"צ גיאות דר"נ סובר כשמואל וכאשר דחה הרא"ש באמת הוכחת בע"ה הנ"ל: