פתח הבית חלק ב צב

שלחנו הוי סוכה קטנה שאין בה זע"ז זה אפשר לאו כ"ע מודים רק פחות מז' על ז' פסול מה"ת רק אם מחזקת זע"ז אבל עכ"פ אין מחזקת ראשו ורובו ושלחנו אז החשש שמא ימשך וכו' ובזה איירי הך דהכא ומה דחילק הש"ס בין קטנה לגדולה שלא יצא היינו דקטנה י"ל כיון שאין ראוי לישב בה ולאכול א"כ אף ידי שינה לא יצא [וכה"ג כ' כל האחרונים לענין אם אין ראוי לשינה אף ידי אכילה לא יצא] ולהכי שייך לשון פסולה בקטנה משא"כ בגדולה והבן גם יש קצת מקום לומר בקטנה אם פיחת אח"כ דופן אחד הוי תעשה ולא מ"ה משא"כ בגדולה. אך עדיין צל"ע אם כה"ג שייך תעשה ולמ"ה וכעת לא עיינתי:

גם יש קצת מקום לומר לפי דעת הב"ח שצידד לומר אם יש בה כדי לרבע זע"ז כשירה והמג"א השיג עליו. אך לכאורה י"ל (עכ"פ) נהי דהוי הל"מ דצריך [ז' על ז'] עכ"פ אם יש בה כדי לרבע סגי. רק עכ"פ עדיין אין מחזקת ראשו ורובו ושלחנו. א"כ י"ל ג"כ דלב"ש פחות מזע"ז פסולה לגמרי אבל אם יש בה כדי לרבע רק עכ"פ אין מחזקת כה"ג הוי משום שמא ימשך וכו' א"כ י"ל מש"ה נקט בקטנה פסולה משום דיש קטנה שאין בה כלל זע"ז ואף בהא פליגי אבל בקטנה שיש בה. כדי לרבע הוי הפסול רק משום שמא ימשך וכו' וק"ל:

עוד נזכיר הנה התוס' בברכות וכאן כ' דלב"ש לא יצא כלל ומשמע אף מדאו' כיון שעבר על דרבנן. ועי' בר"ן שכ' להדיא דעכ"פ יצא ידי דאו' א"כ הדרא קושי' התוס' לדוכתי' וגם באמת קשה טובא מ"ש מכל שאר פסולי דרבנן יצא עכ"פ ידי דאו' ואף בסוכה עצמה אמרינן דאם א"א באופן אחר יסכך בנסרים דעכ"פ יוצא ידי דאו' עי' מג"א (סי' תרכ"ט) ומאי יגרע זה וקצת י"ל הפי' בסוגי' דברכות דאמר עשה כדברי ב"ש צא עשה ולא כלום והי' מקום לומר דנהי דעבר על מה שכתוב בשבתך וכו' לב"ש היינו שעשה עבירה מה שעמד וקרא וכן בערבית להיפוך אבל ס"ס יצא ידי ק"ש אף מדרבנן ולא יחזור ויקרא ואיסורא דעביד עביד ולכך מייתי ראי' מהא שאמרו אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה [מימיך] ונ"מ בלילה ראשונה אם ירדו גשמים שצריך אפ"ה לאכול כזית בסוכה אם אכל ושלחנו בתוך הבית צריך לחזור ולאכול עכ"פ מדרבנן ואמאי לא נאמר ג"כ מה דעביד עבד ומנ"ל דחכמים תיקנו שלא יצא מדרבנן א"ו דבכה"ג אמרינן שלא קיים כלל עכ"פ מדרבנן ולא אמרינן דהוי כאילו עשה איסור אחר א"כ כמו כן בק"ש. ועוד יש לעיי' בזה והבן:

י) דף ד ע"א בתוס' ד"ה והוצין יורדין וכו' לכאורה אמאי לא הקשו תוס' להיפוך אמאי שם במקצת סכך למעלה וכו' שם מסיק הש"ס חלל סוכה תנן וכו' א"כ חזינן אף אם מה שהוא תוך עשרים הוי חמתה מרובה וכו' אפ"ה ש"ד ומ"ש כאן. ועי' ריטב"א שהקשה קושי' זו בשם תוס' וכ' די"ל שם איירי ג"כ דמה שהוא תוך כ' הוי צילתה מרובה ע"ש. אך לכאורה תוס' כאן לא סברי הכי דהרי הוכיחו דע"ב איירי שם דמה שתוך כ' צילתה מרובה דאל"כ מ"ט דאידך מ"ד. משמע מלשונם דהוכיחו זה מס"ד דאיכא מ"ד שם מקצת למעלה וכו' כשר ואמאי לא הוכיחו בפשיטות ממסקנא ע"כ יראה דתוס' סברי כתי' שני שתי' הריטב"א וכאשר תי' ג"כ הר"ן דכאן ההוצין נמשכין לסכך בפני עצמו ע"ש היטב:

יא) בגמ' בנה אצטבא וכו' ע' ריטב"א שכ' מכאן סיוע לדעת הרי"ף שפוסק כרבא דהטעם משום דירת קבע דאי כרבה דהטעם משום שלטא עינא וכו' א"כ קשה הרי כאן ע"כ איירי שדפנות מגיעות לסכך דאל"כ לא אמרינן דופן עקומה ואפ"ה פוסל למעלה מעשרים ע"ש ולכאורה יש מקום לומר דנהי דאם אין דפנות מגיעות וכו' לא אמרינן דופן עקומה מ"מ אם הריוח פחות מג' דהוי לבוד אמרינן ודאי דופן עקומה ולענין שלטא בי' עינא י"ל סו"ס לא שלטא עינא וק"ל ועי' תשוב' פנים מאירות ח"א ובחי' להל' סוכה איה"ש אפשר עוד אדבר בזה:

יב) ע"ב בגמ' בעינן מחיצות הניכרות וכו' לכאורה קשה הרי גבי שבת עמוד גבוה עשרה ורחב ד' הוי רה"י ורה"י עולה עד רום רקיע. ועי' רשב"א בחי' לשבת (צ"ט:

) שם הביא בשם רמב"ן שכ' מכח קו' אחרת שם דהא דרה"י עולה וכו' זה רק במחיצות אבל בעמוד וכו' אין עולה ולפי"ז צריך ביאור אמאי בזורק ונח על גביו חייב הא הוי במקום פטור ע"ש ברשב"א מה שתי' ע"ז ע"ש. אולם עי' ריטב"א כאן שכ' דוקא לענין שבת אמרינן דהוי רה"י ולא לענין סוכה ע"ש. ויראה מכח קו' הנ"ל הוכיח זה וסובר באמת דאף בעמוד רה"י עולה וכו' כנ"ל וק"ל:

יג) בתוס' ד"ה על שפת הגג וכו' עי' ריטב"א שכ' גם כאן אף דבעירובין אמרינן על שפת הגג הוי מחיצות ניכרות מ"מ סוכה שאני ע"ש:

ודע מה שכ' הריטב"א בסוגי' זו דלכ"ע לענין שבח בעינן עכ"פ מחיצות ניכרות דאל"כ הרי כל העולם מוקף ים א"ו משום דאין נראות המחיצות לנו (כן נראה כוונתו שם) ועי' עירובין (כ"ב:

) יראה שם הטעם משום רבים מבטלים מחיצה העשי' בידי שמים. ועי' מלחמות שם ובמג"א או"ח ס"ס שמ"ה:

עי' פי"ז שהשיג על הר"ן שכ' דלמ"ד אף על שפת הגג אסורות היינו דלא אמרינן כלל גיד אסיק לענין סוכה וכו' ות"ל הרי עכ"פ אמרינן גיד אסיק לענין סוכה לענין שאין צריך שיגיע מחיצות לגג ע"ש. וצ"ל דלענין זה לא צריך כלל גיד אסיק וק"ל:

וקצת נסתפקתי באם אין מחיצות מגיעות לגג עכ"פ בין מחיצות לגג אם יושב על כסא וכדומה יראה דלא יצא אם לא משום גיד אסיק ואין להאריך:

יד) בגמ' עשרה טפחים מנ"ל וכו'. ולכאורה קשה דבמתני' דתני ושאינה גבו' וכו' היינו הסכך וכו' אמאי לא תני רבותא טפי אף אם הסכך גבוה [יו"ד] רק הדפנות אין גבוהות עשרה כגון שאין מגיעות לסכך ג"כ פסול ועי' פי"ז שכ' דמה דקאמר הש"ס מנ"ל היינו לענין זה דאם אין הסכך גבו' עשרה ת"ל דהוי דירה סרוחה כמבואר לעיל א"כ ק' ס"ס אמאי לא תני במתני' רבותא הנ"ל. וקצת י"ל דהא דקאמר לעיל דירה סרוחה וכו' היינו לבתר דיליף מקרא כאן דבעי דירה א"כ ממילא צריך שלא תהא סרוחה אבל בלא הך דהכא הוי ס"ד דלא בעי דירה כלל וצ"ע:

טו) דף ה ע"א בתוס' ד"ה מיד וכו'. עי' מהרמ"ל בכוונת דברי התוס' ועי' מס' ע"ז (ח"י. תוס' ד"ה הוגה וכו') ועי' רדב"ז (ח"א סי' ל"ה) שם כ' דלכאו' מה דנראה מתוס'. כאן דאם אומר האותיות במילוי הוי הוגה וכו' הי' לכאורה הסברא להיפוך דוקא אם אומר השם הוי' ככתבו הוי הוגה אבל אם אומר במילוי לא מיקרי הוגה ואעפ"כ החמיר כתוס' ע"ש. גם כ' שם מה דנראה מתוס' בע"א הנ"ל דאם אומר שם א"ד אם אומרו במילוי ג"כ חייב כמו שם הוי' בזה אין להחמיר ע"ש ובתשו' אחת לק"ק קאפין האגין הארכתי קצת:

טז) בד"ה מסגרת וכו' וזה לא יתכן כדמוכח הכא וכו' לכאורה יש מקום לומר דלס"ד דהכא המ"ל באמת כפי' התוס' אבל למסקנא י"ל כפי' ר"ת ואיך להאריך:

יז) ע"ב בתוס' ד"ה תפשת מרובה וכו' לכאורה אמאי לא הוכיחו תוס' כן לעיל ע"א דקאמר ג"כ תפשת מרובה לא וכו' וק"ל:

יח) דף ו ע"ב בתוס' ד"ה ור"ש וכו'. עי' מהרמ"ל שהקשה הרי בהך דכפות מקרא סותר למסורות ועי' בסנהדרין שם תי' די"ל כפות לענין אם פרוד יכפתנו ע"ש:

יט) ברש"י ד"ה שתים כהלכתן וכו' פי' רש"י היינו מזרחית וצפונית וכו' לכאורה למה לי' הא הרי זה תלוי במחלוקת כאן דלר"י סוכה העשוי' כמבוי כשירה. וטפי הי' לו לפרש לשאר הלכות מחיצה וכן פי' באמת הר"ן וצ"ע:

כ) דף ז ע"א בגמ' אמר רבא וכן לשבת וכו' עי' רא"ש שכ' דמש"ה לא הביא הרי"ף הך משום